אני יודעת שאתה קיים

פורסם לפני 21 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 00:58
שבוע ויומיים שאני מתהלכת על חבל דק, לא מבינה את הקורה סביבי..המון בלבול שעוטף בכל היבט שלא אסתכל עליו. אני מחוייבת להמשיך מאותה הנקודה שבה הפסקתי.. אחרי הקדמה קצרה זו - אני מתחילה! אז ככה: יום ראשון. 7 בבוקר כהרגלנו הודעת בוקר טוב, ציפיתי למשהו כמו התעלמות מוחלטת ממני, אך לא! הודעת בוקר טוב חזרה..באותו הרגע..מנסה משהו אחר, שולחת לו הודעות במהלך היום..מקבלת תשובות בחזרה. (הכל נראה בסדר, נראה כאילו אין לי סיבה לדאגה) מבקשת ממנו להפגש בערב, וכמובן כן! נפגשים.. ואני לעצמי אומרת.."הוא לא אמר שמיום א' אנחנו חוזרים להיות אדון וכלבה?" ..אבל הנחתי למחשבה הזו מהסיבה שאיתו אי אפשר לצפות מה יקרה. מתי יקרה אם בכלל יקרה.. וכן נפגשנו. וכן ישבנו בבית קפה..אבל מה - הוא השפיל אותי בפומבי!! ליד אנשים!! שמעו כולם!! חייכתי וצחקתי מרוב מבוכה..בתוך תוכי בערתי, זה הדליק אותי (אני לא חושבת שהוא תיאר לעצמו כמה) מפני שהוא ראה תגובה חיצונית..לו רק היה מכניס אצבע אחת לבדיקת נוכחות קטנה..היה מבין שזה שמגרה ..ובוידוי קטן אומר שהופתעתי אפילו מעצמי שנתתי לזה לקרות..שלא עצרתי את זה..ואם כן עצרתי זה ממבוכה ולא מתוך רצון שיפסיק באמת! מה גם, שהמוזר בכל זה..השיחה שלנו כן היתה בגובה העיניים (יחסית) וכך הגיע גם יום שני, ושוב נפגשים, ושוב נראה כאילו הכל כרגיל..וכך ביום שלישי..ורביעי..וחמישי!!
אפילו ביום חמישי..לא רק שנפגשנו - נסענו למרכז..בילינו ממש נהנתי איתו! כל שניה איתו בירכתי, כל דקה איתו הייתי כמהה לו יותר ויותר, כל רגע איתו - אופוריה!! אני כל כך אוהבת להסתכל עליו (חוץ מהרגעים שהוא משפיל, מפני שאז באופן אוטומטי אני משפילה מבט, לא יכולה להסתכל עליו כשהוא עושה את זה..) וכך נוסעים הביתה..וכל אותה נסיעה ארוכה מדברים קצת עלינו..קצת על החיים בכלל..וכשהגנו לאזור מגורינו..אני קולטת שנדלקה המנורת הדלק ברכב..לא יכולה לתאר לכם פה במילים את מה שהוא עשה לי ברגע שהוא גילה את זה.. הוא פיתל אותי! הרגשתי כאילו שהוא עושה סלט מכל האיברים הפנימיים שלי..השפיל ברמות שכבר לא עמדתי בזה! הוא גרם לי להתכנס בתוך עצמי. ולשתוק. אבל גם כששתקתי..הוא לא הפסיק..והמשיך להשפיל ולהשבית את הנשימות שלי.. באיזשהו שלב - ממש דקה לפני שהגענו לביתו...אמרתי לו "די!!! אני לא יכולה!!! לא מסוגלת יותר!!! אתה משפיל אותי בלי הפסקה, אתה לא שם לב!!! לא יכולה לא לא לא"!!! (לא יודעת מאיפה קיבלתי את האומץ הזה בכלל לענות לו בצורה כזו, אבל באמת שלא יכולתי יותר - הוא הביא אותי לסף שבירה)..וכמובן..עם נשיקה על הלחי נסעתי לביתי..כשהגעתי הביתה , התקלחתי, נכנסתי למיטה, נעצמו עיניי ואז.... פקחתי את העיניים בפתאומיות..נפל לי האסימון!!! זהו. הנה. זה השינוי!!! שבוע שלם של השפלות לא פוסקות, פומבי, לבד, בטלפון, בפגישות שלנו, בהודעות..בכל מקום ובכל מצב נתון!!! חייכתי לעצמי וכך נרדמתי..למחרת בבוקר כתבתי שהבנתי במהלך הלילה את מה שעשה לי בכל השבוע הזה - זה היה סיוט בדיעבד..ולא יודעת איך לא ראיתי את זה..והתשובה שלו היתה "וזו רק ההתחלה - כמובן בתוספת חיוך" - אני אוהבת כשהוא מחייך..רק מלחשוב על זה ..כרגע גם אני מחייכת :)..
ובין לבין מה שאתם קוראים פה..הרי לא הגיוני שנצא חודשיים שלמים..ולא אבין איפה אנחנו עומדים - אז קיבלתי סוף סוף את מה שכל כך הייתי כמהה לזה (לא, הוא לא שייך אותי בתור נשלטת שלו) הוא עשה משהו הרבה יותר מפתיע..הוא שייך אותי כחברה שלו! וזה הפרס הכי גדול שיכל לתת לי עבור כל אותו שבוע..או עבור כל אותם חודשיים של חוסר וודאות ..מסקנה? להיות עם שולט מנטאלי -זה לקחת ריזיקה, וללמוד להתמסר לו טוטאלית..ולא משנה באיזו דרך יוביל אותך לחינוך מוחלט לצרכיו..ולא פחות לצרכייך..אחרי הכל.הכל בסופו של דבר נובע ממקום של צורך..

