מחפשת מה לכתוב, המון זמן לא הייתי כאן מכל מיני סיבות.
הראשונה הייתה שהרגשתי לא שייכת, מחוץ לעולם הזה ומחוץ לעולם בכלל.
אחר כך נמאס לי מהכול מהמשחקים, מהשעשועים, מהשטויות.
אבל עכשיו אני כמעט לא כאן כי אין לי באמת סיבה להיות כאן.
למרות כל החרא והבלאגן שקורה סביבי בזמן האחרון, אני מבינה שזה רק משחק.
מי יישבר ראשון, אני או הגורל שמזמן לי מבחנים קשים כאלה, אבל הגורל יש לו נטייה לא להפסיד לעולם!
גם אני הייתי ככה חשבתי שאין לי מה להפסיד שאני יכולה לעשות כרצוני ומה שיקרה יקרה וזין על כל העולם וכן גם על אשתו.
עכשיו יש לי מה להפסיד (שימו לב לעדכון סטטוס) ואני הולכת להילחם בכוח ראש בראש, ולא משנה איזה נשק הגורל יזרוק עלי הלאה אני אלחם בחזרה.
כן אני אפול, כן יכאב לי (אפילו מאוד), כן זה ממש לא הולך להיות קל, אבל כשהתקפה הבאה תיגמר אני זאת שתשאר עומדת בעוד הגורל הוא זה שישכב על הריצפה מתבוסס במיץ של עצמו מותש.
כי הגורל תמיד לבד בעוד אני, לי יש אדון וקוראים לו דובון לא איכפת לי.
לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 18:53