שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל האמת!!!

דוקומנטריה
לפני 8 שנים. 23 במאי 2016 בשעה 10:18

כשהוא על ברכיו חש את האיבר הענק ממלא את לועו שוב ושוב. כף ידה של גברתו דוחפת את ראשו שוב ושוב אל האיבר המפלצתי והוא נחנק, מאיים להקיא. הגבירה לא ויתרה והמשיכה. והוא המשיך למצוץ ולמצוץ בתאווה בשקיקה בטירוף.

כמה שעות קודם לכן ...

האפס במשרדו בחליפת העסקים שלו מקבל הנחייה מגברתו להזמין מועמד למפגש עם הגבירה אחה"צ. כשהביט במייל ששלח "המועמד" לא האמין למראה עיניו. המייל כלל שתי תמונות. אחת של אברו הנפוח, הענק האינסטרומנטלי על סף אורגזמה. השנייה האיבר ממלא את פיה של בחורה שחומת עור עד פיקת גרוגרת גרונה כשעיניה קרועות לרווחה. "להזמין אותו?, גמגם בפני גברתו. "האפס חושש מאיברים גדולים", שאלה בהתרסה. "האפס יעשה הכלל", השיב. "בטח צילום מזויות מחמיאה. אין איברים כאלה במציאות", פסקה. כדי לעודדו? להרגיעו? אין לדעת.

לא האמין שאך שעות אחדות אחר כך ימצא עצמו לבוש במחוך שחור אדום שרכשה עבורו גברתו באתר עלי בבא , אשר הגיע במשלוח מיוחד. חמוש בשדי הסיליקון שלו כשאברו נעול במנעול ולרגליו גרבי רשת סקסיות ונעלי עקב ולראשו פאה נשית בלונדינית היא האפס מוכן לקבל את האורח. קודם להגעתו הפליאה גברתו בהצלפות אין סוף על אחוריו המדממים . שוב ושוב ללא רחמים.

כמה שעות אחר כך ...

כשהוא על ברכיו חש את האיבר הענק ממלא את לועו שוב ושוב. כף ידה של גברתו דוחפת את ראשו שוב ושוב אל האיבר המפלצתי והוא נחנק, מאיים להקיא. הגבירה לא ויתרה והמשיכה. והוא המשיך למצוץ ולמצוץ בתאווה בשקיקה בטירוף.

זהו יעודו ! כך הכי נכון עבורו.

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 16 במאי 2016 בשעה 8:31

 

האפס המתין לגברתו בהתרגשות מרובה. ידע הוא כי הגיע משלוח מעבר לים ובו לבוש המשרתת בצבעי שחור לבן , מופלא בנשיותו. היה שרוי הוא במתח רב למדוד את הבגד ולקוות כי יתאים מאד למידתו. משהגיעה הגבירה מיהר הוא לנסות את המתנה שרכשה לו , לאחר שהרכיב לגופו את שדי הסיליקון הסקסיים שכבר הפכו לחלק ממנו זה חודשים ארוכים. הבגד התאים בול. ידע זאת בעיקר כששמע את אנחות ההתפעלות של הגבירה. עם הפאה הבלונדינית היה האפס נשי כל כך.

עם אברו הנעול בכלוב ופתחו הנקבי מאחור חשוף ודורש כל כך החלה הגבירה במלאכת ההצלפות הבלתי פוסקת. בשר אחוריו הלבנבן הפך לעיסת בשר חרוכה מהולה בדם, אך הגבירה לא הרפתה. ערבוב של שוטים, זרדים וגלגלי כאב עשו את המלאכה היטב. הגבירה המשיכה להצליף ללא רחם למרות בכיו הגואה של האפס שלה.

כשחדרה לתוכו עם הדילדו השחור הענק החלה הגבירה לסנן בפיה עד כמה זונה נשית האפס שלה. מעולם בעבר לא שמע אותה ווקאלית כל כך. מתארת במו פיה כמה דורש הנקב של האפס שלה שורת גברים חרמנים שימלאו אותו שוב ושוב. האפס לא רצה שהגבירה תפסיק. נהנה מכל שבריר של שניה מהזיון הגברי כל כך. מתחושתו הנשית כל כך ומתאורייה הבלתי נגמרים.

ההתעללות נמשכה כל העת כששחררה את אברו והפכה אותו לקשיח, תוך שהיא מצווה עליו לקרבו למקדשה , אך שלא יעז החדירו פנימה. כמה עליבות יש באפס כשהוא מסכים לבטל לחלוטין את זכרותו אל מול עצמת גברתו. ההתעללות המשיכה ללא הרף עד שהגבירה ביקשה שיחדיר את כף ידו "הענקית" לדבריה אל תוכה. לאחר שסיכך את היד היבשה החלה במלאכה שוב ושוב עד שהגבירה זעקה באורגזמה ענקית משפריצה סילוני נוזלים לכל עבר.

