כל האמת!!!

״תמתין לי כרגיל בעירום כלוא וננהל שיחה״ הורתה הגבירה לאפס שביקש לבטל את המפגש עם גברתו שתוכנן לשעת אחר הצהריים. האפס כעס. חש הוא שגברתו מתכננת עבורו מציאות חדשה. בימים האחרונים הורתה לו הגבירה ליצור קשר עם גברבר החומד להכניס לאחוריו את אברו. הגברבר להוט. הוא נחשף לתמונות סקסיות של האפס כשאחוריו פעורים ומזמינים. במקביל נשלח לאפס סרטון בו מונצח מדיסין. הזכר הנשי של גבירה מעבר לים כשמאחוריו שורת גברים החומדת את אחוריו. אחד אחד הם ניגשים אליו, אוחזים במתניו הצרות וטוחנים את אחוריו עם אבריהם העצומים.   ״כך יהיה עם אחורייך אפס שלי״, מבטיחה הגבירה.״עדת גברים יחדרו ויטחנו את אחורייך ואני אתענג״. האפס מחכה בהתרגשות לאורגיה המטריפה למען גברתו. ״התנשק גבר?״ נשאל האפס.״ האפס יעשה הכל״ השיב. ״כך יהיה״, פסקה הגבירה יומיים לפני מפגשם, כשלמפגש מוזמן הגברבר האמור. ״הגבירה רוצה להפוך את האפס שלה למכור לגברים כהומוסקסואל לכל דבר״, חש בליבו. למחרת שלחה אליו גברתי סרטון בו הומוסקסואל עם כובע מצחיה מוצץ איבר של גבר חד מיני. אז חש שכך מתכננת הגבירה. האפס נכנס לחרדות וביקש את גברתו לבטל את מפגשם.   ״אתה תמתין לי כפי שהוריתי לך״ שיגרה הגבירה מסר חד משמעי. כך היה . האפס שטח את טענותיו והגבירה נזפה בו והכחישה כל טענה . האפס התרצה ואז נשמעה סירנה.

הכל היה ככ רטוב. זרם קולח שוב ושוב כמעיין מתגבר. והיה גם ככ חם. רותח. לפתע חשתי כמו מלחציים קלים מנסים להיאחז בו,  בתוך כל הרטיבות הזאת. הרחתי את בתי השחי. את הבגד המלכותי העוטף את הגוף. את הפטמות של השדיים המטריפים שנחשפו מולי מבלי שהרגשתי איך. הבטתי בפנייה היפים והאדירים. ההיה זה בכי? הייתה זו תשוקה? ההיו שם רגשות? הרטיבות המשיכה והתגברה וקולה המשיך לזעוק באושר ויסורים : "תכניס אותו". חשתי כי עוד סנטימטר נוסף ואז יאחזו בו המלקחיים האורגניים שגברתי הרבתה לספר לי עליהם בפרוטרוט בשנים האחרונות. מלקחיים האוחזים באברי זכרי האלפא המתמכרים אליהם מעתה ועד עולם. כמה גדול היה הפיתוי. להרפות. לצלול אל תוך ערפל החושים של הפיתוי. לשקוע עמוק במקדש המלכותי ולשחרר זרם ענק של זרע לבן ומבעבע עמוק בפתח ולהציף את המלקחיים המפתים כל כך. "אסור לי", לחשתי באזני הגבירה. "אני אפס עלוב ולא ראוי שאחדור אל המקדש המלכותי הזה", גנחתי . "תביא מייד את התותב", זעקה גברתי. חיבקתי אותה. נצמדתי לגופה. הרחתי אותה שוב ושוב. אברי המיוסר והבוער משוחרר לו וידי הימנית אוחזת בתותב הפלסטיק ומחדירה אותו עמוק לתוך המקדש הבוער. "כך ראוי לגברתי", לחשתי באוזנה. "שהאפס ילחש באזנה תוך יסורים בעוד היא מגיעה לאורגזמת ענק שלא באמצעות עלובו". כך היה. זמן מה אחר כך הורתה לי לשפשף את אברי העלוב על ירכה הצחורה ולצרוח תוך שניה קצרה את שאגת האורגזמה המתוסכלת. על העור החלק. לא כשהמלקחיים לופתים, כפי שזוכים זכרי האלפא הרבים.

