העולם שבקצה הגבעה

הגעתי אליה אחרי שעות הצהריים. ישבנו לשוחח קצת עליי וקצת עליה כי לא התראינו הרבה זמן. נושאי השיחה היו מגוונים,  כולל השקעות וחסכון כלכלי.

לקראת ערב הזמנו פיצה וישבנו לראות סרט, שלא ממש השקענו בו הרבה צפייה, כי היינו עסוקים בהיסחפות חושים מינית.

מצאתי את עצמי מעמיד אותה על ארבע, עם הישבן מעלה בתנוחת הגשה ומתחיל בסשן. התחלנו עם ליטופים ומעט אימפקט, לאחר כמה דקות היא נשאלה אם יש ברשותה כלים לסשן, היא ענתה בחיוב וניגשה להביא אותם מהחדר שלה.

המשכנו את הסשן זמן מה עם אימפקט ואחריו עם אחד מהפלוגרים שבחרתי. במהלך הסשן החלפתי בין הפלוגרים השונים בעוצמות שונות כאשר אני מאזין לכל נשימותיה, בוחן את כל תנועות גופה והבעות פניה.

לאחר כ-40 דקות של סשן, היא נחתה לתוך הספייס שלה. נתתי לה את הזמן שהיא צריכה כאשר אני יושב לידה. אחרי שיצאה מהספייס, ישבנו מחובקים כשהיא מודה לי, וכך המשכנו לצפות בסרט שהפסקנו קודם.

בסיום הסרט שכבנו ביחד לישון, התעוררנו והיא הכינה לנו ארוחת בוקר טעימה שאחריה נפרדנו, כשאני עושה את דרכי הביתה.

כמעט שנה עברה וביום אחד בהיר, אני מקבל ממנה הודעה מפתיעה. לאחר שיחה קלה קבענו להיפגש לקפה. נפגשנו בפאב ליד העבודה שלי,תוך כדי שיחה, היא הסבירה  לי שהיא חשבה עליי מידי פעם. זאת הסיבה שלאחר כמעט שנה בחרה ליצור קשר, בהמשך הביעה את מחשבותיה וכמה בוער בה הרצון לחוות שוב סשן איתי.

לאחר שהסברתי לה כמה הופתעתי לטובה, מתוך הנחת יסוד שאז נגמר כל קשר בנינו, למרות שהיה בזמנו סשן חד פעמי. שאלתי אותה מה תקוותיה לאותו ערב, ותשובתה הייתה שהיא מקווה שנגיע לסשן.

היא אמרה שיש לה אישור מוחלט מאדונה, שמאפשר לי לעשות בה כרצוני.

סיימנו את השיחה בפאב, שילמתי על המשקאות ויצאנו לעבר ביתי. כאשר הגענו לבית, היא הלכה להתקלח בעוד אני מכין לעצמי קפה. בזמן שהיא במקלחת, היא קראה לי להיכנס למקלחת גם. כאשר נכנסתי היא הייתה על ברכיה, וביקשה שאשקה אותה. כן כן, מקלחת זהב.

היא כבר ידעה כמה אני אוהב להשקות נשים וכמה הפטיש הזה בוער אצלי לטובה. למרות שהיו מעט פספוסים, היא לגמה הכל עם חיוך מסופק. לאחר ההשקיה גם אני נכנסתי להתקלח, שאחריה שתינו קפה בסלון ביחד.

הוריתי לה בסיום הקפה לגשת לחדר להתכונן, היא הלכה לחדר וכרעה על השטיח בהמתנה להגעתי.

כאשר נכנסתי לחדר, הדלקתי את הנרות שנותנים הרגשה יותר אפלולית ומסתורית וכיביתי את האור. העמדתי אותה בצורת רש, כאשר ידיה קשורות לקדמת גופה, לראש המיטה. לקחתי את אחד הנרות והתחלתי לטפטף שעווה על ישבניה.

די מהר קול גניחותיה שבר את דממת החדר, עם קולות הגניחה נוספו גם קולות יבבה. התרתי את הקשרים מידיה, העמדתי אותה מולי, פנים מול פנים, ואז התחלתי לטפטף את השעווה על שדייה. הבטתי בפניה וראיתי בעיניה מן מבט מבוהל מהול בכאב, ומנגד מבט המשתוקק לעוד.

