|
|
|
מידי פעם אני נכנסת לצ'ט.
אחד הדברים שהכי לא סקסיים, הכי לא מגרים, הכי לא מיניים
אחד הדברים שהכי מכבים (אותי לפחות)
זה שגבר מתחנן.
גבר מתחנן שניקח אותו, שאקח אותו, שאזמין אותו. שאצרף אותו
זה לא רק שזה לא גברי, זה פשוט דוחה.
(אצל נשים זה אחרת)
העובדה שבין זוגי הוא דו מיני (ולפני שפגש אותי עם נטיה ברורה לגברים) גורמת לכך שאנחנו נמצאים עם הרבה הומואים.
כמובן שאי אפשר לעשות הכללה על קבוצה מסוימת, אבל אני כן יכולה להגיד שלפחות החברים שלו (שלנו) הם אנשים פתוחים בנוגע למין, ובנוגע לנאמנות מינית.
אני מרגישה שגם בזה זכיתי.
העובדה שהם כאלה מאפשרת לי להיחשף לעולם הרבה יותר פתוח, הרבה פחות דופק חשבון - דבר שמאפשר לי לחוות דברים שהאמת - אפילו לא ידעתי שאני מפנטזת 😄
והנה עכשיו בן זוגי וכמה מחבריו נמצאים סביב משחק של מכבי, מה שאומר שלי יש זמן לכתוב כאן:)
פעם, לפני שהיינו ביחד, יצא לי להיות באיזו מסיבה/ אורגיה של רוסים (בתל אביב).
כמעט כולם היו שם רוסים (יש לי חברה שהכניסה אותי לשם).
אני זוכרת שנדהמתי מהפתיחות המינית, ממה שקרה שם
מה שקורה עם החברים שלו (מבחינת הפתיחות) מזכיר לי משהו משם.
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עלי, עליו ובמיוחד על הקשר המשותף שלנו.
אני כל הזמן מתחילה לכתוב, וחושבת שעל זה, ועל זה, ועל זה..ועל זה אני רוצה לכתוב...
ובסוף לא כותבת כלום.
רציתי לכתוב על הסילבסטר שהיה לנו היום, והתחלתי, אבל כל כך הרבה נתונים חסרים...
אחרי ש"בכיתי" לו, והוא בחכמתו הגברית כרגיל שאל אותי: מה הכי משמעותי קרה לך? מה הכי חשוב לך לכתוב עכשיו, הכי הכי...
טוב, ברור שהוא חכם, הוא האדון של, האהוב שלי 😄
אז כמובן שעברתי הרבה שינויים, אבל אחד הדברים שמצחיקים אותי כבר זמן רב, שמסמנים את השינוי שלי קשור לנשיות והורדת שיערות.
היום, כמובן, אני חלקה לגמרי (כמובן שלא הורדתי את שיערות הראש:)
זה מצחיק אותי לחשוב כמה אנרגיה השקעתי עם בני הזוג האחרים בלהשאיר את שיער הערווה שלי, להשאיר מידי פעם שיער על הרגלים וכד'. לא להיענות לצרכים המגדרים של האנשים סביבי
כמעט כל הגברים שהיו אתי רצו שאני אגלח את שיער הערווה, נדיר שעשיתי את זה (אבל עשיתי - תוך כדי טרוניות, מלחמות וכד').
לעתים דרשתי מהם (רק בשביל המלחמה) שהם יגלחו את שלהם ואז ירגישו (והיו כמה שעשו את זה והרגשתי חזקה להחריד 😄
בכל מקרה, אהובי, בן זוגי, אפילו לא היה צריך להגיד.
ידעתי מה מדליק אותו, ו... פעלתי
כבר בתחילת הקשר שלנו, זה נראה לי חסר טעם, כל כך לא נשי להשאיר שיער,
כאב לי באפילציות אבל זה היה שווה
פתאום זה נראה לי היום כל כך נשי, כל כך ברור, שאני צריכה להיות נקייה משערות.
שיערות ערווה לנשים זה נראה לי כל כך חסר טעם - אני יודעת שזה עלול להישמע שולי, אבל לחשוב כמה הייתי נגד זה, ואיך העמדה שלי השתנתה מהקצה אל הקצה,
זה מרשים אותי.
זה, אולי, משקף את השינוי שעברתי
הרבה חיפשתי הגדרות למה שקורה לי ומה שקורה בתוכי (וכן אני יודעת שלא צריך הגדרות / "מי צריך הגדרות" וכד'...)
ברור היה לי שאני לא יכולה להגדיר את עצמי ככנועה - ממש לא - אני רחוקה מלהיות הטיפוס.
