פינת הפנאי - מתחת לחגורה

לא בשבוע הבא , לאחריו.
מצפה לי שבוע מעט יותר רגוע , אז כבר תיאמתי . סגרתי .
על מנת שלא אוכל לבטל .

טיול ג'יפים .

הצוות הקבוע שלי שכמעט התייאש ממני , צהלו ושמחו.
אז...זהו...סגור.

לראשונה בחיי שעברתי את 4 שעות שינה, צנחתי למיטה , פשוטו כמשמעו, צנחתי. שבוע מפרך, יום מפרך. והיום מצפה לי עוד אחד, ובכלל , הצצה על הלו"ז של שבוע הבא , מכניסה לחלחלה .
התעוררתי בשעה 5. לא זכור לי מתי קמתי בשעה כזו.
אני והציפורים בחוץ.
האמת שינוי מרענן לעומת , אני ומפני הזבל שבדרך כלל.
:).

טוב, חייבים להשלים את השעה .

ובאמת, זו לא קלישאה.

ים של עבודה.

אז, בוקר טוב ישראל .

עלה לחצי גמר , ומסיבה מובנת של אי רצון לחשיפה. לא יגיעו דיווחים נוספים .
אבל...החזיקו אצבעות...

הבנות עושות אירובי , והבנים.....?

המקום בו אני נמצאת עכשיו , מספר ימים בשבוע , מוצא חן בעיני יותר ויותר מיום ליום.
אתמול , בשעה 11 אני שומעת רחש לפני דלת המשרד. אני יושבת ממש בכניסה , ומולי יש לובי ענק .
פותחת את הדלת , רואה את אחת העובדות , בחורה יפיפיה, לבושה בטיטס הדוק , מזיזה שולחן קטן , מניחה עליו רדיו דיסק ,
היא שאלה , זה מפריע ?
לא , סבבה . מה בדיוק הולך להיות פה?
תראי, ואם יבוא לך תצטרפי .
סבבה, מסוקרנת המתנתי . ולפתע הגיחו עוד נשים , כולן בטיטס . (האמת שינוי מרענן). הסתדרו בשורות בלובי , ומעל בקומה השניה ,
צופים הגברים שבחבורה .
הפעילה את הדיסק, מוזיקה סוערת וקצבית , וכולן מבצעות תרגילים.
מחזה יפיפה.
נהניתי מכל דקה .
הנפתי יד כלפי הגברים שמעל , מדוע אתם לא מצטרפים?
אה, לא בשבילנו, אנחנו רואים וזה מספיק.
ומה כן בשבילכם?
המממ, טלויזיה , כדורגל , בירה.
סבבה.
הן מסיימות , וכולכם למטה .
מה?
פקודה!
הן סיימו, מחאתי להן כף, מגיע להן.
והתבצעה החלפת מקומות.
הגברים למטה , והנשים מצחקקות למעלה.
30 כפיפות . מתיחות למעלה , למטה, לצדדים. דילוג במקום. עוד 30, רבע שעה .
והאמת ...נהנו מכל רגע. ובמיוחד כשהנשים מלמעלה מחאו להם כף , הריעו ועודדן.
משבוע הבא . זה נכנס לתקן.

הולך להיות לי נחמד .


ומשהו קצת שונה , אני אוכלת את עצמי , הנסיך מתחרה בעוד שעתיים בשחייה , קיבל שחרור מהבסיס עבור התחרות. החוקי בסידור בלתי צפוי , יורשת העצר מחוץ לעיר, הפיצי לומדת , והוא מתחרה לבד .שלחתי לו sms . אבל זה לא אותו דבר .
מתוקון שלי , אני מצטערת שלא איתך. אבל חושבת עליך ומעודדת אותך בכל כוחי . לך ילד יפה שלי , עשה את המקסימום , לא חשובה התוצאה, חשובה ההרגשה שבסוף שנתת את הכל , אז, בונבון יפה שלי , בהצלחה מאמא.

מה שנאמר בעבר , אי אפשר לבטל.
להבא , כל עוד ישמרו ההסכמים.
לא יתווסף.

כנראה שיש אנשים שיצר ההרס העצמי פשוט שתול בתוכם, אחרת אי אפשר להסביר איך:
חוזרים ובאים לאותה נקודה ...אבל בדיוק לאותה נקודה.

אולי צריך פשוט לעזור להם?