לאחר שסיימנו עם השעווה, סובבתי אותה שוב, כאשר היא פונה אליי עם גבה. התחלנו באימפקט עם היד, עברנו בהדרגה לפלוגר, לאחר מכן הגיע הקרופ ואחריו הספנקר ואחריו הקיין. הוצאתי את הקיין הכפול והיא אמרה שיש בינה ובין הקיין יחסי אהבה/שנאה, צחקתי והשבתי שבגלל זה יש שניים, אחד לאהבה ואחד לשנאה.

המשכנו בסשן עם הקיין הכפול, ובמהלכו עברנו לקיין הרגיל. לאחר זמן מה, המשכתי באימפקט עם הידיים עד שהיא צנחה על השטיח.

ראיתי שהיא נכנסת לספייס שלה, מיד הפסקתי את הסשן וצפיתי בה מתכנסת לתוך עצמה בתנוחה עוברית.

לאחר שהיא יצאה מהספייס שלה, התיישבנו על המיטה והמשכנו בשיחה, שבסיומה היא הודיעה לי שהיא צריכה לחזור כי מאוחר.

הסעתי אותה חזרה, למקום בו חנה הרכב שלה, נפרדנו שם, וחייכתי כי זה היה הזמן המושלם לסשן הזה. 

למחרת קיבלתי ממנה הודעה, והוסיפה שתשמח להיפגש לעוד סשן, השבתי בהלצה: "אני מקווה שלא תיקח שנה נוספת לסשן נוסף".

אני רוצה להראות לך את החופש האימיתי את המקום שכל דבר הוא הגיוני ולא טאבו השאלה עד כמה את מספיק חזקה להתמודד עם המכשולים שבדרך, עד כמה את חזקה לדעת שכשאת ננסת לעולם הזה רוב הסיכויים שהזוגיות שלך תגמר ואת כנראה תצרכי לבחור צד. אני לצידך ואני אעזור לך אבל כשאת עוברת את הגבול בין העולם הזה לעולם הבדסמ בשביל להרוויח משהו מאבדים משהו ועד כמה את באמת מוכנה לזה נפשית ופיזית כי לא מדובר רק על חופש מיני מדובר על החופש לעשות את כל אותם הדברים שאפילו לא חלמת עליהם.

שוחחנו במוצ"ש לתוך הלילה והיא הזכירה לי משהו שנשכח מעיניי. היא הזכירה לי את הסופ"ש ששתיהן היו פה והכל התנהל בהרמוניה מושלמת. אחת במטבח מכינה לי את העוגה והשנייה מנקה את הבית, ואז הן התחלפו והראשונה ניגשה למשרד לעבוד בעוד השנייה נכנסה למטבח להכין אוכל.

בעוד הראשונה עובדת במשרד שנמצא בתוך הבית, השנייה יצאה לעשות התעמלות שאחריה היא עשתה מקלחת ואז הצטרפה אליי ואל הראשונה במשרד. היא התיישבה על הברכיים של הראשונה בעודה עטופה במגבת שהסתירה את חמוקיה. ישבנו ושוחחנו כך כשעה ואז גם אני הלכתי להתקלח ואחריי הראשונה.

בסיום המקלחת התארגנו והלכנו לערב כייפי אצל חברים ואז שבנו הביתה וישבנו שוב לשיחה במיטה. הראשונה פרשה לסלון בעוד אני והשנייה התחלנו בסשן קולני, כאשר הראשונה גוערת בנו בצחוק על הגניחות הקולניות של השנייה.

למחרת קמנו מוקדם בבוקר, הראשונה הכינה לנו קפה וישבנו במשרד לשתות את הקפה של הבוקר בנחת. לאחר הקפה ארגנו את הדברים ויצאנו לים. שחינו, שוחחנו, נהנינו מכל דקה במהלך השעות בים והכל נראה מושלם.

לאורך השיחה היא זרקה שאולי עדיף שאקח לי מישהי תאילנדית, שמגיעה עם חינוך שמזכיר חינוך גוריאני ומיד סירבתי כי זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש צריך להיות בלי כשל שפתי או חשש שמא משטרת ההגירה תבוא לדפוק לי בדלת.

כאשר אני מביט אחורה אני תוהה למה כל כך קשה למצוא שתי נשלטות שכן מאמינות ורוצות שליטה 24/7 עם מגורים בבית האדון או אפילו מגורים חלקיים. אני יושב עם הקפה של הבוקר ותוהה למה יש אגו במקום שהוא לא אמור להיות בו וזה יחסי שליטה בין אדון ונשלטת.