יחד עם זאת, היום אני חושבת שההגדרה הנכונה היא מתמוססת.
כשאני ברשות אהובי, אני מתמוססת, הוא פשוט יכול לעשות איתי כל מה שהוא רוצה.
זה כאילו שאין לי רצונות עצמאיים פרט ללהיות שלו, להיות לרשותו, להיות במחיצתו, לרצות אותו.
זה מצחיק..
אילו הגברים (ומיעוט הנשים) שהייתי איתם ביחסים זוגיים/ מיניים היו יודעים שפעם ארגיש כך הם לא היו מאמינים.
גם אני לא הייתי מאמינה.
אהובי מגלה בתוכי אזורים רגשיים/ פיזיים/ רוחניים - כאלה שלא סברתי שקיימים בתוכי.
לפני שני פוסטים, כתבתי מה אני לא יכולה לתת לאהובי (מין אנאלי http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=254675&blog_id=55898 )
מצד שני יש המון המון המון דברים שאני כן יכולה לתת לו (וגם שהוא יכול לתת לי).
אחד מהדברים שאני יכולה לתת לו זה האפשרות להיות עם גברים אחרים ועם נשים אחרות.
למעשה אני ממש מתגרה מלראות אותו מזיין גבר אחר. זה פשוט מדליק אותי לראות אותו מזיין בדוגי, כמעט תמיד כשאני מסתכלת אני מתגרה ובעיקר אני מרגישה את העוצמות שלו., את הכוח שלו.
למעשה אנחנו כל כך מחוברים שאני ממש יכולה להרגיש כאילו אני עצמי מזיינת את הגבר הזה.
אני אוהבת לראות את הגבר השני נהנה וכואב (במיוחד אוהבת לראות אותו כואב).
הדבר נכון גם לסאביות. אני אוהבת לראות אותן מקבלות ממנו מין אנאלי. מצד אחד אני מושפלת שהן יכולות לתת מה שאני לא יכולה. (ויש בזה הנאה רבה). מצד שני, אני אוהבת לראות אותן סובלות ונהנות. כמעט תמיד אני מלטפת להן את הפנים, ומרגישה שאני עצמי מזיינת אותן.
יש משהו בעוצמה שלו, העוצמה השקטה שלו שמדליק אותי, שמחבר אותי אליו.
בן זוגי ואני (או אולי להגיד אהובי ואני, ואולי הדום שלי ואני..) בכל מקרה - לאורך כל תקופת הקשר שלנו בחרנו לצרף אנשים נוספים למין שלנו.
אני רוצה לכתוב על זה הרבה יותר (וזה גם מה שאעשה) אבל חשוב לי להבהיר משהו (שגם לי לא היה ברור עד לפני שבועיים).
אנשים נשואים ש"בוגדים" בבנות הזוג שלהם (או במילים יפות יותר שבני / בנות הזוג שלהם לא יודעים שהם בקשר מיני עם אחרים) לא מתאימים לנו. (או יותר מדויק לא מתאימים לבין זוגי).
האמת, שאף פעם לא עצרתי לחשוב על זה, עד שהתחלתי להתכתב פה עם כמה אנשים מקסימים, וכמובן ששיתפתי את אהובי.
בכל מקרה, לבן זוגי זה דיי ברור: הוא לא רוצה "לערב מינית" אנשים שלא מספרים לבני/ בנות הזוג שלהם על קשרים מיניים אחרים.
אני חושבת שהסיבה שלו היא שממילא הכל מסובך אבל גם "טהור". ולהכניס מורכבות כזאת זה קשה מידי בשבילו.
לכל מי שדיברתי איתו בצ'ט ואין לו מנוי זהב (כך שאי אפשר לשלוח לו הודעה)... אז אני מתנצלת אבל מסתבר שלבן זוגי יש את הגבולות שלו.
* רק להבהיר שמבחינתי, אין שום דבר שיפוטי, איש באמונתו יחיה, ואני אישית לא מאמינה שצריך להתערב לאחרים בחיים שלהם ובהחלטות שלהם.
יש דבר אחד משמעותי שאני לא מצליחה לתת לאהובי, בן זוגי - קשה לי שהוא חודר לי לפי הטבעת.
זה כואב אימים, וממש לא נעים לי.
אני מתה לתת לו, את זה ואת זה אני לא מצליחה.
אני יודעת שיש נשים שנהנות מזה, אני יודעת שיש גברים שמתים על זה - אבל לי זה ממש כואב ולא נעים.
לו זה מאוד מאוד חשוב.
אני מנסה, יש לי פלאג אנאלי שאנחנו "משחקים" איתו, ושאני מסתובבת איתו לא מעט, וגם הרבה קרם...
