לפני 14 שנים. 8 באוגוסט 2010 בשעה 17:28
סטירות כבדות, שמעיפות לך את הראש ומוציאות משיווי משקל.. ויד חזקה שמחזירה אותו, זקוף, יישר.. כל פעם מחדש.
היד השנייה שוב מתרחקת, תופסת תנופה.. אני מחכה.. את מחכה.. לסטירה שתצלצל עד שלא תשמעי כלום לרגע, ללחי שתבער, תשרוף... אני מחכה לדמעות האלה שלך, שאני כל כך אוהב, דמעות של כאב והשפלה..
היד המוכנה מגרדת לי... כמעט ומרגישה את מגע עורך העדין, של עצמות הגולגולת, איך היא מתלבשת בול על הפרצוף שלך, לצליל הזה של סטירה ללא רחמים, סטירה מכל הלב.
בקול שקט אני אומר לך להסתכל לי בעיניים... כן ככה...
אני לא יכול לעצור.
