לפני 13 שנים. 3 בדצמבר 2010 בשעה 13:27
כשסתיו מופיעה אצלי בבית באותו ערב היא תופסת אותי במצב רוח ומצב צבירה שאפילו אני לא מצליחה להכיל, על קו התפר שבין זעם אלים לפאסיב אגרסיב מעצבן ותשישות רגשית.
אני מריחה את סוף השבוע כשאני יושבת בגינה הפצפונת שלי בדירת קרקע הפצפונת שלי בכרם (אלוהים איך שאהבתי את כרם התימנים, עם כול צפיפותו ובתיו המתפרקים, והכול בצבעי חמרה וורוד ותכלת, עציצים מטפסים וריחות בישול, צניעות ותחושה בלתי מוסברת של פאר ועושר, עושר צבעוני וחם) השעה הייתה רבע לעשר ובדיוק סיימתי לכתוב מאמר, הייתי די מרוצה מעצמי, מאיך שהצלחתי לתרגם את המבוכה והחרדה שאפפה אותי מאז אותה ארוחת ערב לפעלתנות תכליתית ונמרצת, אכן הייתי פחדנית מצטיינת ומדחיקנית מעולה וסיננתי את מאמי ד' שניסתה להשיב לי את הצעיף שלי ולסחוט פרטים עסיסיים, היא כמובן קיוותה לשמע שאנחנו כבר עברנו לגור יחד ובשבוע הבא היא ומאמי נ' מוזמנות לארוחת ערב, או משהו נורא שמאלצי שכזה, וזה בסדר, אני אוהבת את מאמי ד' בדיוק איך שהיא, לסבית איקאיה ונשמה יקרה שכמוה, אבל מה יכולתי לספר לה?
שבקושי החלפנו 5 משפטים? שהזדיינו כול הלילה בדרכים שאני לא יכולה לפרט לה? כמובן שמאמי ד' תבין, יכולתי ממש לשמע אותה מחייכת מצדו השני של הקו, "מממ, נו, לבריאות לכן, שתיכן הייתן צריכות את זה" היא תגיד בטון חתול הצ'שרי שכזה, כן, נכון, וזה היה סבבה, אילו רק הייתי מצליחה להשאיר את זה שם, אבל אני חושבת עליה בלי הפסקה, אני עדיין מרגישה אותה בכול הגוף, אני מדמיינת את החיוך שלה בכול רגע נתון, אני מריחה אותה כול מקום, עדיין, אינסוף מקלחות מאז, אני עדיין מריחה אותה על פניי, על ידיי, בשערי, בבגדים שאפילו לא לבשתי באותו הערב, כאילו הריח המתוק שלה נצרב בי ויצר קצר מוזר אצלי במוח שגורם לי להשתוקק לקרבתה הפיזית בכול שניה, בהרצאות, בעבודה, בזמן נסיעה באוטובוס, בזמן ארוחת הצהריים, בערבים, בבקרים ובמקלחת, והכי גרוע שאני מרגישה חשופה כל כך ועזובה כל כך, ופגיעה כל כך, כאילו היא "פתחה" אותי, כמו חפיסת שוקולד או משהו כזה, ואני מרגישה שמאזן הכוחות התערער, כבר על ההתחלה, וזה מרגיז אותי, אני לא אוהבת את התחושה הזו, ואני לא אעז להתקשר אליה עכשיו, האגו שלי לא יאפשר לי, ואני כועסת שהיא נעלמה ככה, ואני שונאת אותה ולא עומדת בהיעדרה, "היעדרה" גם כן, לפני שבוע לא ידעתי שהיא קיימת ובכלל טיפחתי קראש סולידי ומשעמם על חברה ללימודים שנראתה לי כמו אובייקט הגיוני לקראש סולידי ומשעמם שלא יגזול יותר מדי אנרגיות ויחמם את קצות האצבעות וקצה הלב בלילות הקרים מול המחשב.
