אני אוהבת אותך כנוע וצייתן
אוהבת אותך לרגלי נאמן
בחושך של חיי באור שבעני
ואתה כולך שלי ובשבילי
צעצוע קטן שלי, מפקיד עצמך בידי
בוא על4 גש אליי
סוטרת ומלטפת סוטרת וסוטרת
ושוב לטיפה
ואתה כבר לא יודע מה הדבר הבא
מפחד מכל תזוזה מכל טון שעולה טיפה
מושפל לרגלי שטיח לנעלי
מוקף באפלה לא יודע אבל אני זה כבר בא
אתה מרגיש את זה סובב אותך
כאילו מישו לקח את נשמתך
מבטלת לך כל נקודת שיברה
ואתה מתנדנד בין המציאות לאי שפיות ממש על הגבול
זה חזק מימך ואתה שלי למרגלותי נשבר לתוכי
ואתה כבר לא יודע עם זה טוב או רע
כולך קשור בחבלי אימה
לוקחת אתך ישר לאפלה נכנסת וזורמת בדמך
למחשבות ולרצונות אין כל משמעות עכשיו
ואתה כבר יודע מה אני רוצה
אתה נושק את רגלי בהערצה
סוגד מהלל משבח מפאר
מתמכר לשחור לא מבין מה נכנס בך
רוצה עוד סטירה אולי עוד יריקה
"גברתי איך אני אוהב שאותי את משפילה"
ואז פתאום נדלק האור החשיכה כבר לא כאן
ואתה כולך עייף כמעט נרדם
קום מהרצפה אמרתי לך לביתך
ואתה כמצוותי מחויך ומאושר ועוד מעט כבר מחר
ושוב אתה תכנס לתוך האפלה ושוב תקבל את מה שמגיע לך
לפני 13 שנים. 17 בספטמבר 2011 בשעה 10:03