כך נגמר לו המפגש שהחל שעות רבות קודם לכן בהצלפות אין קץ ללא רחמים ובעינוי תופת עם גלגל כאב שחורט עמוק בבשרך.

כך נגמר לו המפגש שהחל שעות רבות קודם לכן בהקראת וידוי "התוצאה" בקול רם וצלול. הוידוי  ששונן באזני הגבירה מאז ומעולם, על אמירה אותה למדה לקבל. אמירה על טעות כואבת ומאכזבת.

כך נגמר לו המפגש שהחל שעות רבות קודם לכן בהחדרת חרוזי גומי שחורים עמוק עמוק לתוך הפתח הבוער שלי.

כך נגמר לו המפגש שהחל שעות רבות קודם לכן במציצת הדילדו המלכותי של הגבירה ואחר כך להרגישו עמוק עמוק בתוכי על הגב, על הצד או על ארבע.

כך נגמר לו המפגש ללא תחושת המלקחיים הלופתים. זכו לכך ככ רבים וראויים. לא האפס.

שלוש שנים חלפו מאז אותו סשן ראשון, שגרם לאפס שלה להבין שסופסוף חווה את מה שייחל לו כל כך. 

גבירה במלא עוצמתה המונעת משליטה כמהות. 

לא חובבנות, לא משחקי מיטה, לא משחק בתשלום. 

סופסוף הגיע לדבר האמיתי. האחת שנכנסה לחייו מבלי להבין שהיא, לא תצא מהם עד שהיא תחליט אחרת.   

שלוש שנים שהוא מקבל את מרותה באהבה מלאה תוך רצון לטוטאליות מלאה. רעבונם הולך וגובר. 

היא לכניעותו. הוא לשליטתה.   

שלוש שנים שהוא נותן לה את כל כולו, כסומא באפילה. צמא למגע שלה, הכואב, הרך, המייסר, המלטף.  הסשנים ההרמוניים הופכים אותם ליישות אחת.   

שלוש שנות שירותו אותה, היא מסכמת בדרכה למקום הפרטי שלהם, החשוך, הנעים. כל פינה שם מלאה בהם, לו רק יכלו הקירות לדבר. 

הדלת נפתחת, היא צועדת פנימה, מרגישה בהלמות ליבו המתרגש, המפחד. האפס הנקבי שלה עומד שם בפינת החדר, עירום, כלוא, מסדיר נשימה.   

ישבנו בולט בנשיות מופגנת. מלטפת היא בעדינות ורוך את הפתח ההדוק והצר, אשר הפך לא מכבר לנרתיק נקבי לזיינים כאלה ואחרים.

מיכרה אותו לתחושת הכאב-עונג שבחדירה.  

כל מגע שלה גורם לו להתפתל, להבליט את ישבנו יותר. 

כך היא משחקת בו, מחדירה את אצבעותיה, מאזינה לאנחות העונג שיוצאות מפיו, קשובה לפיתולי גופו, יודעת שהוא בידיה, כחומר ביד היוצר.   

כעת, משהוטרף לגמרי כמו אשה בשיא האורגזמה, נוטלת היא את הענפים שקטף עבורה כבמידי שבוע, ומצליפה בו.   

שלוש שנים שהיא מצליפה בו ובתום כל סשן הוא אומר לה שהתאכזרה אליו יותר מכל סשן. האמירה הזו שלו שממלאת אותה כל כך, מעצימה אותה.   

במחזור ההצלפות השני, משהורגל לתחושת הכאב, התמוטט האפס וצנח על רצפת החדר הקרה. 

היא קרבה אליו, מנסה לברר מה ממלמל הכנוע שלה לעברה. לאחר שהניחה כר לראשו והתאושש מעט, ביקש הוא להביט בפניה.   

שלוש שנים שהוא מגניב מבט לפניה בסיטואציות שונות. מעולם לא הסתכל בעיניה. 

בקשתו נתקבלה, או אז, נפקחו עיניו התכולות לרווחה במבט מופתע, בוחן, שוב ושוב ואז לחש לה:

״מעולם לא נתקלתי במבט החם הזה, כאילו היתה זו מסיכה לפנייך״.  

