לפני 20 שנים. 9 בספטמבר 2004 בשעה 13:47
סוף שבוע מגיע ואיתו מגיעה העייפות הכבדה.
שוב שבוע של עבודה כמעט ללא סוף, עם הרבה פגישות והדרכות וימי עיון והרצאות וסדנאות. עובד מאוד קשה ומוכר את עצמי ואת המוצרים והשירותים שלי ללא הרף.
כמעט ואין זמן לזיין או לבדסמ קטן וחמוד עם הבנות הרגילות שלי או עם נשים חדשות שאני מכיר בכלוב.
סוף שבוע, שאמור להיות מוקדש למנוחה - דורש ממני אנרגיות אחרות, לילדים שלי, להורים, למשפחה הרחבה. בסוף שבוע זה יהיה עוד יותר "שמח" מאחר ואחד מקרובי המשפחה שלנו, אושפז בבית החולים.
ממש סוף שבוע רגוע בגלגל"צ.
האמת, אני מתחיל להתגעגע כבר לעבודה ביום ראשון. . . .
דוקטרינה, תל אביב