קציר החטאים

אני יכולה לאמר שטעיתי,ושמישהו יותר צעיר ממני עשה לי בית ספר כשגרם לי להבין כמה רגש יש בי.

אני מכורה לכל חלק בו.

הקול החושני

המבט החודר

המגע המטריף חושים

השפתיים שגורמות לי להעלם בתוך כל נשיקה

הזרועות שמחבקות בלי סוף וגורמות לי להרדם כמו ילדה,בטוחה ומוגנת בתוכן

היושרה והכנות שלו

האופי שלו והעדינות שבו

יחד עם זאת היד המכאיבה-מלטפת

ובעיקר הוא,כמו שהוא וכולו.

בזכותו הבנתי כמה נעלתי את עצמי. כמה הדחקתי שיש בי עוד צד.

בזכותו גיליתי שיש לי צד מזוכיסטי עם סף כאב יותר גבוה ממה שחשבתי.

בזכותו למדתי שזה בסדר להיות ילדה ולשמוע אותו קורא לי קטנה שלי,בלי להתרגז.

ועכשיו,קשה להרדם בלילה בלעדיו.

לא אגיד מי הוא,כי זה עוד לא הזמן,הוא יודע וזה העיקר.

הבנתי שגיל הוא לא פקטור כי למרות שהוא צעיר יותר,הוא עושה לי כל יום בית ספר.

תודה לך אדוני המדהים

נשיקות