משהתאוששה סימנה לו להתקרב לירכה הלבנה והצחה ולאונן עלייה. האפס עם איבר נפול ורופס עשה כמצוותה עד שגמר באורגזמה משכרת מאושר כל כך.

או אז – כרגיל – נטשה אותו הגבירה ומהירה לבעלה שהמתין בחוץ למפגש משפחתי מלא אהבה ורומנטיקה. האפס נותר בגפו מנקה את החדר והציוד, מרכיב את הכלוב מחדש על אברו, מתלבש ויוצא אל הלילה החשוך, מתענג על שרידי משפטייה הווקאלים הקולחים והנדירים כל כך של גברתו.

 

 

 

לפני 8 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 9:19

 

 

 

כמה רעב לצפורני מנטה יכול זכר מושפל להיות?

מסתבר שרעב מטורף. כשנכנסה הגבירה בשערי הדירה הקטנה והצבעונית עם הלבבות הפזורים בכל פינה, הסתער הוא , עירום עם אברו הנעול, כפליט מורעב על הציפורניים וליקק אותן שעה ארוכה. מייד אחר כך התפנתה הגבירה לאפר את פניו למראה הנשי שהיא כה אוהבת. משסיימה נשלח הוא ללבוש את שדי הסיליקון, הגרביונים, נעלי העקב והפאה האדומה  וכמובן את שמלת המיני הצמודה השחורה העשויה תחרה.

משסיים שלפה הגבירה את אזיקי הברזל המשטרתיים שמן הסתם ראו כבר רבים מידי נשלטייה מן העבר ואזקה את ידיו אל קורת הברזל שמעל המיטה. או אז החלו ההצלפות ללא רחם בשוט הזנבות ובזרדים הירקרקים שקטף באותו בוקר. עם הלבוש הנשי המוקפד והפאה האדומה בער האפס מחום ולא הפסיק להזיע. במקביל לא השמיע קול טרוניה רק קולות בכי ונהי כשהוא כואב את כאבי ההצלפות האיומות המזכות את גברתו.

בשלב מסוים חש האפס שראייתו מטשטשת והלמות ליבו מואצת. הגבירה נשכבה על המיטה והחלה להתעלל באברו הנעול באמצעות אצבעותיה המדהימות. "תתקרב...תתקרב", נזפה באפס התלוי והנשען על נעלי העקב הבלתי יציבות בעליל. ראייתו הלכה והטשטשה וחש הוא כי עומד הוא להתעלף. "תתקרב" המשיכה הגבירה לנזוף והאפס העדיף להיתלות עם ידיו האזוקות ולאבד את אחיזתו בקרקע כי רצה לרצותה כל כך. בשלב מסוים, הסתבר לו שהגבירה שמה לב שמשהו אינו כשורה . או אז נזעקה היא לפתוח את האזיקים במפתח. המפתח נתקע בציר האזיקים וסירב להסתובב. האפס היה קרוב לאבד את הקשר שלו למציאות, רק שמע את קולה של הגבירה המאיצה בו לשתף עמה פעולה. הרבה לא זוכר הוא, רק מאבק ארוך וממושך של הגבירה עם האזיקים והמפתח. בלי להבין  מצא עצמו על הרצפה עם השטיח, מבקש כרית לראשו. הגבירה השקתה אותו במים והסירה מראשו את הפאה. כעבור זמן לא רב התחנן הוא שתחזיר את הפאה והגבירה נעתרה רק לאחר דקות ארוכות. מיד אחר כך חזרו ונשנו ההצלפות ללא רחם. על השטיח ועל המיטה וחוזר חלילה.

הגבירה לא ריחמה ולו רגע. היא הורתה לאפס להסיר את כלובו ושמלתה והצמידה לעלובו אטבים כשהוא צורח מכאב הולם ראשו במזרון ובכרית ומבקש לאבד את הכרתו בכך שמכה הוא את עצמו. הרבה אינו זוכר הוא – רק כאבי תופת ואכזריות בלתי פוסקת.

בהוראת הגבירה הוחדר למקדשה תותב הפלסטיק שכה אוהבת ותוך זמן קצר נשמעו אנחות הגמירה האלוהיות שלה.. מיד אחר כך הצטוותה האפס לגמור על ירכה כשהוא זועק באורגזמה מטורפת והזויה.