אבל גם כשאני מאוד מתרחבת מאחור, כשהוא נכנס אלי אני כמעט ולא מסוגלת.
זה משהו שהייתי רוצה מאוד לתת לו, ואני לא יכולה.
רק רציתי לשתף...(אין צורך בהצעות)
יש כיף גדול בביטול עצמי לאהובי.
אינני יודעת להסביר את זה, אבל אני יודעת להרגיש את זה.
הרבה פעמים אני "כאילו ""מקריבה" את ההנאה שלי בשביל ההנאה שלו.
ולא, אני לא חושבת שזה ניצול.
לפעמים הוא אוהב שאני שאני לא זזה. שאני רק שוכבת על הבטן, והוא מאונן עלי או מזיין אותי. התפקיד שלי זה רק לא לזוז.
אני אוהבת להיות ה"משחק" שלו.
פשוט אוהבת.
ולא, אני לא מרגישה מנוצלת.
בספר סיפורה של O, O, הגיבורה, נשאלת האם היא אוננה לפני גבר. היא ענתה שלא, שהיא התביישה ולא תעשה זאת לעולם. החברה אומרת לה חכי שאהובך יבקש את זה ממך.. ואכן היא צדקה.
לי לא הייתה בעיה של אוננות בפני גברים, גם כשהם לא היו אהובי. להפך, נהניתי לראות אותם בזווית העין מתגרים מזה.
מה שלא סבלתי לעשות זה שיגמרו לי בפה. לאורך השנים, כמעט כולם ביקשו ממני (בצורה ישירה או עקיפה) לבלוע את הזרע שלהם. כמעט אף פעם לא סבלתי את הטעם, וגם לא את ההרגשה.
באיזה שהוא שלב מי שהייתה חברה שלי מהאוניברסיטה לימדה אותי את הטריק שעבד מאז עם כל הגברים שהייתי איתם:
כשהם היו מתחילים לנג'ס, אז אחרי שהייתי יורדת להם והם היו גומרים לי בפה, הייתי מחזיקה את הזרע בפה שלי ואחרי כמה רגעים עולה למעלה ונותנת להם נשיקה עם הלשון ועם הכל...הם לא ידעו איך להגיב ולא היה נעים להם לברוח מהנשיקה אחרי "מה שעשיתי בשבילם". בכל מקרה זה תמיד עבד, אחרי זה אף אחד מהם לא ביקש ממני יותר שאבלע את הזרע שלו.
עם אהובי הסיפור התחיל אחרת וממשיך אחרת.
זה לא שהזרע שלו (בדרכ) טעים משל אחרים.. ממש לא. אבל אני אחרת, והמשמעות שאני מייחסת לבליעת זרע היא שונה.
כבר מההתחלה היה ברור שהוא רגיל שבולעים את הזרע שלו, הוא גם אמר את זה מפורשת. יחד עם זאת הוא ביקש ממני שמתי שהוא גומר שלא אבלע אותו "רק שממש תאהבי אותי, רק אז תבלעי" - "זה אקט של אהבה ושל שליטה"
להבדיל מגברים אחרים שהייתי איתם הוא גם בלע זרע לפני הוא ידע מה הוא מדבר.
אני חושבת ש 8 פעמים פעמים ירדתי לו ורציתי שהוא יגמור לי בפה. ש"אראה את אהבתי/ כניעתי" אבל 8 פעמים הוא הוציא בכוח את הזין שלו וגמר עלי.
רק אחרי ש"הוא גרם לי לרצות", רק אחרי תחנונים, הוא נתן לי. הרגשתי שזה מעין משהו שהשגתי. משהו שקיבלתי ממנו באהבה.
כן, אתו, זה מתוך אהבה.
אתו זה מתוך כניעה פנימית
אתו זה אחרת.
יש לי קעקוע אחד בגב, בשכמה השמאלית. הוא מסיפור אחר
אני רוצה לכתוב על הקעקוע שאני רוצה. הקעקוע שהייתי רוצה לקבל ממנו מתנה, ליום חתונתנו.
אני רוצה שהוא ייתן לי קעקוע שיבהיר לשנינו את הבעלות האולטימטיבית שלו עלי.
אני רוצה ששמו יהיה מקועקע על המפסעה שלי, קרוב ככל שאפשר לפתח הנרתיק שלי.
אני רוצה שכל מי שאי פעם יראה אותי בעירום, כל מי שאי פעם יחדור אלי בכל צורה שהיא יראה את שמו מקועקע,
אני רוצה שיראו את הבעלות שלו עלי.