כמובן שממש לא תכננתי להגיד את כול זה למאמי ד', כי לא היה לי כוח או רצון להתמודד עם זה, כי הייתי עייפה גם ככה, כי עדיין ניסיתי לבלום את הפיכת המצב הנתון ל"דרמה" כלשהי, לכן סיננתי אותה באדיקות וכתבתי את המאמר, תחושת הניצחון שחשתי כשסיימתי אותו ריככה במעט את יללות האגו הפצוע שלי והתעטפתי בה, בליווי יין מעולה שהביאו לי מירושלים וזיתים מהשוק," כן, כזו אני, תלמידה חרוצה ואשת אשכולות, אני אדם בוגר ואחראי ומה שקרה קרה, והיה כיף, ואם היא רוצה להיעלם עכשיו זה בסדר, אני לא אשקע בסיפור הזה, זה לא משפיע עליי, אני לא ילדה בת 19, זין! בא לי לפרק אותה במכות! בא לי לנעוץ בה שיניים וציפורניים ולזיין אותה ולגרום לה לצעוק ו...שיט, איפה הייתי? אה, כן, לא קרה כולם, הכול בסדר, שתעלם, זה בסדר מצדי".
ואז היא נכנסת לגינה, עוד לפני שאני מרימה את הראש אני יודעת שזו היא, אני מזהה את רשרוש הסניקרס שלה כשהיא דורכת על העלים הרטובים, אפילו שמעולם לא שמעתי אותה דורכת על עלים רטובים, זו היא, זו היא עומדת מולי וידיה תחובות בכיסים, פניה סמוקות מהקור, מאיפה היא בכלל יודעת איפה אני גרה? למה היא לא התקשרה כמו בת אדם? איך להגיב? אלוהים אני רוצה אותה, מממ, רגע, ריכוז, אה כן, מה היא עושה פה?
"מה את עושה פה?" אני ממשיכה לשבת על המדרגה בכניסה לדירה , כאילו אני לא מתה לזנק עליה.
"אהם, לא יודעת, לא ידעתי מה להגיד לך, אז פשוט באתי" הקול שלה רך וצלול ונבוך ויציב ומעט גבוהה וסוטר את עצמו באלפי דרכים שונות, אני שוב רוצה לאכול אותה, אני קמה, מביטה בה דקה, היא נראת נבוכה וקצת אבודה, אני מסתובבת ונכנסת לתוך הבית, "בואי" אני אומרת לה שניה לפני שאני כבר בסלון, אני צועדת למטבחון ולא מביטה לאחור, מדליקה את הקומקום, שומעת את הדלת ננעלת, הריח שלה כל כך קרוב , מהול בריח של גשם ואדמה רטובה, אני מרגישה את ידה על הבטן שלי ואז הבל פיה על צווארי, שדייה צמודים לגבי, הידיים שלה חמות כל כך, אני רוצה אותה כל כך, שניה לפני שאני עוצמת עיניים פתאום הכעס של כול השבוע חוזר אליי, היא פשוט באה לזיין אותי, אני זועמת והקומקום רותח בתזמון מושלם, אני מעיפה אותה ממני בגסות, מרגישה את גופה וכל המתיקות שאופפת אותו ניתק ממני בבת אחת, דוחפת אותה לאחור, לא נזהרת עם המרפקים.
"את רוצה קפה או יין?" אני שואלת בטון הכי קר שאני מצליחה לזייף, יין, היא נראת אבודה ועיניה קודרות מעט, הבעה של הפתעה ועלבון, מהוססת ונבוכה, "שבי, אני מסמנת לה על הספה, והיא מתיישבת, ושותה בשקט את היין, וכשאני מציעה לה את הג'וינט היא לוקחת שכטה מהוססת ומתחילה להשתעל, ואז מדליקה סיגריה, אצבעותיה משחקות בעצבנות עם הפילטר, המתח שלה מחמם לי את המנועים ומרגיע אותי, אני יושבת מולה על הכורסה, מביטה בה בשתיקה, היופי שלה מרגש אותי באופן שאני מתקשה להסתיר, היא מחוספסת ופגיעה בו זמנית, מתחשק לי לכסות אותה בנשיקות, לעטוף כל סנטימטר ממנה בתשומת לב אוהבת ותשוקה אינסופית, מתחשק לי גם להעיף לה סטירה, בתנועה כבדה שתעיף את הראש שלה לאחור, לראות אותה בוכה, להרגיש את הכאב שלה בזמן שהיא קפוצה באגרופי, אלוהים, מה עובר עליי?