תוך דקות התלבשה הגבירה והותירה את האפס בגפו בדירה כי היא ממהרת.

תוך דקות תמצא את עצמה באסיפת הורים בבית הספר החדש של ילדיה הצעירים לקראת שנת הלימודים המתקרבת.

לפני 8 שנים. 29 בפברואר 2016 בשעה 9:32

דו - ערכיות

 

ירוק, כפרי, סלול, עירוני, פקוק, כפרי, ירוק.
 
צופה מבעד לחלון הרכב בנוף המתחלף ומשנה צבע ואופי. 
רוצה כבר להצליף. משא החיים התקופתי מכביד  ומעצים את הצורך הסדיסטי. 
רוצה להאזין לבכי. לזעקות הכאב.  
צריכה שיסבול! שיכאב!
באיחור אופנתי מקישה בדלת. צליל נעלי העקב הקרבים בצעדים מהירים בוקע מעבר לדלת. המפתח מסתובב.
  
זהו! אני כאן! לשעות ארוכות של אושר נשגב! חשוך. קריר. שקט. לא מוכר. 
הטכנולוגיה והכפריות מתאחדים. ערוץ ה mtv ברקע מתמזג עם פעיית הכבשים וקריאות התרנגול. פסטורליה מתקדמת. 
סדיזם ופסטורליה? - אמביוולנטי. 
 
מבחינה בה בגזוזטרת החדר החשוך. 
הבארבי שלי. חושנית. נשית. 
האור המרצד מן המרקע מסגיר אותה. כמו סצינה מסרט. זנזונת שעונה על הקיר בנסיון לפתות את הלקוח הבא שלה.
לראשה פאה אדומה. לגוף הגיטרה שמלה שחורה, גרביון רשת לרגליה הארוכות ולכפות רגליה נעלי עקב בגון אדום זנותי. נשיות מתפרצת. 
הזכריות המועטה שנותרה באפס, נמחקה. 
חשתי בהתרגשותה הגואה.
 
לפתתי את אשכיו,
ליטפתי את בשר ישבנו הלבנבן ואת הנקב. 
אותו הנקב שעליו נאמר ״נקבים נקבים חלולים חלולים״?! הנקב הנשי של הבארבי שלי. צר,  חם ורטוב כמו נרתיק נשי מיוחם.  
הנקב שמעצים את הגבריות שבי כאשר חודרת עמוקקקקק חזקקקקק כואבבבב ומענגגגגגגגגגג.
גוף הגיטרה הנשי נענה למגע ידיי, כמה, משתוקק, תאב, צמא לשליטתי. 
חשתי בצורך הכנוע של הבארבי שלי.  
  
מיד ירדה על ארבע חלצה את סנדלי העקב שלרגליי והחלה מוצצת ושואבת אצבע אצבע בשגעון בטירוף בשכרון חושים. 
אז הוריתי לבארבי לשכב על המיטה. 
שיחקתי במנעול הכלוב התופף על אברו המכווץ והאומלל, שפשפתי את עלובו הכלוא בין כפות רגליי, ליטפתי, הכאבתי, משכתי, מצצתי את כלובו שוב ושוב!!!
 
כעת, מוכנה הבארבי שלי להצלפה. 
כך כשהיא על ארבע, על הרצפה, קוברת ראשה בכר שעל המיטה, החל שלב ההצלפות. ראשית, בדקתי עד כמה שורקים הענפים שקטף ה0⃣. עד כמה ארוכים, ירוקים, עבים ונוחים לאחיזה הם. 
ה0⃣ תמידדד בוחר בענפים הכואבים ביותר. אלה שבהנפת יד מפרים את השקט בשריקתם הקולנית. 
משנבחר הענף בר המזל, נוחתת ההצלפה הראשונה, שריקת הענף המלווה בזעקת הכאב הנורא חותכת את חלל החדר. עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. האפס שורד את כאבי התופת באהבה מתוך הכלה טוטאלית לגבירתו. 
-״ גְבִירְתוֹ תצליף, ה0⃣ יספור״
-״ אחת שתיים שלוש״
נתחיל מהתחלה
-״גְבִירְתוֹ תצליף ה0⃣ יספור!!!!״
-״אחת גברתי שתיים גברתי שלוש גברתי״.....
כך ספר ה0⃣ עד מאה כשבכל עשרת עגולה אושרו לאפס שניות ספורות לנשימה. 
בספירת ההצלפות לקראת המאה השניה, היה כבר חלוש ותשוש. הכאב השתלט על זכרונו על גופו. בכל פעם שהתבלבל בספירה החל בספירת העשרת מחדש. 
בהצלפה ה - 165 צנח לו.
האפס לא נכנע לגופו הזקן והחלש. התרומם בגבורה בשארית כוחותיו כאילו נלחם בנשמת אפו האחרונה.  
כך הצליפה מעל 200 הצלפות.
האושר זורם בעורקיה. 
לא דם. לא חמצן. אושר!!!!!!!
שבה לחיים. קמלה ושוב פורחת. 
 