הנסיך היה אמור לצאת אתמול לאיזשהו פאב עם חברים. במשך כל האירוע/כנס משפחתי היה על קוצים. האסמסים זרמו בינו לבין החברים שהמתינו. בסוף נקבע שהם יצאו והוא יצטרף אליהם בהמשך.
כששאלתי אם לא מאוחר - קיבלתי חיוך , אמא , לפני 12 לא יוצאים.
נו, טוב שיהיה.
מגיעים הביתה , והנסיך לחדרו להחליף בגדים.
ואז...אמא, בואי בבקשה.
מה?
זה נראה לך אלגנטי?
סוקרת, מתבוננת.
כן , בהחלט. למה?
החברים אמרו שזה מועדון אקסלוסיבי, ובכניסה הסלקטורית לא מכניסה אם לא אלגנטי .
אם כך, מעבירה מבט נוסף. חולצת קאסטרו תכלת מכופתרת. מכנס לי קופר מחוייט .
סבבה, נראה לי בסדר.חוץ מזה שעכשיו חזרנו מאירוע פלצני , והרוב היו לבושים פלוס מינוס אותו דבר, עברת את המבחן, צא לדרך. מה המצבהפיננסי? זקוק לתוספת?
לא יזיק ,
ומה ,
😄
טלפון נוסף, והנסיך נכנס המום ונרעש, אמא, הוציאו את עופר כי לא היה עם נעליים אלגנטיות. אין מצב שאני הולך.
מה? רבאק.......איזה מועדון זה?
מביטה על נעלי הנסיך.
נייק מהממות.
ילד, נראה לי בסדר.
הוא היה עם נעלי ספורט ולא הכניסו אותו.
בואנה , הנייק האלה עלו 950 ש"ח.
נכון, אבל בכל זאת ספורט. לא הולך. לא נורא. משלים שעות שינה .

החוקי בא מתבונן. מחייך ואומר , לצערי לא יכוללהשאיל לך. אני מידה 43 , לא מאמין שעם 47 שלך תצליח להשתחל לתוכם. חוץ מזה שאמא תתלה אותך אם תנעל נעליים של מישהו אחר .

נכון, יש לי שריטה רצינית לגבי העברת והשאלת נעליים. לא מרשה לנעול נעליים של מישהו אחר.

הנסיך הלך לישון.

והיום בבוקר , החוקי שכנראה הציק לו . הגניב פתק והצמיד לצג המחשב בחדר הבן.

אל תתכנן כלום לערב, אני ואתה 2 הגברים בבית יוצאים לשופיניג .
ומתחת בקטן קטן רשם : נא להשמיד את הפתק לאחר הקריאה , הגבר האמיתי בבית ירצה להצטרף ואז לא אחראי לתוצאות הגרדובה .

מניוקים קטנים. מה ? אני לא יכולה לייעץ להם על אלגנטיות?

בחמת זעם יורדת למטה. מוצאת את 2 המפלצות עלארוחת בוקר מתלוצצים בנחת.

יש לי חשבון איתכם, מה זה לא מצטרפת?

אמאל'ה בטח שמצטרפת , רק תבטיחי לי בלי פפיון ועניבה.

ושניהם מתפוצצים מצחוק . ואז קולטת שתכננו בדיחה על חשבוני.

אז ברור שהולכת ומצטרפת ומייעצת. וכמובן גם מחליטה , אבל הורידו מראש את האפשרות שאסחב את האלגנטיות יותר מידי קדימה.

חוזרת עכשיו מארוחה משפחתית. אחד מהאירועים המשמימים וההכרחיים שאין ברירה חייבים לעשות לפעמים. בדרך כלל אותם פרצופים תמיד .
כל המי והמי , וכל אותם דיבורים פלצניים, כל אחד מספר על הרכישה האחרונה , בית, רכב .
נסיעה אחרונה .
יש אירועים שכן אוהבת, את אלה עם הילדים שמסתובביםוזוחלים מתחת לשולחן, זוללים מכל הבא ליד , האמהות שרצות אחריהם. והכל מלא המולה עליזה.