היא מנסה לנשק אותי בתנועה מעט מגושמת, סוף סוף, היא מספקת לי תירוץ להעיף אותה שוב, שוב בגסות מוגזמת, מתגרה, לשמחתי היא מנסה שוב, הפעם היא מנסה לרתק אותי לכורסה, אני נושכת את שפתיה בעוצמה והיא זועקת בכאב ונרתעת לאחור, אני קמה, היא מנסה לתפוס את ידיי, היא יוצאת מנקודת הנחה שגויה שהעובדה שהיא קצת יותר טום בוי ממני בטח עושה אותה יותר חזקה, טעות מרה, כמו שיכלו להעיד הבנים בכיתה שלי בחטיבה, אני הרבה יותר חזקה ממה שאני נראת, בתנועה חדה תפסתי אותה בגרון ולחצתי, היא השתנקה, הורדתי אותה על ברכיה, ידי מפעילה לחץ מקסימלי, בעיקר על העורקים, קשה לה לנשום והיא מופתעת נורא, שוב מנסה להפיל ואתי, התנועות שלה מטושטשות מעט, אני מרתקת אותה לרצפה ומתיישבת עליה, ידי מרפות ומאפשרות לה לנשום, אני ישבת לה על החזה, פניה בין ירכיי, היא נראת קצת מבוהלת, אני מחליטה להתעלם מזה ומושיטה את ידי לאחור ותופסת לה בין הרגליים, היא פולטת צעקה קטנה, אני פותחת את הג'ינס שלה במהירות, היא מתחילה להתפתל תחתיי, ביד השנייה אני תופסת את שערה ומצמידה את הראש שלה לרצפה, אני ממש לא פוחדת להכאיב לה, היא קולטת את זה מהר, אני פולשת לתוך הג'ינס שלה, הכוס שלה עוד לא ממש רטוב לשמחתי, אני רוצה להכאיב לה ותוקעת בתוכה 3 אצבעות, היא גונחת מכאב ושוב מתפתלת תחתיי, לא נוח לי גם להחזיק אותה ככה וגם לזיין אותה.
אני קמה, יד אחת עדיין בשערה, היא על 4, משעינה אותה על הספה, היא נראת קצת מובסת, אבל אני עוד לא התחלתי אפילו, אני יורדת על ברכיי מאחוריה, ידי עוזבת את השיער שלה רק כדי לחזור לגרון ושוב ללחוץ על העורק, ידי השניה חוזרת בין הרגליים, בגלל שהיא הספיקה כבר להרטיב קצת אני דוחפת לתוכה 4 אצבעות, היא שוב זועקת בכאב, האגן שלי צמוד לתחת שלה, אני מזיינת אותה בתנועות חדות וגסות והיא מתחילה להרטיב, כשבתוך הג'ינס שלה כבר רטוב לגמרי אני עוזבת את הגרון שלה ונזכרת שהיא בכלל עדיין לובשת סווטשרט, ומתחת לסווטשרט טישרט, ומתחת לטישרט חזייה, איזו זוועה, הכול ביד אחת, כשאני כבר מגיעה לשד השמאלי שלה אני עצבנית והפטמה שלה זוכה לצביטה ארוכה ואכזרית, היא שוב צועקת, אני מהדקת את התפיסה ומזיינת אותה חזק יותר, הג'ינס כבר החליק על ירכייה, היא קצת קפואה עדיין, לא מתנגדת אבל גם לא זזה לקראתי, רק הרטיבות המטורפת שלה מסגירה אותה, פנייה סמוקות, אני לא יודעת אם מהמאמץ, מהבושה או משניהם, אני ממשיכה לזיין אותה עד שגופה רועד פתאום והיא גומרת לי על היד, הפרצוף שלה בתוך הספה, רוק ודמעות על פניה, היא לא רגילה שמזיינים אותה ככה, אני מרגישה את זה לפי המתח שבשריריה והתחת הקפוץ שלה, היא גומרת בבושה מול חוסר האונים שלה, זה מסב לי עונג מדהים.
