אני מבינה שהדירה החדשה היא בית
כשלארוחת ערב אני מכינה פיצה from scratch ממצרכים שכבר היו לי בבית
אני מבינה שהדירה החדשה היא בית
כשלארוחת ערב אני מכינה פיצה from scratch ממצרכים שכבר היו לי בבית
1. יש לי משרד. פעם ראשונה שיש לי משרד. והוא שלי ואפשר לסגור בו את הדלת וכאלו (אף על פי שאדגול בשיטת הדלת הפתוחה).
2. עוד על העבודה החדשה. לקח לי זמן להפנים את זה אבל היי! זה פאקינג הגשמת חלום מטורפת!! נסיתי להתקבל למקום עבודה הזה אלף פעם ועכשיו לא רק שאני מנהלת אותו, פנו אלי כדי שאעשה את זה באופן יזום!
3. החשק המיני עדיין לא חזר (אבל אני גם חולה בלי קשר).
4. קצת חסר תועלת לאור הסעיף הקודם אבל גליתי שלדורקס יש אריזה מוגדלת של 36 קונדומים.
מכירים את זה שלפעמים רשום על כל מיני תרופות תופעות לוואי של "ירידה בחשק המיני" ו"חוסר תיאבון"?
פעם לא הבנתי איך אפשר לסבול מירידה בחשק המיני. כאילו אז בסדר לא בא לך סקס.. קורה.
עד שסבלתי מזה, משניהם האמת ובעוד את החוסר תיאבון הבנתי, מאוד סבלתי ממנו, אבל הבנתי (וכאן המקום לדמיין אותי נאבקת במשך 50 דקות לאכול פרוסת לחם עם שוקולד)
את הירידה בחשק המיני היה קשה מאוד להסביר. גם כשכבר באתי לפסיכיאטרית והתלוננתי על זה היה לי קשה. היא כמובן הבינה כי היא הדבר הכי נהדר בעולם. אבל עדיין קשה.
וסבלתי. בחיי שסבלתי. כי לא שלא בא סקס. בא. אבל כל כך כל כך כל כך לא.
בתקופה האחרונה בא לי סקס. אבל כל כך לא.
לפני כמה ימים האיש היה פה. ונתן עבודה, באמת השקיע. אבל בסוף לא יכלתי אפילו לגייס בי את הכוחות לשקר ואמרתי לו בכנות שיוצאת רק מתוך מאוד עמוק "היה מאוד נחמד".
וזו קלישאה, אבל זה באמת לא הוא. זאת אני. לחלוטין אני.
המחסור הזה ברצון לסקס מתסכל אותי כל כך. כי אני רוצה. אבל לא.
גם ההכרזה הזו אתמול על הגשמת הפנטזיות, על אף שאשמח אם תקרה, היא לא פחות מניסיון נואש להצית משהו כבוי, איזה אוד עשן שספק ניתן להצילו.
הפעם אין טיפול תרופתי לתלות בו את האשמה. זו אני לבד.
ואני יודעת
יותר משאני רוצה סקס
אני רוצה מישהו להגיד לו
"הכנתי מרק ואפיתי לחמניות. בוא תחמם לי את הביחד"
יש לי יומולדת 34
וכיוון שאני לא הולכת ונהיית צעירה יותר
וגם לא הולכת ונהיית פחות רווקה*
החלטתי לחגוג את המאורע בהגשמת חלק מהפנטזיות שלי
בראשן זו שאיתו ועוד מישהי
אחר כך זו שכתבתי עליה לפני כמה פוסטים מפעם פעם
ועוד אחת שנשאיר חסויה לבנתיים.
אחלו לי בהצלחה!
*לא מזמן דווקא יצא לי לצאת עם מישהו בקטע אמיתי
לא הלך.. דווקא בן אדם לא רע... פשוט לא הלך
זה רק מגביר את התסכול
אני יודעת שאני רוצה ומסוגלת
לא יודעת מה עוצר אותי למצוא את זה באמת
מה שווה העבודה החדשה והסופר מגניבה שלי אם אני לא יכולה לכתוב עליה בפייססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס
מישהו מתרברב באוזניי שהוא הרצה בג'ונס הופקינס.
עצרתי את עצמי מלענות לו "בסדר נשמה הם לא כאלו בררנים. גם אני דיברתי שם"
בפנטזיה המינית (הככל הנראה) ראשונה שלי.
יש לי תפישת זמן מעוותת לחלוטין אז תמיד קשה לי לשים את האצבע על מתי דברים קרו.
אבל אני מניחה שזה היה בערך בגילאי 11-12.
לא שלא אוננתי לפני.. בוודאי שאוננתי. אבל אתם יודעים איך זה ילדים הם נוגעים בעצמם כי זה נעים, לא בהכרח באופן מיני ובוודאי שאינם מבינים את מהות המעשה הזה.
גם אז כשפינטזתי את אותה הפנטזיה, לא הבנתי שזה מה שזה ושזה מה שאני עושה (אולי פה מגיעה התודה לחינוך הדתי שלי... למרות שבכל הקשור לחינוך מיני, יאמר לזכותם של ההורים שהם עשו עבודה לא רעה בכלל, הרבה יותר טובה מאשר של הרבה חברים חילונים שלי).
למרות הגיל והבתוליות וחוסר ההבנה המזערי, זו פנטזיה די בדסמית
באופן שמקנה לי המון נחמה.
בכל אופן, הכל היה בתולי וחדש ובקושי מודע.
ופתאום נזכרתי בזה.
ובא לי להגשים.
לא יודעת במי ניתן לבטוח שהוא לא יהרוס אותה.
אין חרמנית כאישה שהובטח לה זין ולא ניתן
יבוא לנקות לי את הדירההההה