שלוש שנים של הצלפות,

שלוש שנים של כאב,

שלוש שנים של ייסורים ומבט רך אחד,

מבט רך אחד שממלא את פניה רק לאחר, שהיא מצליפה בו עד זוב דם כערפדית צמאה למנת הדם היומית שלה, ומספקת את האכזריות שבה. 

"השג מיידית פדי צמר גפן להורדת לק ציפרניים", הייתה הנחיית גברתי שעה קלה לפני שהייתי צריך להמתין לה עירום כלוא ומושפל בסלון דירתנו. נכנסתי ללחץ. התרוצצתי ברחבי המטרופולין כדי למצוא מקום עם חניה לרכישה זריזה זו והתקשיתי. מזיע וחסר נשימה מצאתי לבסוף סניף של "מגה בעיר" ובו הפלא ופלא : מבצע – שני גלילים במחיר 10 ש"ח כשאחד עולה 11 ש"ח. הזוי למדי. רכשתי את שניהם בהתרגשות ואצתי להספיק להגיע לפני גברתי כשהכלוב הנעול משמיע כל העת שקשוק בלתי פוסק מהמנעול הרוקד שוב ושוב.

הגעתי באיחור וכל שהספקתי היה להסיר את בגדיי כשנקישה נשמעה בדלת. קצר נשימה פתחתי את  הידית ונשענתי חזיתי עם ידיי אל  הקיר לסדר את נשמתי. גברתי, לבושה כהרגלה בהידור מלכותי, נכנסה על נעלי העקב האלוהיות בשלוותה הסטואית. לאחר שהניחה את תיקה על לוח השיש הגדול מיששה את אברי הכלוא שלא יכול היה להתקשות בשל מחסום הפלסטיק הכובל כל תזוזה בו. במקביל החדירה את אצבעותייה לאחוריי והטירוף החל. ההשתוקקות לחדירה הזו הייתה מטרפת וככל שנמשכה יבבתי ככלבלב מיוחם.

לא עברו שניות אחדות ולתוכי הוחדר שוב מוט החרוזים הגמיש שמילא את כל כולי עד תום. התחושה הייתה מושלמת כאילו זה כל מה שהיה חסר. ואז החלו ההצלפות , הפעם בעמידה כשאני עדיין מיצב את נשימתי. לפתע חשתי בכאב חד בבטני, כנראה מהמוט האגרסיבי הנעוץ בתוכי וגברתי שאלה אם להוציאו. התחננתי שלא. ההצלפות נמשכו, אך הכאב היה נוראי. בשלב מסויים כשראתה גברתי שאיני כתמול שלשום שלפה אותו החוצה ושלחה אותי לנוח לדקות אחדות, מה גם שהסרתי בהוראתה את הכלוב המוחץ המלווה אותי חמישה ימים ברציפות.

משתמה המנוחה החל טקס הטיפול בציפורנייה של גברתי. חודשים היא מסבירה לי כי היא מבקשת שהאחריות לציפורני רגלייה תהיינה שלי. נחשפתי לקורסי פדיקור ביוטיוב ונראה היה שגברתי מוכנה הפעם לקחת את הסיכון. כשהיא משתרעת על המיטה טבלתי את פדי הצמר גפן באלכוהול והסרתי את הלק הישן בסבלנות ובחרדת קודש. משהוסר, צבעתי את הציפורניים מחדש בלק חציל בשני סיבובים ואח"כ מרחתי נוזל הברקה. לסיום ניקיתי את שאריות הלק באזור העור ונראה היה שעשיתי עבודה נאותה. גברתי החמיאה לי בנימוס, אך חשתי שיש לי עוד הרבה ללמוד בנושא. אפס פדיקוריסט. כמה אושר.

או אז נשלחתי למזבח הקבוע לספוג מנה נוספת של הצלפות מכלי המשחית הפזורים בחדר. זרדים ירקרקים שנקטפו מן מהעץ, מגלב דק, מגלב עבה, גלגל כאב ושאר הכלים הנוראיים. יבבתי ללא הרף ובכיתי עבור גברתי לטהר את נשמתה המעונה מסיוטים בלתי פוסקים.. אחר-כך חדרה אלי עמוק שוב ושוב עם הדילדו המחובר לסטרפון השחור כשהיא מעשנת את סיגריית מור האהובה עלייה.

היא נראתה אלוהית כל כך. מה מושלם מזה אלוהים אדירים? מה.