אני מורידה את הטרנינג והתחתונים ומתיישבת מולה על הספה, פניה בין ירכיי, הכוס שלי נוטף ואני דוחפת לתוכו את פרצופה הלוהט והרטוב מדמעות, אני יכולה להרגיש ממש את התהליך המופלא הזה שבו העלבון שמתחלף בתאווה משנה את תנועותיה, תוך דקה היא כבר מוצצת אותי בתשוקה מטורפת, ידיה רכות על ירכיי, עיניה עצומות והתנועות שלה מהופנטות, קצובות, טראנס של סיפוק התסביך האוראלי, אלוהים היא כול כך טובה, אני מתמכרת לקצב תנועותיה, מורחת את עצמי עליה וגומרת בפראות, ומעיפה אותה ממני שניה אחרי זה, בסטירה מאופקת, קטנה, מזלזלת, רק אחרי שאני נרגעת אני מנשקת אותה, מנקה את המיצים והדמעות מפניה ומנשקת אותה נשיקה ארוכה ורכה, מלטפת אותה בלשון חמה ומצמידה אותה קרוב אליי, הג'ינס שלה מופשל סביב ירכיה, הסווטשרט מסובך בחזייה וקצת חונק אותה, היא עדיין אדומה, אני מפשיטה אותה בעדינות, היא עדיין נראת כאילו היא עלולה לפרוץ בבכי בכול רגע, אני מורידה את הטישרט ומצמידה את גופה הערום לשלי, עוטפת אותה ברוך, היא מתחממת ומהר מאוד ההבעה המעונה יורדת מפניה, אני מאפשרת לה לגעת בי, היא רכה ומרוסנת, תוך כדי שהיא יורדת לי שוב אני מאפשרת לה לזיין אותי קצת עם אצבעותיה, עד שאני גומרת היא כבר רגועה ורפויה ורטובה לגמרי, זמן מעולה להכאיב לה שוב.
אני מובילה אותה לחדר שינה וזורקת על המיטה, פנים לתוך הסדין, תחת אליי, שולפת את חגורת העור החומה שלי מהג'ינס שזרוק על הרצפה, בהצלפה הראשונה אני בעצמי כאילו מופתעת מכך שיש בכלל קשר ישיר בין תנועת היד שלי לבין הצליל המוכר הזה באוויר לבין הפס האדום שנשאר על התחת היפיפה שלה ולבין הצווחה הנמוכה והחייתית שהיא פולטת, לרגע המציאות נשברת לשניים – אני באמת מכה אותה בחגורה שקניתי לפניי שנתיים בשוק הפשפשים באמסטרדם? אלוהים, אני כנראה איבדתי את זה סופית.