הוריתי לאפס להסיר את כלובו ולשכב על גבו. תחתוניי לא ספגו יותר את הרטיבות.  
עליתי מעליו והחדרתי את קצה אברו העלוב לפתח מקדשי הנוזל מרטיבות. התחככתי. השתפשפתי. גמרתי. רעדתי. 
״אל תעזוב אותי״ צרחתי. כאילו היינו בעיצומה של צניחה חופשית לתהום עמוקה. רק האפס המחובר לגב גְבִירְתוֹ כמצנח יציל את גְבִירְתוֹ מהצניחה. 
 
 
ה0⃣ התקשה להתאפק.
שוב ושוב משכתי את נקודת האל חזור. 
״בא אליי!!!״ כך כשאני על גבי והאפס מעליי חש ברטיבותי, חש בשגעונו, החל נושך בפראות את פטמותיי מבעד לבגד. 
דחפתי את כף ידי לפיו ופקדתי עליו לנשוך. לנשוך חזק. לנשוך כמו כלב.
כמו כלב שמשחק עם הבעלים שלו. ה0⃣ נשך בפראות שוב ושוב. עד שקצה נפשי ב״משחק״ הכלב ובעליו והעפתי את ה0⃣ ממני. 
 
רעדתי. כל גופי רעד. מהפורקן. מהעונג.  מהסיטואציה המינית. מהסיטואציה התוקפנית. תוהו ובוהו של תחושות. 
גופי ביקש להתייחד עם עצמו. 
 
והאפס?
ה0⃣ מכיר את גְבִירְתוֹ. יודע בדיוק מה היא צריכה איך ומתי. שוב נמשך אל ירכה כמגנט אל שדותיו המגנטיים. הניח ראשו על ירכה, דקות ארוכות ומכוננות לשניהם. מגנט שלא ניתן להפרדה.  
 
חגרתי למותניי את הדילדו הענק והעבה שהאפס הורגל לו. חדרתי לנקב הנשי של ה0⃣. מהר לאט עמוק חזק עדין במגוון שילובים. חשתי בגבריות המתפרצת מתוכי. שליטה גברית באפס נשי. 
עוצמה !!!! אושר!!!!!
 
הרטיבות שבי בקשה פורקן נוסף, שלא אחר להגיע בעזרת אצבעותיו של ה0⃣,
משהגיעה לפורקנה, הורשה האפס להתחכך ה0⃣ בירכה הנעימה למגע.
״רק כך רוצה האפס״, מלמל שוב ושוב,
עד שפרק לפקודתה את פורקנו במקום שיועד לכך, החיבור שבין ירכה לנרתיקה. 
ככ קרוב, אך ככ רחוקקקקקק. 0⃣. 
יעודו וגורלו של ה0⃣. 
 
 
סדיזם ופסטורליה? - אמביוולנטי!!!
 
כפרי, ירוק, פקוק, עירוני, סלול, כפרי, ירוק. 
 
 
 
 

ובחוץ קרא התרנגול

הגבירה בוששה מלהגיע. התרנגול קרא שוב ושוב בגינה המטופחת , אך הגבירה לא נראתה באופק. נעול עם גרביוני רשת שחורים נעלי עקב אדומות ושמלה שחורה צמודה ולראשו רעמת שיער אדומה כאש המתין האפס לגבירתו בשקיקה וערגת אין קץ. הביט בעצמו במראה והשתעשע בצילומים זנותיים מגרים אותם שלח לגברתו המתמהמהת.

לבסוף , באיחור ניכר, נכנסה בשערי הדירה הממוזגת ולא בזבזה מאז אפילו רגע אחד. תוך דקות נשכבה על המיטה והורתה לאפס המורעב ללקק את אצבעותייה המשוחות בגוון מנטה ירקרק, סקסי ומגרה עד אין קץ. האפס ליקק. מצץ בתאווה ולא היה להתנתק מהעור הרך הרטוב והממכר כל כך של הגבירה האדירה. בחוץ השמיע התרנגול את קרקוריו המתמשכים.

