העולם שבקצה הגבעה

רציתי לכתוב על סשנים, רציתי לצייר במילים את החוויות שלי אבל לא מצאתי את המילים הנכונות.

הבטתי בחלון הלבן של הבלוג, שעטוף במסגרת שחור ונזכרתי בשיחה שניהלתי יותר מוקדם עם חבר.

דיברנו על הא ודא ובין היתר גם על זוגיות.

הוא סיפר על זוגתו מזה ארבע שנים. שמחתי בשבילו.

בתום השיחה חשבתי בכמה קשרים הייתי השנה לבד והבנתי כמה שזה עצוב.

אני מודע לעצמי מאוד ואני באמת תוהה למה אני לא מצליח למצוא את מה שאני מחפש?

הרי אני לא מחפש רק נשלטת, אני רוצה זוגיות.

אז כן, יש לי העדפה למראה אבל זה לא פשע. אין אחד או אחת שיוכלו להגיד לי שמראה חיצוני לא חשוב להם. זה בולשיט מצוץ מאצבע.

כן, בא לי מישהי קומפקטית שנראית מעולה. אבל בא לי אותה עם שכל. מישהי חכמה ומצחיקה ולא רק חור.

בא לי מישהי שאוהבת לבלות את הערב בשיחה טובה. מישהי שאוהבת מטאל ואוהבת טיולים בטבע.

מישהי שיודעת לבשל כי אני גרוע בזה, מודה ומתוודה מראש.

אבל גם בא לי מישהי שהיא נשלטת, שיודעת את המקום שלה ולא תשחק איתי במשחקי קאקי ושליטה מלמטה. זה מכבה מאוד ואני לא אקבל את זה בשום צורה.

אין לי סה"כ הרבה בקשות או בקשות מוגזות, אז למה בעצם קשה למצוא את מה שאני מחפש?

ואם בחיפוש עסקינן, איפה מתחילים?

נ.ב

אם כתבתי שסגור לתגובות, אנא תכבדו את זה.