כשהחדרתי את כף ידי אל מקדשה לענגה וגברתי השפריצה את נוזלייה באורגזמת ענק חיבקתי אותה באושר. לפני ששבה לחיק בעלה האוהב וילדייה הרכים הרשתה לי לאונן וליבב ככלבלב על ירכה הצחורה והחלקה כל כך ואז יצאה לדרכה.

כך ראוי.

גברתי מסבירה לי ארוכות כי להיות אפס זהו יעודי האמיתי. לשרתה לרגלייה הוא פסגת האושר עבורי ולמעשה להיות מנוצל על-ידי נשים היא דרך חיים עבורי. הקדשתי לכך מחשבות רבות. בתחילה לא משוכנע כלל., אך ככל שהקדשתי לנושא מחשבה רבה וסקרתי את מערכות היחסים הארוכות והקצרות שניהלתי עם נשים הבנתי כמה צדקה.

כולן רצו לנצלני במודע או שלא במודע ואני כאפס אהבתי זאת כי זוהי דרך חיי. כך אני בנוי.

תודה לגברתי שהסבירה לי זאת.

הרעב שוב התפרץ לו כשהסתערתי על אצבעות רגליי גברתי הטמונות היטב בתוך נעלי העקב שלה עת נכנסה לדירה לאחר יום העבודה המקוצר שלה. הצורך הנוראי הזה להתחבר למגע העור שלהן ולחוש אותו על לשוני הוא כמיטב ההתמכרות עלי אדמות. שוב ושב . עוד ליקוק והתחברות לטעם הרטוב עם הריח המשגע הנידף מן האצבעות ומהעור החלק.

ניכר בה בגבירה כי חסרת סבלנות היא ותוך זמן קצר לאחר השמעת אנחות ויבבות חרישיות נשלחתי אל "המזבח, לטקס ההצלפות המסורתי . הטקס המעניק כוחות על לגבירה, מצמיח אותה ומחדש את כוחותייה. כמילוי סוללה גוועת המחוברת לחשמל שצבע החיווי הופך מאדום לירוק לאט לאט אך בטוח. כך גבירתי. אלא שהפעם , לפני ההצלפות, ידעה שאני, האפס הנבחר שלה,  חייב לחוש את אחוריו מתמלאים. את הכוס הרותח שלו נחדר לאחר שהרעיבה אותו ארוכות. וכך החדירה אליו עד לקצה קצהו שרשרת חרוזי סיליקון הגדלים והולכים השחור שהאפס כבר שכח מקיומה. וכך כשאחוריו מלאים היטב החלו ההצלפות שנמשכו ונמשכו ואיתן הייבבות, הבכי, זעקות האימה והכאב הנוראי. כך התמלאה לה שהמשך שעה ארוכה הסוללה האדומה והפכה לירוקה עד כדי מאה אחוזי אנרגיה.

אלא שאז החליטה גברתי, שבשלב מסויים הורתה לי להיפתר מהכלוב הנועל את אברי העלוב,  שיש להצליף עם הזרד הירוק על האיבר המשוחרר. ההצלפות החלו לאיטן והאיבר הזדקר למימדים לא מוכרים . ככל שגדל וצמח הועצמו גם הצלפות הזרד הירוק עד שהחלה תפרחת אדומה על האיבר הפצוע, אך גברתי המשיכה באדישות עם פנים זורחות. בשלב מסויים קרס האפס מכאב,  מיבב על אברו הפצוע והחבול שלא יכול היה להזדקר יותר מעוצמת הכאב.

האנרגיה שנצברה יכלה גם למלא כל סוללה רזרבית עלי אדמות, והגבירה נשקה לפסגת האושר, אך האפס חבול וקרוע הוא התמוטט לרגלייה. בהמשך עוד חיבקה וליטפה אותו, אך כשביקשה לחוש בעלובו הנוקשה בפתח מקדשה לא יכול היה האפס לספק את צרכייה. אברו הפצוע לא עמד במשימה. ידו המאוגרפת היוותה תחליף נאות וכך יצאה לה הגבירה לפגוש באהובה ולחגוג את המשך הלילה בעוד האפס נותר בכאבו  ובעליבותו כראוי, עם איבר שלא יכול לתפקד ימים לא מעטים.