משנדמה היה שהגבירה תשקע בתנומה מעצמת הפינוק הנמשך, התעשתה הגבירה ותוך שניות שלחה את האפס לפוזה האהובה עלייה. כפוף עם ישבן בולט החוצה והחלה להצליף בן ללא רחמים עם צמד הזרדים הירקרקים והאמתניים שקטף בבוקרו של יום. הפעם אילצה הגבירה את האפס לספור  וכך היה...1 גברתי, 10 גברתי, 50 גברתי, 130 גברתי, 131 גברתי . תחושת וראיית האפס החלו להתערפל ולרגע חש שאיבד הוא כל קשר עם המציאות. אך, בד בבד בכל פעם שפקדה עליו הגבירה: "קומי !", התיצב על ברכיו שוב,  עם ישבנו מופנה אל עבר ידה המצליפה עד שבשלב מסויים חש כי מתמוטט הוא לחלוטין וצנח על רצפת העץ.

בשרעפיו זכר רק שהסיר את הכלוב והגבירה החלה להתעלל באברו הרפוס והעלוב שהלך ותפח וגדל והתעצם. בכל שניה חישב הוא להתפרק ויבב ללא הרף, אך הגבירה הירפתה...המתינה שניות אחדות ושוב חזרה על ההתעללות. ללא רחמים, ללא רגש – זוהי הגבירה. אלא שאז הורתה לו לשכב. מעלייה כשרגלייה פסוקות. באמצעות אצבעותייה קירבה את אברו העלוב אל פתחה הרותח והורתה לו להתחיל בתנועת חדירה. האפס נחרד מן הבקשה אך רצון גברתו קדוש מהכל. בתוך שניות מצא עצמו חודר כדי רבע אל פתחה של הגבירה . נראה היה שחסמה את המשך הדרך באמצעות שרירייה הפנימיים, משאירה את האפס – כרגיל – בשיא תסכולו. בשיא עליבותו שמע שוב את התרנגול קורא בחוסר סבלנות.

כשהבין שאין הוא אלא זכר נשי  עלוב עם איבר חסר משמעות, חגרה הגבירה למותנייה את הדילדו השחור והעבה, שלחה את האפס לשכב על גבו ותוך שניות חדרה אל פתחו הנקבי עמוק עמוק. שוב ושוב זיינה הגבירה את האפס המתייפח המתאווה שהזיון לא יגמר לעולם, כי כך כשהוא נשי ועלוב לרגלי גברתו הגברית חש הוא שלמות מוחלטת.

משהגיע אהובה-בעלה של הגבירה לאסוף את זוגתו –אשתו, נעלמה הגבירה, ממהרת לרכב הבעל הממתין ברחוב והשאירה את האפס בגפו לנעול את עצמו מחדש בכלוב, להתעשת ולצאת לדרכו. התרנגול ליווה אותו בדרכו החוצה בקריאות הקוקוריקו האגרסיביות שלו. נראה היה שגם הוא חש שנקבה עם פתח לח ורחב חולפת לידו.

לפני 8 שנים. 19 בינואר 2016 בשעה 10:11

מי שתכנן את השביל הקטנטן מוקף בפסלי ברווזים זעירים בדרך אל הסוויטה עטרות הלבבות והאורות המנצנצים חשב על  רומנטיקה במיטבה. גם על מסגרת הברזל של המיטה והכילה הבהירה מעליה המעניקה לה מראה אפריון מלכותי של פעם.

מה שראתה גברתי כשנכנסה אל תוככי הדירונת היה אחר לחלוטין. האפס העירום הכלוא שזחל לרגליה וליקק את אצבעותיה הצטווה להזדקף ולהרים את ידיו אל על. או אז שלפה מתיקה רחב המידות זוג אזיקים מחוברים בשרשרת ואזקה את ידיו למסגרת הברזל. כך עמד כשידיו מונפות אל על, מואר באור הסגלגל המתחלף של הסוויטה שכה התיימרה להיות רומנטית. ברקע נבחרה מוסיקה ערבית להנעים את זמנה של הגבירה חובבת מושבעת של השפה. או אז התחילה הפיאסטה לה חיכתה. היא והאפס שלה.

ההצלפות עם הזרדים הירקרקים ומחבט העור החלו ומשכו לפרק זמן שנראה בלתי מוגבל. האפס המוצלף והמוכה לא יכול היה לברוח לשום מקום. אזוק היה בידיו. מדי פעם שיפשפה את הכלוב וגירתה את אשכיו כדי שיתמסר ויתמכר עוד ועוד. מקצוענית הגבירה. יודעת להפעיל היטב את חושי הכאב וההנאה גם יחד . בכך אלוהית היא ללא ספק. בשלב מסוים - כשהוא קרוע משריטות וצלקות על עכוזו המאדים והמדמם -  שוחררו ידיו שכמעט נרדמו מחוסר התזוזה. לקינוח החדירה לאחוריו את הדילדו השחור וגדל המימדים . שוב ושוב, פנימה והחוצה ללא הפסקה והאפס התמכר ולא רצה שיפסק הזיון האלוהי בפתחו הנקבי.