היא הציעה לי לכתוב מה אני מחפש ולמרות ההסתייגות החלטתי לכתוב...

אני מחפש נשלטת שכן רוצה 24/7 עם מגורים משותפים, מישהי בלי אגו ובלי לנסות לשלוט מלמטה כי אני לא ילד או מתחזה לשולט. אני יודע בדיוק מה אני רוצה ומי אני.

אני מעדיף מישהי מגיל 25 עד גיל 45 שאוהבת כושר ותשמח להצטרף אליי להליכות ערב.

מישהי ביתית שאוהבת גם לבשל ותהיה פתוחה לאפשרות של עוד נשלטת בקשר.

אך להתחלה, אסתפק באחת כדי לבנות קשר חזק וחיובי עבור שנינו. קשר שיאפשר לשנינו לגדול ולצמוח בתוכו.

קשר מכיל ומאפשר כאשר לכל צד יש קול ויכולת ביטוי.

טוב, היום מתחיל ואיתו העבודה. 

היום זה קרה שוב. בעודי יושב מעשן סיגריה עם הקפה של הבוקר עלה בי הפלאשבק של הסשנים האחרונים שלי ואיך שאני מתגעגע לזה. האחיזה בשוט הטיפטוף שלה כשהיא עומדת על 4 מחכה להצלפה, הסימנים שאחרי. הידיים מתחילות להזיע מרוב הגעגועים לשוט. עבר די זמן מאז הסשן האחרון. יכול להיות שזה סוג של התמכרות. לא יודע. המחשבות רצות מתארות אותה יושבת וממתינה שהמאסטר שלה יבוא, המבט העליז הזה שלה כשאני נכנס לחדר, הכניעה, ההצלפה וכל המסביב. סאדיזם היא התמכרות אין ספק בסה בכלל, שליטה היא התמכרות. 

לקחתי לעצמי סופש חופש ונסעתי עם עצמי לצפון. לחופי כנרת כבר מזמן רציתי לעשות את זה אבל כמות האימונים והעבודה לא איפשרה זאת וראו מה הפלא נקעתי תרגל.אחרי כמה שעות במיון צילומים וכו.. הרופא אמר לי לשכב שבוע עם רגל מורמת, כמובן שאני כמו כל סובייטי וורקהוליק יום ראשון הלכתי להוציא טופס 17 ואודרוב לעבודה. אבל להתאמן לא יכול. אז אחרי עאבים שלמים של ישיבה במרפסת בלי רצון לעשות כלום ודעיכה בתוך עצמי, החלטתי אני נוסע. עכשיו אני פה וחושב מחשבות לא יכול להרדם. מטריד אותי כצה טעויות עשיתי, מה אני מי אני. ודבר אחד ברור אני אמנוגם רעב תמידי. הרעב גובר עליי אני לא מצליח להחזחק קשר מונגגמי, ניסית שנים הייתי בקשרים מונוגמיים שנמשכו אפיתו כמה שנים אבל בסוף חתכתי את זה, לא מסוגל רוצה עוד ועוד ועוד והרעב בלתי מוגבל ורק גובר וגובר. ובסוף אני לבד על ספת הכנרת חושב מחשבות. האם זה החטא שלי, האם זה מה שאני צריך לסבול כל החיים, רעב בלתי פוסק לנשים? או שאולי תבוא מידהי שגם חווה רעב ענק כזה ותבין את הצורך הזה. אני לא מתגאה בו אני יודע שהוא שם. הוא לא נותן לישון, הוא תא נותן לנשום הוא רוצה עוד ועוד ועוד. תאמת אבדה תקוותי לאחת כזאת או לכאלה. אני מבין את המונוגמיה יש בזה משהו קסום אחד לאחת וכמה שיותר, אני לא יכול וזה מטריף אותי, הורג אותי ומבודד אותי. 

בוקר משגע, שמש זורחת, ואני בדרכי לים.

אחרי אין ספור לילות של אי שקט, החלטתי שמספיק.

אני רוצה להנות, אני רוצה שקט ואני רוצה לנשום את ריח הים.

החלטתי לנסוע לחוף נוטריסים כי אני לא אוהב חופים רגילים הומי אדם.

יודעים ה אני אוהב בחופים כאלה?

שכל מי שמגיע לשם מסיר מעליו את השיפוטיות.