שונאת את האירועים הפלצניים , ואת האירועים או הכנסים שנערכים בעיירה הקטנה שלי , שמוצפים בהדרת קדושה. כולם עם כיפות וזקנים עבותים. ממלמלים מתחת לאף, בקושי אפשר להבין אותם. אפילו הנשים יושבות בנפרד , טורחות במטבח, משרתות את החבורה, וצופות בחרדת קודש לכל אותם אברכים מזוקנים.
כמעט כל הנשים, למעט אחת , אנוכי :), אבל לי מותר , הנסיכה המפונקת של העיירה שסולחים לה הכל.

אז היום , לא בכנס דתי , אלא בכנס פלצני.

הארוחה חבלזית. ממש גורמה שבגורמה , כלים יפים , אבל דיבורים משמימים.

בדרך כלל אני יושבת בצד הקיצוני של השולחן. במקום שממנו ניתן לצאת בקלות ולעשן מדי פעם. ומתחילת הארוחה סופרת את הדקות עד שניתן יהיה לצאת בצורה מנומסת. לפרוע את החוב החברתי משפחתי עד לכנס הבא.

היום הבחנתי בפרצוף חדש , לא מוכר . שממש הרגיש חסר מנוחה . לא חש בנוח. הבחנתי שזז על מקומו. ותיארתי לעצמי שגם הוא מחפש רק להימלט משם. חייכתי בהבנה וזהו,

המטרונית שישבה מולי , פלטה לעברי בחצי קול , והבהירה שזהו "רמי" , החתן של אורית.

בגיחה הראשונה שלי לאתנחתא מלאת חמצן צח - רווי פאלמ מאל לייט קצר . נשענתי על המעקה,
צופה מהמרפסת הענקית אל הנוף הקסום שמשתרע מתחת .
(ודרך אגב, מי שלא ראה את מקדש הבאהים חייב לראותו כעת לאחר שהוחלפה כיפת הזהב , מחזה מדהים.).
אחרי נשיפה ראשונה , כשמרגישה את העשן מתנפץ לריאות. הבחנתי בדמות שגחה לעברי, ושואל בנימוס - אפשר?
בכיף, הנפתי ביד להראות עד כמה המרפסת ענקית ומסוגלת להכיל ברווחה כיתה ממוצעת.

אני מכיר אותך, שמעתי עלייך.
יופי לך. ומי אתה? במה אתה עוסק ?

בעל מוסך,

פששששששש מעולה , פתאום השיחה קלחה . מנוע דיזל , יתרונות חסרונות. גל ארכובה . נמ"ע ונמ"ת. ואני מאושרת, מתמוגגת מנחת. לא ציפיתי להעביר את הזמן בנעימים.

החוקי שיצא לראות מה קורה, חייך למשמע השיחה . היה מרוצה שלא משתעממת.
כשחזר , הפליט לחלל החדר , זה בסדר , אין מה לדאוג. הם ידברו שעות.מצאו נושא שיחה משותף.
הוציא לנו את הקינוח.

עוד סיגריה, ועוד סיגריה.

ובסופה. מבט מלא כבוד והערכה. עיניים מושפלות ,
"תודה גבירתי , ואראה זאת לכבוד באם תגיעי לבקר במוסך".

ושתבינו, המוסך הוא אחד המוסכים הגדולים ביותר , עם צוות של כמעט 30 איש.
ובעל המוסך , רמי - סאב מושלם לתפארת מדינת ישראל.

שוב הוכחה, אנחנו בכל מקום.

מישהו שמכירה , פתח ניק חדש , וזה בסדר גמור , כי כולנו חוטאים בכך.
מה שלא בסדר , מנצל את הניק החדש לפנות לאלו שנדחה על ידן באחרונה.

כך למעשה זיהיתי אותו. על ידי פנייה שפנה .

נו באמת, אפשר לשנות ניק , אבל צורת הכתיבה ואפילו השגיאות אותן דבר.

כששאלתי , הודה בכך.

זה לכלוך אמיתי , נדחית, תבין זאת. תקלוט.
תבין מתי אינך רצוי .

ומה שיותר הרגיז, קיבלתי מספר פניות משונות, מניקים חדשים לא מזוהים שנפתחו "במקרה" באותו יום. ועוד יותר משונה , כשאותם ניקים היו במחשב, הניק של "הטמבל" לא היה. וכשהופיע פלא פלאים , נגוזו ונעלמו.
צירוף מקרים קצת משונה בלשון המעטה.

בנוסף , גם הודה שניצל את הניק החדש לפנות לעוד .

אז אם מישהו רוצה פרטים. מוזמן לפנות אלי לפרטי.