לכל אורך המפגש עסקה הגבירה בעיני עבודה ונושאים אישיים כאלה ואחרים והאפס נשכב לרגליה ולקק את אצבעותיה המקודשות. כך תמיד בזוגיות הבדסמית שלהם. אושר עילאי לחוש בעצמתה של הגבירה הזו שאי אפשר שלא לסגוד לה יותר ויותר. לאחר שגמרה עם אצבעותיה ובאמצעות דילדו גדל מימדים הורשה האפס לאונן על ירכה הלבנה ולפרוק את נוזליו הסמיכים על עורה הרך כל כך. משסיים הצטווה ללקק כל טיפה . דקות אחדות אחר כך מצא עצמו לבדו ליד הלבבות המנצנצים. הגבירה כבר מזמן עזבה עם אהובה ומשפחתה ואילו הוא נעל אברו העלוב עם הכלוב, התארגן ויצא בודד אל החשכה, אבוד וחסר אונים.

 

 

 

לפני 8 שנים. 24 בנובמבר 2015 בשעה 9:45

"לצאת?"

האפס שמע את השאלה בשרעפיו , אך היה זה בבירור קול גברתו. בשארית כוחותיו הניד בראשו בשלילה והשמיע נהמה כחיית טרף חסרת רסן.

הסיטואציה הייתה בלתי שגרתית בעליל. מעורבים בה שלושה: הגבירה, האפס והפרקליט. האפס שכב על גבו על המיטה הזוגית בדירתם הקרירה והאפלה. הגבירה בשחור כתמיד עמדה אל מול האפס הלבוש ככלה ביום נישואייה. גרביונים לבנים ארוכים ארוכים. איבר נעול בכלוב עם מנעול. שדיי סיליקון עם פטמות זקורות המכוסים במעין חולצת בטן שקופה ולבנה המכסים אותם. פאה בלונדינית קצרה ופנים מאופרות וסקסיות. בארבי לכל דבר. על מתני הגבירה היה חגור הסטרפון עם הדילדו השחור האימתני. זה מכבר הוחדר הדילדו עמוק לתוך נקבו ומילא אותו עד סופו. הגבירה לא הפסיקה לנעוץ אותו עמוק שוב ושוב דקות ארוכות ארוכות.

על המיטה כשהוא על ברכיו עמד הפרקליט הצעיר ונעץ את אברו הרותח עמוק בפיה של הבארבי. היא מצצה ללא הרף בשקיקה ובטירוף חושים. שוב ושוב. ינקה שתתה ושאבה עמוק אל תוך פיה, עמוק עמוק מלוא גרונה. כשזין בפיה ודילדו שחור עמוק בנקבה שרתה הבארבי את הגבירה והפרקליט שנראו מאושרים וחוגגים.

"לצאת?"

האפס שמע את השאלה בשרעפיו , אך היה זה בבירור קול גברתו. בשארית כוחותיו הניד בראשו בשלילה והשמיע נהמה כחיית טרף חסרת רסן. לא ידע הוא אם הגבירה מתעמרת בו או לועגת לו. ואולי הייתה זו שאלה רטורית. אך הגבירה לא יצאה ולו לרגע. בשלב מסויים גמר הפרקליט והתיז את נוזליו על בטנה של הבארבי עד אובדן חושים.

כעבור דקות אחדות התעשת והפעם חזר ונעמד מאחורי גבירתו, מכניס את אברו עמוק למקדשה. כך נוצר משולש מחובר עם פרקליט, גבירה ואפס נשי. כולם גונחים אין כלות. הגבירה הניחה ראשה על חזה של הבארבי ולחשה באזנה: "ככ התגעגעתי אפס שלי. כל כך".

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 16 בנובמבר 2015 בשעה 8:46

 

הבלוג הנכתב הוא בלוג מציאותי.
כל הסשנים המתועדים ע״י ה0⃣ שלי , נכתבים ומתפרסמים לשתפכם בתחושות הסיפוק והאושר שהאפס שלי מעניק לי. אשר על כן, אין לי צורך בנשלטים נספחים או מחליפים!!!!

טוב לי עם ה0⃣ שלי וכך זה יישאר!!!!!!!!!!