התחת שלה אדום ולוהט ויפיפה, זה מנחם ומסיח את דעתי מהמשבר הקיומי הפתאומי שלי, אני מנחשת שהיא זקוקה לקרח, כן, "זקוקה" לו נואשות, זה היתרון בדירות בגודל קלמר, הכול נורא קרוב ונוח, לפני שהיא מספיקה להבין למה הפסקתי אני יושבת על גבה ונותנת לקוביית קרח ענקית לטייל על התחת החבול שלה, היא רועדת, מדי פעם נפלטות ממנה יבבות קטנות, בגופה עדיין יש המון מתח, אני רואה אותו בשרירי השוק הקפוצים שלה, אבל היא רטובה וריחה המתוק ממלא את חלל החדר, אני מתחילה ללוות את קוביית הקרח בלשוני, היא משתחררת עוד קצת, אני מקדישה דקות אורכות לתחת שלה, הלשון שלי מרטיבה אותו מבפנים ובחוץ בזמן שקוביית הקרח מחליקה על פניי הכוס שלה, נשימותיה הופכות למהירות יותר ואני מוציאה את הזין שלי מהמגירה, גם הוא מאמסטרדם מלפני שנתיים, כחול כהה כמו מדפי החנות בה הוא נקנה, אני מסובבת אותה אליי, אני רוצה שהיא תראה בדיוק את מה שהולך לקרות, האישונים שלה מתרחבים מעט, ואני חשבתי שכבר עברנו את מחסום החדירה, נו שויין, זה לא הולך לעצור אותי, אני גוהרת מעליה ויד ימין שלי אינטואיטיבית חוזרת לאחיזה בגרונה, היא נראת קצת לחוצה, אני דוחפת את הדילדו לכוס שלה ועיניה נעצמות, היא מלטפת את ידי שמוחצת את גרונה, אני מזיינת אותה בקצב בינוני מתפנק עד שהיא מתחילה לנוע על הדילדו ונשימתה שוב כבדה ופניה סמוקות, אני שולפת אותו ובלי הקדמות מיותרות תוקעת לה אותו בתחת, היא צווחת בכאב וכל גופה נקפץ בבת אחת, אני מכריחה אותה לפתוח שוב את ירכיה, בכוח, מכאיבה לה עד שפניי שוב בין רגליה, היא רטובה והדגדגן שלה נפוח ורגיש, אין צורך לעבוד עליו קשה, נגיעות קלות ורכות של קצה הלשון מרעידות את הגוף שלה, התחת שלה עדיין קפוץ נורא והדילדו עמוק בתוכו, אני מפסקת את ירכיה עוד יותר בכתפיי ומלקקת אותה בתנועות מדויקות ורכות, אני יודעת שהיא מתה לגמור, ובסופו של דבר תיאלץ לשחרר את התחת, אבל אין לי כוונה להמתין לה בסובלנות ואני מתחילה לזיין אותה בעוצמה, הגניחות שלה הופכות לבכי, כואב לה, היא לא מצליחה להרפות, אני לא רוצה לעזור לה, אני רוצה שתשבר ותרפה, אני ממשיכה לגרות את הדגדגן שלה, עוד דקות ארוכות הגוף שלה רועד ממתח והיא גונחת ובוכה, הפנים שלה אדומות נורא, כשהיא משחררת סוף סוף זה כמו התחשמלות, אני ממשיכה לזיין אותה בכוח ויורדת לה בתנועות עדינות, היא גומרת בכזו שאגת בכי שאני לרגע נבהלת.
"את מעולה" אני מחבקת אולי אליי ומוצאת את שפתייה מבעד למפל הדמעות, היא בוכה כמו ילד אבל מנשקת אותי כמו אישה רטובה ואסירת תודה שגופה דולק בחמימות פוסט אורגזמית, הסטירות המדהימות האלה שבה מטריפות אותי, היא מחבקת אותי כל הלילה, מתאימה את גופה לכול תנועה שלי כמו צל רך וחתולי בחשכת החדר.
בבוקר היא תתעורר חסרת מנוח ותתעקש להכין ארוחת בוקר, תצא לה חביתה מעולה (לימים יתברר שזה הדבר היחיד שהיא באמת יודעת לבשל) והיא תתחיל לקשקש פתאום בשצף קצף מפתיע על בעל הבית הקשיש שלה ועל השכנים המטורפים, ועל איך שהיא צעקה על פקידה בעירייה ביום שני ואז כאילו תקרא את מחשבותיי ותגיד שהייתה חולה רוב השבוע, ושהיא בתקופה לא פשוטה, ותרצין בבת אחת, ואני אריח לפתע חרדה במטבחון שלי, שתנו מסריחות מחרדה והיא משתלטת בבת אחת על הירח הנפלא של מיצי גוף וחיבוקי שינה שריחף בחדר שניות קודם, אני מנסה להבריח את רוח הרפאים הפולשנית ומציעה שנצא בערב, "מה כאילו לדייט?" היא שואלת אותי בחיוך מתגרה, "כאילו לדייט, אבל רק כאילו" אני מוציאה לה לשון וכף רגלה מתמקמת בין ירכיי.
