שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סטיית תקן

בעיקר ענייני יעוץ מס. חשבונאות וכאלה. גם קצת פוליטיקה ותחשיבי עלות תועלת של מיזמים חקלאיים
מוטי משק קומולטטיבי. חומר חם, ישר מאתר לשכת המס ואיגוד מגדלי העוף והבקר. כנסו...כנסו...
לפני 8 שנים. 23 בינואר 2016 בשעה 22:47
 

היא אומרת ש

ההתמוטטות קרובה.

בעצם, היא אומרת

I will collapse soon

באנגלית.

כי

יש רק ככה שהבן אדם יכול לקחת

(There is only this much a man can take)

בלי שישבר או יתפוצץ או יתכווץ פנימה כמו

כוכב שמת.

היא אומרת ש

באמת, היא מרגישה כמו מישהו עם PTSD.

בגלל העבודה, והילדים והבעל שחופר לה בנשמה

והכל דופק לה על הדפנות של הבפנים שלה

24 שעות

ביממה.

היא אומרת ש

אין לה את הspace שלה לברוח אליו.

והכל מכווץ לה

ודחוס לה

ולוחץ לה.

ושהיא לא ממש נשמה כבר שנים

היא אומרת ש

רק איתי היא ממש מרגישה -

כשאנחנו מזדיינים

והיא באה (coming),

היא באמת פה,

לכמה רגעים.

ואז היא מפנה אלי את הגב האנגלוסקסי שלה

ואני רואה את הצוואר

המלא בסימנים.

ואני אומר לה

"בואי אלי, לפה - אני רוצה לחבק אותך"

שזה

Baby,I don't really give a shit.

- באנגלית.
לפני 8 שנים. 11 בינואר 2016 בשעה 5:35


חבר שלי ואני יושבים על הספה הישנה ומקשיבים,
למיילס מנגן את קינד אוף בלו
מה שגורם לי לחשוב
על גאונות והרואין וחוסר פחד וחיים.
חברי קוטע את חוט מחשבותי ומספר לי שכבר
וויתר על לנסות לזיין בחורה.
היה רשום לטינדר ולקיופיד
וכולן ברחו כשניסה ליזום שיחה.
וחשבתי שיהיה זה יפה להציע
אם ירצה לזיין אותך.
אז תפשקי רגליים, בייבי -
היום יש לך הפתעה :
תכירי, זה עידו, מעריץ מספר אחת של מיילס דייוויס ומעוניין כפי שאומרים -
לטבול את הנקניקייה.
לפתוח גדול כלבה.
הנה אני מרטיב אותך עם הרוק שלי להקל על החדירה
והנה הזין שלו,
קשה כמו גזע סלע,
לא נגע מבפנים עד היום
באישה.
אל תתני לו לגמור מהר מדי, בייבי. ואם
גומר,
אז שתהיה פעם שניה - הוא חייב להוציא הערב
נטל של שלושים ושש שנה.
תסתדרו ביניכם לבד, נכון ?
אני במטבח עובד על הדוח
למס הכנסה.
את צריכה שאקשור אותך, מותק ?
או שתצליחי להיות ילדה טובה ?

לפני 8 שנים. 20 בדצמבר 2015 בשעה 20:01

יש נערה על מסך הטלפון שלי.
היא ערומה.
הכוס שלה מגולח והשדיים שלה קטנים וזקופים.
היא מחייכת.
אני תוהה אם היא מרוויחה משהו מהעניין הזה,
של גברים זקנים שבוהים לה בכוס.
יתכן.
אף פעם אין להמעיט בכוחם של הנעורים עלינו, הזקנים.
הרי מעורב כאן הרבה מעבר לכוס רענן
וגבר חרמן.
מעורבים נעורים
ומעורבים כל הדברים היפים
שאפשר לעשות בחיים
וכל הדברים שלא עשינו,
והדברים שאנחנו,
והדרכים שסגורות בפנינו
והדרכים שעליהן אנחנו עדיין לא מוותרים.
אבל
בדיוק כמו הנערה על המסך שלי,
זו אשלייה.
הבחירה.
הנעורים.
הכל רמאות ושקרים.
ואם כבר מדברים -
היום אמרתי לבני הקטן
"ראה אותי, הכל קורס לי ומתמוטט מתחתי
ואני עדיין עומד, ילד אהוב שלי"
אני יודע,
זה קצת כבד להפיל על כתפיו של ילד קטן,
אבל זו היתה סיטואציה כזו,
וניסיתי להבהיר נקודה,
ובכל מקרה השיחה הזו
לא היתה הצלחה גדולה.
העניין עם הנערה התרחש אחר כך,
כשחזרתי לדירה
ונשכבתי מובס על המיטה.
ונזכרתי באימך מערסלת אותך בזרועותיה
ודואגת ברכות לאוזנך הדלוקה
והתחלתי לבכות מול הכוס של נערה צעירה
...

