Die Hard

"שמלה יפה, נכון?", את שואלת.
"יפה השמלה. חדשה?"
"כן", את מסתובבת להסתכל על עצמך מרוצה במראה.
ממנה את מרוצה כל כך, חושב לעצמי..

את מרימה רגליים בפישוק רחב, ברכיים לחזה, מבליטה את החורים שלך כמו זונה טובה. בלי בושה. רוצה.
וסנטימטר אחרי סנטימטר אני דוחף את הבד לחור החרמן והרטוב שלך. סוטר לך בין לבין.
ממלא לך את הכוס בשמלה איתה הגעת אליי. דוחף עם אצבעות. מנסה לדחוף עם הזין. מכתים את הבד.
שם לך חתיכת מרגרינה בחור השחור. דוחף את הזין שמחליק פנימה למעי הגס.
טוחן לך את התחת לאט, בדפיקות מדודות ועמוקות. ממיס את המרגרינה.
"תחרבני אותי", אני אומר לך. את מנסה.
רואה את הכוס מתרחב. נותן לך לחרבן לי את הזין. מתנגד ודוחף בחזרה. את מתאמצת.
השמלה מתחילה לצאת לך קצת מהכוס. "דחפי!" אני צועק עליך, "דחפי חזק!".
ואת מנסה, מנסה לפלוט אותי החוצה, דוחפת, גונחת, מפליצה נוזלי מרגרינה, משתינה בשמלה החדשה שלך, השתינה המסריחה שלך בורחת דרכה החוצה.
אני שולף את הזין, מרים תחתונים שחורים שהגעת איתם, מיישר אותם על המיטה ומאונן עם שאריות מרגרינה על הזין.
את שוכבת בתנוחה בה היית ומתסכלת עליי גומר בשפע על כל איזור המפשעה. ממשיכה להסתכל עליי מוציא ממך את הסמרטוט שנהיה מהשמלה שלך.
סמרטוט מקומט, רטוב, דביק ומסריח משתינה ונוזלי הכוס.

אני מגיש לך את התחתון הכבד שלך ספוג בזרע. את לובשת אותו. הוא נוזל בין הרגליים.
מצביע על השמלה. את נאבקת בבד שנדבק לך לגב. מיישרת בלי סוף. בוכה. כבר לא מסתכלת עליי.
מתארגנת לחזור הביתה.