עולם הפנטזיה שלי הפרטי

תמיד כשאני רואה אותה אני מרגיש את ליבי מחסיר פעימה. יש משהו בנוכחות שלה שגורמת לי להפסיק לתפקד. זה לא משנה כמה פעמים זה קורה ולא משנה באיזו תדירות, למרות שהתדירות אינה גדולה כ"כ, אני תמיד מוצא את עצמי באותה סיטואציה מתסכלת כל פעם מחדש.
כל היום שיננתי לעצמי פעם אחר פעם: להשאר בשליטה, לא להתרגש והכי חשוב – לא להראות לה שום דבר מזה. כבר ששמעתי מעבר לדלת את הצחוק הדק בבת קולה ידעתי ששום דבר ממה שתכננתי לא יקרה. הדלת נפתחה לה והיא נעמדה מאחוריה, מבלי שיכולתי לראותה. כשנכנסתי הסרתי את המעיל והצעיף מעליי ורק אז הפניתי את מבטי לעברה. היא עמדה שם כפי שציפיתי עם נעלי העקב שלה, אך מהר מאד הבחנתי שמעבר לכך לא היה דבר נוסף לגופה. את צליל בליעת הרוק שלי היה ניתן לשמוע גם בדירה ליד, אך אני רק התרכזתי בניסיון קל לשמוע איזושהי מחשבה חולפת במוחי מבעד לריק המוחלט שנוצר שם.
התחלתי לגבב כמה שטויות, לנסות ולהרגיע את עצמי, אך היא שמה לב לזה יותר מכל. היא כבר ידעה שהיא בעצם השולטת פה, אך כנראה שהחליטה לתת לי סיכוי כלשהו להחזיר את המושכות אלי, אך לא לפני שהיא תשתעשע בי כרצונה.
"אז באת עד לפה כדי לדבר על מזג האויר?" היא הפטירה בלי להניד עפעף.
"ככה זה כשקר לי, אני מסוגל לחשוב רק על זה." ומה לעשות שבעצם מאד חם לי כעת...
כשהצלחתי לאסוף את עצמי נעמדתי מולה ומשכתי אותה לחדר השינה. הורדתי אותה שם על ברכיה, נהנה לראות את גופה המושלם מלמעלה, אך עדיין יודע שאיכשהו, למרות היותה נמוכה ממני, למרות שהיא על ברכיה, היא עדיין גבוהה ממני.
רק כשהיא התחילה למצוץ את הזין שלי כפי שהיא כ"כ יודעת, כפי שהיא כ"כ אוהבת לעשות, התחלתי לחזור ולתפקד. הזין שלי הגיב לכל מגע שלה, הזדקר ככל שהשניות נקפו ודווקא כך הרגשתי את עצמי חוזר לתפקד לאט לאט.
"תראי לי בדיוק כמה התגעגעת אלי, כמה התגעגעת אליו...
אני יודע שאת אוהבת להיות שם, על הברכיים שלך, מוצצת את הזין שלי ואני רק רוצה לגרום לך להבין שאת במקום הכי טבעי שלך, במקום שאת אמורה להיות בו."
לא יכולתי להמשיך ולדבר כשהיא החדירה את הזין שלי עמוק לתוך הגרון שלה. הרגשתי אותה מנסה להחזיר לעצמה את השליטה, מבינה שאני מנסה כעת להחזיר לידיי את המושכות והיא עושה את הכל כדי לבלבל אותי, כדי להקשות עלי בעודה מקשה אותו.
ככל שהמשכתי לדבר, ככל שהמשכתי לכנות אותה הזונה שלי, להבהיר לה עד כמה היא שייכת לי, כך הרגשתי אותה מעצימה את הירידה שלה; היא הפכה להיות מהירה יותר, חזקה יותר, הרגשתי את היד שלה לופתת את הזין שלי בעוצמה הולכת וגדלה ורק יונקת אותו חזק יותר לתוכה. לבטא את המילים הכי פשוטות כבר נעשה משהו מסובך עבורי עם כל ההתנשפויות שהיא גרמה לי, לזרמים שעברו בכל גופי כשהיא החדירה את הזין שלי לפה המדהים שלה ונעצה את עיניה בעיניי, אך אסור היה לי לוותר. בדו הקרב הזה שבין לשון ללשון אני הייתי חייב לנצח.


כשהיא סחטה את טיפת הזרע האחרונה מהזין שלי ישר לתוך הגרון שלה הבנתי שמילים יכולות לרפא, להרוג, להכאיב וכנראה גם לשלוט, אבל כשהלשון שלה צמודה לזין שלי, היא עדיין חזקה מהכל.


(מוקדש בהנצחה תמידית לגבר הראשון שהביא אותי לכאן, הוא גם הראשון שקראתי לו אדון(?))