כולם שווים.

אז יאללה, תהנו מהיום היפה.

רציתי לכתוב על סשנים, רציתי לצייר במילים את החוויות שלי אבל לא מצאתי את המילים הנכונות.

הבטתי בחלון הלבן של הבלוג, שעטוף במסגרת שחור ונזכרתי בשיחה שניהלתי יותר מוקדם עם חבר.

דיברנו על הא ודא ובין היתר גם על זוגיות.

הוא סיפר על זוגתו מזה ארבע שנים. שמחתי בשבילו.

בתום השיחה חשבתי בכמה קשרים הייתי השנה לבד והבנתי כמה שזה עצוב.

אני מודע לעצמי מאוד ואני באמת תוהה למה אני לא מצליח למצוא את מה שאני מחפש?

הרי אני לא מחפש רק נשלטת, אני רוצה זוגיות.

אז כן, יש לי העדפה למראה אבל זה לא פשע. אין אחד או אחת שיוכלו להגיד לי שמראה חיצוני לא חשוב להם. זה בולשיט מצוץ מאצבע.

כן, בא לי מישהי קומפקטית שנראית מעולה. אבל בא לי אותה עם שכל. מישהי חכמה ומצחיקה ולא רק חור.

בא לי מישהי שאוהבת לבלות את הערב בשיחה טובה. מישהי שאוהבת מטאל ואוהבת טיולים בטבע.

מישהי שיודעת לבשל כי אני גרוע בזה, מודה ומתוודה מראש.

אבל גם בא לי מישהי שהיא נשלטת, שיודעת את המקום שלה ולא תשחק איתי במשחקי קאקי ושליטה מלמטה. זה מכבה מאוד ואני לא אקבל את זה בשום צורה.

אין לי סה"כ הרבה בקשות או בקשות מוגזות, אז למה בעצם קשה למצוא את מה שאני מחפש?

ואם בחיפוש עסקינן, איפה מתחילים?

נ.ב

אם כתבתי שסגור לתגובות, אנא תכבדו את זה.

הגעתי לגבול שלי עם עצמי היום, כשהבנתי כמה הבדידות האת מעיקה עליי.

הרגשתי את הזעם בתוכי עולה בכמה רמות, רציתי לצעוק מתוכי את כל התסכול שחונק לי את הגרון.

אני יודע שאני בן אדם טוב, שאני מתאמן ודואג לטיפוח עצמי ושאני חבר טוב, אז למה אני בעצם לבד?

אולי בגלל שאני אמונוגמי? אולי כי נשים לא באמת יכולות להיפתח לרעיון שאחת לבד לא תספק אותי?

אחרי חבטות עם עצמי הגעתי למסקנה שאולי אני כן צריך לת צ'אנס למישהי מונוגמית אבל לקשר פתוח לשני הצדדים. מישהי שתקבל ממני את מה שהיא צריכה ואני ממנה את מה שאני צריך אבל בנוסף, שיהיה לשנינו מקום נוסף לפריקה.

לא, זאת לא פשרה. אני לא מוכן להתפשר על מה שאני רוצה מבחינה ויזואלית וכל מי שיגיד לי שמראה חיצוני לא חשוב, שלא יבלבל לי את המוח.

כרגע אני מוכן לנסות קשר שליטה מונוגמי, עם נשלטת שבבוא הזמן כן תוכל לקבל את העובדה שאני רוצה מזדמנות מבלי שזה יפגע בקשר שלי איתה.

בלי לשקר, בלי לרמות אלא הכל בצורה הכי כנה וגלויה.

עוד כחצי שעה אני מסיים לעבוד ונזכרתי שלא כתבתי כמה ימים.

אז ככה, יצאתי לטאבו עם שתי עלמות חן מקסימות. היה נחמד מאוד, אווירה נחמדה, מוזיקה נהדרת ווייב טוב.

היה נחמד לראות פנים ישנות מסצנה אחרת , באותה מידה הי גם נחמד פנים חדשות.

דיברתי איתה לפני שיצאתי והיא כהרגלה, הציקה לי שאי עובד יותר מידי וחייב לנוח.

אני יודע שהיא צודקת ובסוף עשיתי את זה אבל לא נחתי כל הסופ"ש.

יש עוד שבוע ארוך לפניי ואני צריך הספק שינה כדי לרכז מחדש את האנרגיה.

טוב, חזרה לעבודה.