לפני 9 שנים. 20 בנובמבר 2015 בשעה 13:49

המנקה באה לנקות לי את החדר.

שאלתי אותה אם כבר ניקתה את השירותים.

 כן היא ענתה.

- היו כתמים של חרא באסלה ?

- כן.

- את מזהה של מי ?

- כן, ראיתי אותה יוצאת.

- את מזהה ככה את כל הקומה ?

- נראה לך ?

-יש הבדל בין גברים ונשים ?

- לא

- נגעת פעם ?

- אתה מגעיל.

- אז איך את מנקה ?

- עם נוזל ומברשת.

- את יודעת שפעם ראיתי מישהי מכניסה מברשת כזו לתחת ?

- עד איפה ?

- עד הסוף. עד הסיבים שמנקים.

- ואיפה היא החזיקה ?

- שם, בראש. בסיבים.

- איכס.

- לא, נראה לי שזו הייתה מברשת חדשה.

- עדיין.

- רוצה שאכניס לך מברשת לתחת ?

- למה שארצה דבר כזה ? חוץ מזה, אתה מתחיל להגזים.

- סליחה. פשוט חשבתי שאת מנקה ו....

- ומה ?

- אולי את צריכה עוד כסף או רוצה קידום, בטח יש לך ילדים רעבים בבית.

- יש לי שני חתולים בבית, אין לי אפילו חבר.

- זכרים או נקבות ?

- אחד זכר אחת נקבה.

- רוצה להיות חברה שלי ?

- בטח, אתה נראה לי מה זה בן אדם מושך.

- באמת ?

- לא.

- תגידי, המברשת תמיד שם או שאת מביאה אותה איתך ?

- אתה חולה קקי, אה ?

- נו, תעני לי.

- היא שם.

- אז למה אנשים לא מנקים בעצמם ?

- אולי הם לא שמים לב.

- נראה לך ? אף אחד לא קם והולך. תמיד מסתכלים.

- טוב , אתה המומחה לקקי. תגיד לי אתה.

- כי אנשים אוהבים שמישהו אחר מנקה להם ת'חרא. זה משהו קדמוני.

- מה אתה, חוקר תרבויות עתיקות ?

- מתעניין.

- טוב, אינדיאנה ג'ונס , אין לך עבודה שאתה צריך לעשות ?

- לא.

- כי לי יש. אתה מפריע לי.

- מצטער. אני פשוט אוהב לדבר עם אנשים על מה שהם עושים.

- וואלאק. אז למה בחיים לא ראיתי אותך מדבר עם אף אחד ?

- אני מעדיף לדבר עם נשים.

- אתה בטח פופולארי אצל הבחורות פה.

- לא במיוחד.

- אני נורא מתפלאת.

- את צינית

- סרקאסטית.

- זה לא אותו דבר ?

- לא.

- אה..

לפני 9 שנים. 6 בנובמבר 2015 בשעה 15:15

ראיתי שני חצבים פורחים

ליד קבר של איזה איש שמת.

סתיו.

...

גברים בלוויות לא בוכים.

כובעי מצחיה, משקפי שמש כהים וידיים שלובות.

נזהרים מלגעת בכארון המהלך לפניהם,

חבוש כובע שחור.

ממלמל פסוקי אשכבה.

הגוף של המת כבר רך ומיטלטל על האלונקה.

יש בו עוד חיים, בגוף המת.

כוונתי – יש בו עוד מהעולם הזה.

אבל זה לא מפליא.

זה רק חומר.

תרמודינמיקה ומכניקה יפעלו עליו את פעולתם.

"גוף מת נזרק מגובה 3 מטרים לתחתית בור.

