מכירים את זה כששיר מסויים מזכיר לכם בן אדם?
מזכיר לכם תקופה? מזכיר חוויות שרוצים לזכור לנצח... מזכיר חוויות שמאחלים שלא היו קורות מעולם?
זה קורה לי בערך 50 פעמים ביום (אני מגזים רק בקצת!).
אני יושב כרגע במשרד מלא מחשבים וטלפונים, בוהה במסך מחשב מלא בשמות ומקומות וברקע מתנגן לו איזה שיר פופ-רוק כמו שגלגל"צ אוהבים לשים בשעות הלילה בללו.
00:52- השעון טוען כי מאוחר, אני מסכים.
לצידי יושבת בחורה בלונדינית, נחמדה מאוד, טוחנת למישהו את האוזן בטלפון, מתלוננת שמשעמם לה בעבודה.
כל הלילה היא מצלצלת לאנשים לדבר, לספר כמה משעמם לה ולדסקס על נושאים בנאליים אחרים.
לי אף פעם אין את החשק הזה- להתקשר למישהו ולדבר על כלום, מיותר.
אמרו לי בעבר שאני בן אדם אדיש, האמת? לא הזיז לי.
השיר התחלף- עכשיו הזמן של בובי דילן להוריד מהלב כמה טקסטים אנטי פוליטיים או לחילופין סופר פוליטיים, תלוי איך מסתכלים על זה.
משעמם לי.
משעמם לי עכשיו בפרט אבל גם משעמם לי באופן כללי.
הדרך שלי להשאר שפוי (יחסית) היא תמיד לצפות למשהו.
זאת התורה שלי- "כשאר יש למה לצפות בעתיד הקרוב, ההווה נסבל יותר".
עכשיו אני בטוח שיש אנשים שיתקוממו ויגידו "תמיד יש למה לצפות, העתיד הוא הפתעה"- לא קונה את זה! זה פשוט לא מספק אותי, סורי!
אם אין לי משהו מיוחד לצפות לו אני משתגע, ואתם לא תאהבו אותי משוגע! או שבעצם... אתם כן חהחה.
בכל מקרה...
עד עכשיו תמיד היה לי למה לצפות- איך שהשתחררתי התחלתי לעבוד במכירות ותכננתי את ה"סופר-טיול" לדרום אמריקה כמו עוד איזה מליון משוחררים צעירים.
כשחזרתי מהטיול (מוקדם מהמתוכנן עקב בעיות כלכליות- לבלות כמו שצריך זה יקר) עבדתי בעוד איזו "עבודה-חסרת-עתיד" כלשהי וחסכתי כסף לאיזו חופשה באירופה, בספרד אם לדייק.
חזרתי מספרד עם שלל חוויות חדשות תחת אמתחתי כמו להיות בהופעה של להקה שמאוד אהבתי (שם הלהקה לא רלוונטי) או במשחק כדורגל של אחת הקבוצות הגדולות בעולם.
כשחזרתי והתחלתי קריירה "מזהירת אופקים"בעוד איזו עבודה זמנית חדשה חשבתי שכבר לא יהיה לי למה לצפות עד שהציעו לי לבוא לטיולון נוסף לאירופה, הפעם לבלגיה והולנד למטרת פסטיבל מוזיקה בבלגיה ומה שעושים בהולנד- אמסטרדם בן אדם!
יש למה לצפות!
איך היה בבלגיה? היה טוב, כל כך טוב שחזרתי הביתה ללא טלפון כי הוא נשדד ועם בעיה בברך שפיתחתי במהלך השהות בחו"ל אבל היה שווה הכל!
"ואיך היה באמסטרדם, אלכס היקר?" שאלה טובה! שאלה טובה בהחלט. לא זוכר, אבל כנראה זה רק בגלל שנהנתי אז זה בסדר.
למה יש לי לצפות עכשיו?
שמתי לב פתאום שבין כל המחשבות האלו עדיין יש לי עבודה, צריך לצלצל למישהו לקבל ממנו סיסמאת הזדהות ולכתוב במחשב.
מצחיק שהסיסמא שלו היא השם של בחורה מגניבה ביותר שגרמה לי (לא בכוח) לכתוב פה, תודה דיקי!
בובי דילן סיים את השיר מלא מילים לא קשורות שלו והחליפו אותו חבריי, הפלוייד הורוד, בא לי בטוב משהו פסיכודלי.
"אני חושב משמע אני קיים" אז אני כנראה ממש קיים כי העברתי לכם כרגע רק בערך עשרים ומשהו דקות מחיי.
01:18- העברתי כמעט חצי שעה בכתיבה, תענוג!
מסקנת היום:
למה יש לי לצפות היום?
היום אני מצפה שמחר יהיה לי למה לצפות.
לפני 14 שנים. 15 בספטמבר 2010 בשעה 15:57