מעבר לכך, כל האפסים שמציעים לי תשלום עבור שליטה,
עצם הצעתכם היא השפלה בעיניי!!!
אני לא למכירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא ז ו נ ה של אף אחד!!!!!!!!!!
בדסמ הוא לא מקצוע עבורי אלא דרך חיים.
השכר היחידי שלי הוא הסיפוק והאושר.

לפני 9 שנים. 4 בנובמבר 2015 בשעה 9:44

הוילה הספרטנית סמוך למפעל בסביבה נטושה בדרום העיר הייתה האתר בו בחרה הגבירה להציג את האפס שלה בפני אורחייה. האחת היא חברה טובה וסקרנית ובן זוגה המשפטן והשלישי הוא עורך דין צעיר ואנרגטי. כולם גילו סקרנות ועניין רב להבין מה הכוונה גבירה עם אפס נשי הכנוע לרגלייה.

 

החדרים הגדולים והעירומים מריהוט עם שולחן ביליארד במרכזם ופינות ישיבה מהוהות ומשומשות כדבעי המתינו אף הם בדריכות למופע הבלתי שגרתי. האפס המתין לגברתי עם הגרביונים הלבנים ותחתוני המיקרו הצחורים כשאברו כרגיל נעול בכלוב הפלסטיק. משהגיע הרכיב לחזהו את זוג השדיים המפוארים, לראשו פאה בלונדינית ארוכת שיער ופניו אופרו כאשה סקסית זנותית ומזמינה. בשניות הפך מאיש עסקים לאנדרוגינוס נשי לרגלי גברתו.

 

הגבירה לא המתינה לאורחייה. היא החלה להצליף בו עם הזרדים הירקרקים שכה אהבה. משהגיע הזוג ההמום, שהתישב מצונף באחת הפינות, נמלאה הגבירה אנרגיה מחודשת ולא ברורה. היא המשיכה בהצלפות ביתר עוז, חיברה אטבים לאשכים וטפטפה שעווה מנר רותח על העלוב שחולץ בשלב מסויים מן הכלוב כשצבעו הפך לכחלחל אפרפר מדאיג למדי.

 

בשלב מסויים נטש בן הזוג המשפטן וחזר לעבודתו. נשארה החברה הסקרנית אך המפוחדת והמבועתת. כשהגבירה חדרה לפתחו הסקסי של האפס ברבי שלה וזיינה אותו בעצמה ללא רחמים עם הדלידו השחור וגדל המימדים התקרבה עוד יותר, המומה אך סקרנית. או אז בשיא החדירה האנאלית האלוהית והבלתי נגמרת הגיע עורך הדין הצעיר מלא התלהבות. הוא מיהר להתפשט, כי הגבירה יעדה לפי האפס שלה את אברו הזכרי מלא האנרגיה. חיש קל התברר  כי האנרגטי שכח להביא עימו קונדומים ובמשך שעה ארוכה הושבתה ההילולה,  כפסק זמן כדורסל בלתי נגמר. בסופו של דבר, ממש בדקה התשעים הגיע המשפטן הנוטש שבא לאסוף את החברה (שנדלקה בנתיים על האנרגטי שהסתובב כל העת בעירום מעשן סיגריות ושותה בירה) ועימו קונדומים אותם רכש בהוראת החברה המשולהבת, אך הסקרנית. או אז כפינאלה זכה האפס הנשי למצוץ בתאווה את אברו של האנרגטי שוב ושוב כשלבסוף הסיר זה את הקונדום והשפריץ את נוזל זרעו על פרצופו של הבארבי האנדרוגינוסי הנשי שכל כך רצה לבלוע את הנוזל, אך לא העז.

 

תוך דקות התקפלו כולם לדרכם. הגבירה שבה לאהובה וילדייה והאפס מיהר לרכבו ונעלם בחשכה לחייו האחרים. רק הוילה הנטושה נותרה המומה וחסרת מילים לאירוע הדרמטי שלא ראתה מימייה.