חשב את תכליתו של הגוף בתום הנפילה."

...

גוף מת נזרק מגובה 3 מטרים לתחתית בור.

עליו מונחות לבנים.

מעכשיו זה ביתו.

והגוף המת שוכב בבור.

אנושיותו נשכחה.

מי זוכר מה ומי היה ?

זה גם לא חשוב - חייו הסתיימו.

חובה לשכוח אותו.

...

גוף מת נזרק מגובה 3 מטרים לתחתית בור.

אי אפשר לקרא לזה "סוף" -

זה ירמז שהיתה לפני כן איזו תכלית.

לא היתה, אל תטעו –

זה רק גוף שנע במרחב ובזמן.

מפולין, אלף תשע מאות חמש עשרה.

עד כאן.

...

 

 

...

לפני 9 שנים. 5 בנובמבר 2015 בשעה 9:01

כשהתעורר, 

הנערה עדיין הייתה שם.

לפני 9 שנים. 3 בנובמבר 2015 בשעה 19:47

לפני 9 שנים. 28 באוקטובר 2015 בשעה 20:26

אתמול אוננתי באיקאה.

זה היה ממש מתבקש. כלומר,

אם לאונן בחנות – אז רק באיקאה.

עם הקטלוג מוצרים 2015.

יש שם ארונות יפים מעץ מלא.

ומטבחים פשוטים וזולים.

והמון פתרונות אחסון ואריזה

מפלסטיק צבעוני.

ומראים לך מי עיצב כל דבר.

יוהאן וולגסטאג עיצב את הספה האדומה הנפתחת.

קארינה הלורווק עיצבה את השידה

(הם אומרים שזה יחד עם קלאוס מיטר,

אבל נראה לי שהיא עשתה את רוב העבודה).

אז נכנסתי לשירותים –

ליד המסעדה איפה שכל הילדים אוכלים –

לקחתי סבון מהסבוניה

ונכנסתי לתא.

בחרתי מיטה שנראית סקסית במיוחד

(עיצבה מריה לוגהאר,

בלונדינית, צעירה, נראית מאוד מרוצה).

הסתכלתי למריה בעיניים.

הסתכלתי על המיטה.

חשבתי עלי ועל מריה במיטה שהיא עיצבה

(עץ מלא, לא סיבית או MDF ).

עברתי עם היד על העץ החלק.

שאפתי ריח לכה ואבק.

מריה מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי שאני ישראלי גיבור

שהיא היתה עוזבת את יוהאן ברגע

ושהיא רוצה שאני אגמור.

גמרתי על הפרצוף של מריה.

וגם קצת על המיטה.

ואפילו יוהאן קיבל קצת

( כלב שוודי מנייאק,

אנטישמי בן זונה).

...

לפני 9 שנים. 25 באוקטובר 2015 בשעה 23:39

הפשיסט, העקרונות הדמוקרטיים אינם מעניינו ואינם מטרתו. מרגע שצבר הפשיסט כח מספק באמצעות השיטה הדמוקרטית, ישיל מהר כסותו ויעשה את שארית הדרך לשלטון מוחלט בכח הזרוע. מרגע שצבר הפשיסט כח מספיק, הרי שויכוח ציבורי, דיונים בתקשורת, הלכי רוחו של הציבור - כל אלו כבר אינם משנים דבר. אולי רק יאיצו את תהליך הסרת הכסות מטבעו האמיתי של השלטון החדש.

---------

החרדה של האדם המודרני נובעת, בחלקה, מיעילותם הרגשית של אמצעי התקשורת. אנו מודעים לחיים האנושיים בכל קצווי תבל. לפוטנציאל של נערה צעירה ביפן. לזכייתו של ילד הודי בתחרות שחמט. להפסדיו הכבדים של מהמר כבד בלאס ווגאס ולהתאהבותה של אישה פאריזאית בנוכל חלקלק. כל אלו הינן הדרכים בהן לא חיינו, הדרכים שכבר סגורות בפנינו, חלקי הקיום האנושי אותם לא נבין לעולם.
וזו מלנכוליה.
זה אובדן.

--------

חלמתי שאני עומד על גגו של אחד מבנייני התאומים. מכנסי מופשלים ואיאן ראנד מוצצת לי. 

לפני 9 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 7:22