אם קיבלתי כל כך הרבה לייקים על כך שאני שומרת את הכאב שלי בבטן זה אומר שככה צריכים להיות הדברים?
אני לא יודעת מה לעשות, אני באמת מתחרפנת. אתמול כמעט ונפלט לי כל הנושא.
התחבקנו אחרי הסקס וסתם הרצנו צחוקים, באיזשהו שלב אני צחקתי ואמרתי שאני לא מבינה איזו מין מערכת יחסים היא זאת. הוא ענה לי "פוליאמורית, זה לא ברור?" אני יודעת שהוא אמר את זה תוך כדי הצחוקים והכל היה נחמד ונעים, אבל באותה שנייה הרגשתי מין פיצוץ עמוק בפנים, קמתי ופשוט הלכתי, הוא שאל מה קרה ואמרתי שכלום, אני פשוט צריכה ללכת להתנקות.
כל הערב התאפקתי לא לבכות, באיזשהו שלב מ' (הבחור שלו) התקשר אליו, הוא לא ענה, אבל זה ממש לא עזר לי להירגע. כמובן שלא אמרתי לו כלום, הבטחתי שאני לא אציב מולו את העיניין הזה ואני אעמוד במילה שלי. חוץ מזה שאני יודעת טוב מאוד שאם אני אעלה את הנושא זה נגמר בינינו. ברגע שאני אודה בפניו שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה הכל יסתיים. אני לא שווה מספיק כדי שהוא בכלל ישקול לשנות את הגישה שלו בנושא.
ובכלל מי שאני שאבקש ממנו את זה, אני יודעת שאני לא מספיקה לו, אני יודעת שלא משנה מה אני לא אצליח להיות שווה לו, אז למה בכלל לנסות, למה לשים אותו במצב שהוא צריך לוותר על מישהו אחר בשבילי, זה ברור שאם אני אעלה את הנושא אני זאת שתישאר מאחור.
אני יודעת שהוא אוהב אותי, אני פשוט לא יכולה לשכוח שבאותה מידה הוא יכול לאהוב עוד עשרה אנשים אחרים.
הוא הרגיש שמשהו אוף אצלי אתמול, וכשתכרבלנו בלילה ללכת לישון הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל לא כמו בדרך כלל, הוא טרח לציין את השם שלי קודם, ועדיין כל מה שיכולתי לחשוב עליו: "*** אני אוהב אותך, וגם את מ' וגם את ההוא ואת ההיא ואת כולם".
לפני 12 שנים. 27 בדצמבר 2011 בשעה 10:14
