חיים

לעיתים צריך להרגיש את הרגע
הריאות מלאות
הבטן נפוחה
הכתפיים זקופות, כאילו

יש צמתים בחיים
מן רגעים כאלו שבהם אנו זוכים לקיים שינוי
מן בחירות כאלו, והכי קל זה לא לבחור

לדעת, לקבל, לקיים
זו שליטה

את בחרת לפני ימים
אין ספק שאת שולטת!

אני בחרתי
להניף ישר ולזרוק מהשולחן
לנקות, לצחצח

להמשיך זקוף, לנצח
לסגור, ובעיקר כעת מרגיש שלפתוח

בחולצה לבנה (נו טוב אולי שחורה) זה מרזה אמרו לי
לפתוח מחר, נקי!

הולך להתמרק, לצחצח, לגהץ

בחרתי, ואת בחרת, כי את שולטת!
😄

סובבתי את הגב
וגם אז לא הצלחתי להירדם
ושוב סער מבצבץ לו
חצי סיבוב
ואת מולי

עינייך מבקשת
בלי לדבר
נסיעה באפלה
בין עצים
אחיזה בכפתור אדום
אצבעות אוחזות
עור מצליף בעור
בעילה שאינה רק בשר
סימנתי בך

שוב תוכניותי השתנו
שלי!

הבטחת שתגדל
והבטחות צריך לקיים

או ילד שלי קטן
כמה פעמים דיברנו על כך

כמה הבנת הכל
כמה חזרת על הכל

זוכר את הפעם שנסענו רחוק
את האחרת שטיילנו ביער

מילים אמנם אינן סם
אך מילים אינן סתם מילים
לעולם אל תקבל אותן מבלי להרגיש

זכור
למילים יש מי שמקשיב
יש מי שקורא
יש מי שמרגיש

להיות תמיד רק היכן

הבטחות צריך לקיים!

ילד שלי

בחרתי אותם בשבילך
צחצחתי במטלית כסף
בהבל פי דאגתי ליופיים
בחרתי אותם אחד אחד בשבילך
במיוחד, בשבילך
מולי תשבי פעורה
אל ערוותך מבטי נוקב
אל תשוקתך
אצבעותיי פרסו את שפתייך
הלבשתי לך בצמידות
קישטתי
כעת תשלבי את רגליך
ואני אשב והביט

לפני חצי שנה הקשבתי לאריק
"עד סוף הקיץ" הוא שר

"ניסיתי להדביק את צעדיה,
כתפה שוב בכתפי כמעט נוגעת.
חיכיתי לעיניה,
חיכיתי לעיניה,
מה עוד יכולתי לבקש
באמצע הרחוב? "



עד סוף הקיץ אדע את התשובה כתב אהוד מנור

והנה היום הגיע היורה
מי שלא הריח ריחו של יורה
אינו חיי

ואני, מאמין שמקרים אינם סתם מקרים
לא סתם הרחתי, מילות השיר באו אלי אז ולא במקרה

החלפתי איתה אתמול מילים
סיפרתי לה.
בעצם, לה אני לא צריך לספר
היא יודעת הכל.

כעת גם אני יודע
שלא סתם
אחרי זו התקופה
שנראית כנצח

הרגשתי.

גם שאינך, הנני.

בחירות הן הזכות
לממש

הכל כתוב והרשות נתונה (ר' עקיבא)
[code][url][url]

את, לא את,
את, לא את!
את יודעת שאליך, רק אליך!

הנה את, כן, אליך התכוונתי
תתקרבי אלי, קרוב
יותר קרוב

אני רוצה לראות את לובן עינייך, קרוב!
אני רוצה להריח את ניחוח צווארך
צמוד!

מרגישה?
אותך אני רוצה

שולח יד נוגע בסנטרך
מיישר את ראשך
אל עיניי

לעת הזו שם מקומך
בגובה עיניי

לאחר מכן
הוריד אותך

כעת
בך
--------------
תוספת מאוחרת:
ואני יודע שהלילה אינך איתי

חשבתי לעצמי כמה זה אמיתי
רציתי לשמוע שוב
לדעת, להבין

האם באמת בשל אני היום?
באמת אחרת?
בחירותי היום טובות יותר?

לעד ישאר בי הצורך לגרום לך להזדקף
שקולך ימס אזדקר לי
שאביט בעינייך ארגיש את פטמתך נצבטת בין אצבעותיי

וכשעספור ברקע
שמעתי, הרגשתי, הבנתי

שכפות ידייך עטפו אותי
נשימותייך נגעו באוזני

הפכתי לילד

ילדיי

הגם שהיית הלכת

הגם שרוקדת הינך

הגם היית ועוללת


ועתה כאשר הנני, הזדקפי

הייתי כאן ולא פעם גם שם
מה שחושי ספגו אין ספר שיכיל

רציתי, חלמתי, ידיי היו מושטות על אל
תמיד זה היה כאילו, ליד, קרוב

שהשמש קפחה, אצלי היו סערות
כשירח הבליח עלה אצלי האור

גמעתי נהרות של אדרנלין
וגם את דמעותיהן

את שלי שכחתי להכיל

נחליט יחד לוותר על נחות?
נחליט לא להתפשר!

אתמול החלטנו?

רק רציתי לומר לך שלום
רק שתציצי
רק שתדעי

-------------------
לכל אלו שהציצו בי