 

 

לפני 9 שנים. 21 באוקטובר 2015 בשעה 9:26
האפס הביט במראה עצור נשימה. פנים מאופרות בגוון ורוד מעל עיניו, ריסים  דקות, ליפסטיק ורוד סקסי ומזמין. לראשו פאה בלונדינית בהירה עם שיער ארוך ושופע שהשווה לו מראה של כוסית שבדית שלא ניתן לעמוד בקסמה. על שדיו המדהימים כותונת קצרה לבנה ושקופה. בטנו החלקה הבהירה והשקופה הייתה חשופה.חלציו מכוסות בתחתון מיקרו לבן כשעלובו המיותר נעול בכלובון פלסטיק הדוק. לרגליו הארוכות והבלתי נגמרות גרבונים לבנים ושקופים. בסמוך נותרו נעלי העקב האדומות האלגנטיות. הוא הביט שוב ושוב במראה, זקף את חזהו וחש לחלוחית בפתחו הנקבי בין אחוריו. אשה סקסית עם איבר זכרי. אנדרוגינוס, פאר היצירה האורגנית של גברתו המדהימה. שלמות. בריאה מחדש. אלוהות במיטבה.
 
ההצלפות שגרדו מעל אחוריו את העור שוב ושוב עד כדי קילוחי דם בלתי פוסקים, ההתעללות הבלתי פוסקת באברו הזכרי המיותר והנעול וההשפלות הבלתי נגמרות שנועדו להורידו שוב ושוב לגובה הרצפה. כל רצף האירועים הבלתי פוסק, שעות על גבי שעות חיזקו אצלו את התחושה שכך ראוי לו לחיות לרגלי גברתו לנצח נצחים. חש הוא ללא הרף את גאוות הגבירה שיצרה את האנדרוגינוס בו רצתה תמיד. והוא זכה. רוצה היה כבר שדיים גדולות יותר ולחוש אשה יותר ויותר, שפחה מושפלת תמיד תמיד לרגלי גברתו.
 
היזכה בכך?
 
 
לפני 9 שנים. 14 באוקטובר 2015 בשעה 9:12

הוא המתין לגברתו כרגיל. עירום וכלוא. אלא שהפעם היה זה מפגש אחר. שונה. לא שגרתי. הגבירה הושבתה זה מכבר בשל שבר בזרועה הימנית. מוגבלת. חסרת יכולת להצליף. אך עמדה על כך שהסשן יתבצע כהלכתו ויהי מה.

משהגיעה הייתה זרועה תלויה על בלימה. מנשא בד סייע לגבירה עם הגעתה אך היא מיהרה להיפטר ממנו כדי לא להעכיר את סמכותה ואת אוירת הסשן. האפס נשלח לפתוח את רוכסני נעלייה המקודשות בלשונו, אך לא הצליח בכך. או אז הורשה לעשות שימוש באצבעות ידיו וכרגיל – כמו תמיד – התנפל על אצבעות רגלייה. כל כך התגעגע אליהם. ללקקם, למצוץ אותן לינוק את טעמן עמוק עמוק אל חיכו. טעם גן העדן.

אך אם חשב לרגע כי גברתו תהיה מוגבלת בהצלפותיה, נוכח האפס שלא כך פני הדברים. הגבירה נעזרה בזרועה השמאלית והלא פגועה. הצלפותייה ביד שמאל היו אימתניות למדי. היא אמנם כיסתה את גבו במגבת כדי לא לפספס, אך חיש קל נכנסה לקצב והאפס החל ליבב ולבכות מעוצמת אכזריותה.

הצלפה ועוד הצלפה. מצד ימין ומצד שמאל. הזרד הירוק לא עשה סימנים כי עומד הוא להישבר. הדם החל מבצבץ מאחוריו של האפס ולשמע בכיו וזעקותיו בקעו מגרונה של הגבירה קריאות אושר וסיפוק. או אז חש הוא כי הצלפות אלה מרפאות את הגבירה שבעתיים מכל מנוחה או מנשא מקצועי באשר הוא. כמה אושר יכול בכי תמרורים של אפס מסורס לגרום לגבירה מדהימה. הפעם חש בכך האפס יותר מבעבר.

כשנשכבה על גבה והחלה לענות את עלובו הכלוא באמצעות אצבעות רגלייה, חש הוא כי כך ראוי הוא להישאר לנצח. כלי שרת אנושי אך עלוב האחראי על אושרה של גבירה אכזרית סדיסטית ונערצת. גם כשהורתה להסיר את הכלוב, גם כששמה נר דולק בפיו שטפטף  את אגלי חלב הנר על אברו החשוף וגרם לזה להתרומם, גם כשחדרה אליו עם הדילדו השחור הענק לא רצה הוא שהזמן ינוע מלכת, למרות הכאב הנוראי בשל ההפסקה הארוכה.

"האפס חש שגברתו חלשה?", סימסה לו הגבירה בשעות הערב המאוחרות משנפרדו לדרכם. "מעולם לא חש את הגבירה חזקה יותר כמו הערב" , השיב לה הסריס הכלוא היודע שמקומו הוא לרגליי גברתו כל עוד נשמה באפו.