שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל עצמי

לפני 9 שנים. 30 בנובמבר 2014 בשעה 22:10

הוא קרא לי זונה

ואני עשיתי פרצוף

הכינוי הזה קשה לי

והוא, הוא חי בשביל הרגעים האלה.

הגבולות האלה.

באותו הרגע הוא פקד עליי ללבוש שמלה

אדומה וקצרה ולוותר על תחתונים וחזיה.

במכונית הוא כיסה לי את העיניים,

וכל החושים שלי התחדדו.

נסענו קרוב לים, הרחתי אותו,

עצרנו ואז גם שמעתי אותו.

 

הוא ביקש ממני לעמוד ולשתוק.

וזה מה שעשיתי

לאחר שעה קלה עצרה לידי מכונית,

צחקוקים ושברי משפטים, הוא דחף אותי הצידה

ופקד עליי לכסות את אוזניי.

 

שוב נוסעים

ואני לא מעזה לשאול,

המכונית נעצרת. יד מובילה 

1 2 3 4 מדרגות

רצפת עץ

ריח של נרות

והידיים שלו שמפשיטות אותי

 

צעדים 

מישהו נכנס לחדר

אני מכסה עם הידיים את הגוף

והוא מיד סוטר לי

תזדקפי!

"זאת הסחורה."

"עושה הכל?"

"כן. "

רעש של שטרות

 

ידיים מושכות

אצבעות נדחפות

זין מיד ממלא לי את הפה

וכל הזמן הזה

הם מצחקקים ביניהם

 

התביישתי

נורא

ואז הבנתי 

אני זונה באמת

עמדתי בכביש

רכשו אותי

והשתחררה ממני זונה

השתחררה ממני הבושה

השתחררתי

ג'יין​(נשלטת) - תודה סבלני
לפני 9 שנים
דוב הקוטב​(שולט) - השחרור בשייכות.
לפני 9 שנים
ממוקד​(אחר) - מסתבר שהוא ,וגם את , יודעים.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י