לאפס אהובה שמחבקת אותו בלילות והוא קשור אלייה ואוהב אותה אהבת נפש. היא ממלאת את כל חייו, למעט תחום אחד. הסקס ריק מתוכן. הוא מזיין אותה כי הוא חייב. זה לא מושך אותו כלל. הוא חולם להיות במקום אחר. להיות לרגליי גבירתו עם חור התחת שלו פעור ואליו מוחדרים דילדואים בשלל גדלים, חלקם קטנים אחרים מפלצתיים. הוא מעדיף עשרה גברים שאוחזים במתני גוף הגיטרה שלו וחודרים אליו עמוק עמוק כשגבירתו מצלמת את הסיטואציה וחוגגת.

האפס קשור לאהובתו וזקוק לאהבתה שממלאת אותו כל כך. גבירתו קשורה באהבתה לאחר ולא תוכל לתת לו קמצוץ מהאהבה הזו. אך עם גבירתו, יודע האפס ששם מקומו. שם הוא פורח וחי ומוכן להיות לרגלייה לעד.

האפס קרוע.

אהבה או בדסמ.

האפס הולך לאיבוד.

משנפרדו לדרכם הסבירה לא גברתו כעבור שעות ארוכות שהחליטה להענישו. נמנעה ממנו ההתענגות על אברו של ידידה כי התנשא מעלייה בשיחה שלא אהבה בתחילת השבוע. "זהו עונש, אפס שלי ! שתלמד!", אמרה. מעולם לא חש בעוצמתו של עונש כמו שחש הפעם. רק אז הבין כמה מתאווה הוא לזיין באחוריו ועד כמה הפך לכלי השרת של גברתו האלוהית , למלא אחרי כל פקודותייה ללא ערעור או שאלות.

 "כך ראוי גברתי" הודיע בהכנעה עם תקווה כלשהי לעתיד.

האפס העירום גהר מעל גופה של גברתי אשר שכבה על גבה בנינוחות ובפישוק רחב. לבושה בכותונת כשחזייתה מהודקת על שדייה האלוהיים, הענקיים והמטריפים. אברו הזקור השתפשף שוב ושוב בלחלוחית המתפרצת ממקדשה של גברתו כשהיא מתגרה בו להמשיך שוב ושוב , אך אוסרת על חדירתו. האפס, בחוסר אונים מוחלט, קרוע בין צרכי אברו המאיים להתפרץ בכל שניה ולפרוק את מטענו, לבין הוראתה הברורה של גברתו – החדירה אסורה. איבר עלוב של אפס אינו ראוי למקדשה של הגבירה האלוהית. גם גברתו וגם הוא יודעים זאת היטב ללא פקפוק או מחשבה שניה.

התפרצות מטען האיבר מתקרבת בכל שניה והאפס העירום, המתוסכל והמאושר כאחד, עומד לאבד את שפיות דעתו. או אז ברגע האמת, שניות לפני השיא, מורה לו גברתו להביא את האיבר התותב עשוי הפלסטיק ומנחה אותו להחדירו למקדשה. כך בשיא אפסותו מוצא עצמו האפס מחזיק בתותב ומחדירו לאט לאט אל תוככה של גברתו הגונחת והמייבבת באוזניו. הוא מחבקה חזק ומחדיר שוב ושוב. אברו הרותח עדיין בשיא אונו, אך מידלדל לו באויר ללא כל מגע. תנועות ההחדרה הופכות לנמרצות יותר ושפתי פי האפס קרובות לאפרכסת אזנה של גברתו ומוצאות עצמן לוחשות: " כך גברתי אוהבת זאת...את האפס העלוב בשיא אפסותו..רק זין ראוי ואמיתי יחדור לגברתו וימלא אותה חזק..בכח..בעוצמה..שוב ושוב ...האפס לא ראוי לכך..הזין של אהובה או של מאהבייה של גברתי". יבבות גברתו מתגברות והיא מהנהנת בראשה והוא ממשיך ללחוש באזנה עד להתפרצות האורגזמה המטריפה שלה עם סילון נוזלים אדיר מימדים. גופה של הגבירה רועד ולא יודע מנוח והוא מחדיר את התותב שוב ושוב וממשיך ללחוש באזנה והאורגזמה הבאה מגיעה בתוך שניות וכך גם השלישית..."חבק אותי...", היא מצווה או שמא מתחננת. פוקדת או אולי מבקשת. אין לדעת. גופות השניים נצמדים , מנותקים מן העולם מחוברים כפי שלא היו מעולם.

