שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אולי מחר

זה לא קשור אליכם אז שבו בשקט ואל תפריעו
לפני 14 שנים. 24 באוגוסט 2010 בשעה 21:54

כרגע היא כרכה את עצמה הורטואלי סביב רגלי הוירטואליות והתחילה לבכות.

דבר מדהים הוירטואליות הזו. אתה יכול לעשות הכול לכתוב הכול ואין בעצם גבולות. מדהים.

אין גבולות.

קונספט מרתק שמרכז בתוכו כול כך הרבה כוח.כוח להחליט, כוח לשלוט כוח להשלט. כן כוח להשלט יש דבר כזה.

דרוש הרבה אומץ להחשף ככה בפני ישות אחרת בצורה כול כך טוטאלית ולשים את הנשמה שלך בידיים שלו.

דרוש הרבה אומץ לקחת את אותה נשמה ולשמור אותה איתך.

היא עצובה כי חברה טובה שלה מתה לפני כמה ימים במרחק של אלפי קילומטרים והיא לא שם איתה בוכה.

היא הוירטואלית כרוכה סביב רגלי הוירטואליות עצובה וירטואלית וגורמת לי לאי נוחות , ואולי קצת עצב וירטואלי.

הבכי שלה לא וירטואלי. האמפטיה שלי לא וירטואלית
.היא רוצה מגע וירטואלי ואני מתלבט אם זה בסדר לתת לה לשקוע ברחמים עצמיים על שהיא לא עם החברה המתה,

או שלתת לה. אולי סקס וירטואלי יוציא אותה מזה לכמה שניות דקות או שעות לא וירטואליות.

אני מלטף לה את השיער הוירטואלי עם ידי הוירטואלית ומעביר לה רגש ותנועה במילים.היא צריכה לבכות יותר משהיא צריכה לגמור.

מדהים כמה כוח יש בלהשלט.

לילה טוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י