האפס כבר שכח את כניסת גברתו לדירה כשהוא מתנפל בתשוקה על אצבעות רגלייה ומלקק אותן בטירוף חושים. גם ישבנו הבוער, הפצוע ונוטף הדם מן ההצלפות האכזריות נשכח מזכרונו. פתח אחוריו רטוב ולח מזיונייה של גברתו עם הדילדו האהוב כל כך ומאיבר תותב שחור אחור ומתנפח. כל זאת מתגמד למול מה שקורה עכשיו, ברגע נתון.

"חבק אותי!"....אלה המילים היוצאות מפיה של גברתו הרועדת והמשקשקת ללא הרף דקות ארוכות ארוכות. "כן גברתי...לנצח", הוא לוחש באזנה.

יש משהו במפגשים עם גברתי הנעלה הקשורים בטלפתיה. הסשנים מתבצעים כמעט ללא מילים. בהבנה עיוורת. הכל כברור מאליו שכך צריך להיות. מהרגע בה נכנסת גברתי בשערי דירתנו האפס כבר על ברכיו בעירום מלא עם כלובון נעול על אברו המחוץ. לשונו מלקקת נמרצות את נעלי העקב המלכותיות של גברתו. שוב ושוב. לעיתים היא מתעתעת בו ומזיזה את רגלייה למקומות רחוקים אך הוא נוהם ככלבלב ומסתער עליהם שוב ושוב.

בשלב מסויים קצה הגבירה בליקוקים והיא שולחת את האפס לחדר המיטות. הפעם הורתה לו לשכב על גבו וחיש קל שבה בכותנת סקסית שחורה ולמתנייה הדילדו האימתני. תוך שניות מלביש האפס בפיו על הדילדו את הקונדום ומוצץ אותו בחדווה, נאנק כולו. דקות אחדות חולפות והוא על גבו והדילדו – חגור עדיין למתני גברתו – ננעץ שוב ושוב באחוריו. הגבירה ממלמלת בלחש כמה זונה מזדיינת האפס והאפס נאנק, נאנח ומתפלל שלא תפסיק לעולם. לו היה זר בחדר לא היה שומע אלא דממה ורחשי קול עמומים בלבד. הפעם הוסר הכלובון כבר בראשית המפגש ואברו של האפס היה זקור באופן לא שגרתי. הגבירה השתעשעה בו ללא הרף והאפס המשיך להיאנק שוב ושוב.

לאחר שטחנה את אחוריו ללא רחמים מורה הגבירה לאפס להגיע אל ראש המיטה. שם, כשהוא על ברכיו, מפנה אלייה את אחוריו הצחורים מתחיל הטקס האהוב הבא. הגבירה מצליפה בו ללא רחמים בשלל כלי משחית – זרד ירקרק שזה עתה נקטף, חגורת עור וגם מגלב גומי אכזרי למדי. אליהם נלווה מדי פעם גלגל כאב הננעץ בעור הארגמני מההצלפות והדם מטפטף ללא הרף.

ההצלפות נוראיות והאפס בוכה. "עוד קצת. תבכה בשבילי אפס שלי", הגבירה לוחשת אל אפרכסת אזנו וממשיכה שוב ושוב. ללא טיפה של רחמים או סימפטיה. היא קורעת את עורו של האפס עד שהוא מתמוטט. או אז האפס נשלח למקלחת בגפו לשטוף מעליו את הדם הניגר ואז למיטה. הוא נצמד לשדייה העצומים של הגבירה ורק רוצה שהזמן לעמוד מלכת. חיש קל הגבירה מורה לאפס לעלות ולנסות להכניס את אברו הזקוף אל מקדשה הרותח. רק לנסות ..להרגיש את החום.. את הרטיבות...את העסיסיות המהבילה האלוהית ותו לאו. לפני שיצא לחוג עם משפחתו את החג מרשה לו הגבירה לגמור על ירכה הצחה והוא עושה זאת בצרחות נוראיות. קורעות לב.

יש משהו במפגשים עם גברתי הנעלה הקשורים בטלפתיה. הסשנים מתבצעים כמעט ללא מילים. בהבנה עיוורת. הכל כברור מאליו שכך צריך להיות.