פורסם לפני 17 ימים ב - 16 ביולי, 2011 בשעה 19:34
פנטזיה היא הדמיון שפותח אצלי במשך שנים! וכשזה מגיע למציאות זה נראה כל כך אחר, כל כך שונה.. הנגיעה במתיקות הזו גורמת לבלוטות הריר שלי להתעורר...חלום שמקבל עוצמה בהתממשותו.. האחיזה בידית וההתלבטות אם לפתוח את הדלת ולהכנס לעולם השליטה.

אם יצאתי מתוך נקודת הנחה שאני נכנסתי עם רגל אחת פנימה אני גם צריכה לצאת מתוך נקודת הנחה שהרגל השניה תהיה חייבת להגרר אחריה. אי אפשר להשאר בחוסר וודאות. זה או כן. או לא.
וכשרגל אחת בפנים, מן הסתם, אתקשה למצוא את עצמי מתמסרת טוטאלית,נותנת אמון, מסירה חששות, פורצת גבולות וכמובן, להיות נשלטת אמיתית. ולגבי השאלה מהי נשלטת אמיתית מבחינתי..על זה עוד נדון..

מתוך מקום של חוסר ברירה, הבנתי שאני צריכה להיות מובלת, ללכת יד ביד איתו ולא משנה אילו באילו מכשולים, משימות ובחינות יעמיד בפניי אסור שאשבר. פתאום אני קולטת שזה קשר אחר, זה חיבור מבפנים, חיבור לנשמה, לטוהר..

לפעמים אני מדמיינת אותנו כחיות בטבע..והוא מנסה לצוד אותי, ואני מתחמקת, והוא חזק ממני, ואני מאיצה ובורחת..והוא אוחז ברגליי..מפיל אותי לקרקע..מפגין את הכח העצום..עולה על הטרף..נושך את צווואר..ואז בדיוק זה הרגע שאני מרימה ידיים, נכנעת לו, לשליטה שלו, למיינד שלו..


לא אלחם בזה יותר, אני חייבת ללמוד לומר "כן"..חייבת ללמוד לסמוך עליו בעיניים עצומות, חייבת להבין שהוא שם בשבילי, למעני, הוא יחנך אותי, לא ידעתי שזה אפשרי. אבל עובדה!


ולמען הסדר הטוב, אבהיר שאני אישה חזקה עם עמוד שדרה שרוצה להסחף אל תוך עומק הנהר, ועושה את זה מתוך מודעות מלאה לרצונות שלי, לצרכים שלי ולתשוקות שלי.

חייבת להכנע לשליטה. למען הגשמה עצמית..

שיהיה שבוע טוב לכולם


הנה כמה מהתגובות שהצלחתי לשחזר :
תגובה ל: להכנע לשליטה
פורסם לפני 2 ימים על ידי לא חכמה מדי • הגב להודעה זו
מצטערת אבל אני לא חושבת שאת חייבת.
חייבת?
את גם לא חייבת לסגור ת'עינים ולחשוב על מלכת אנגליה...(בדיחה של בריטים...)
את לא רוצה להכנע?
אל תכנעי לה.
בלי רצון לא תקחי את התהליך , לדעתי, בדרך הנכונה.
אם אין בך רצון לעבור את הדרך ואת רוצה רק להיות בסוף, כנועה, את מפספסת את ההתבשלות הפנימית שלך, את רצון הנתינה, את רצון הכניעה.

ואני בטוחה שאת אישה חזקה. ואין לזה קשר לרצון להיות נשלטת..:-)

תגובה ל: להכנע לשליטה
פורסם לפני 2 ימים על ידי לא שיגרתית(נשלטת) • הגב להודעה זו
תנסי לקרוא אותי בין השורות - כשאני אומרת חייבת - חייבת את זה לעצמי...ובוודאי שאני רוצה להכנע...ובוודאי שאני רוצה להכנע..אני בתוך תהליך ארוך וממושך שנמשך עוד מעט שלושה חודשים, זה לא קל!

באמת שאין לי מושג איך הבנת שאין בי רצון לעבור את הדרך, את טועה..כל הדרך היא החוויה על מנת להגיע לפיסגה..

אני מרדנית, ורוצה להכנע!! כשאת אומרת התבשלות פנימית..את אמורה להבין מכל הפוסטים את מה שאני עוברת..

בית ספר של החיים 😄 ונהנית מכל שניה!!!

תגובה ל: להכנע לשליטה
פורסם לפני 2 ימים על ידי לא חכמה מדי • הגב להודעה זו
השימוש במילה חייבת...

3 חודשים ?
בלי ציניות, ואל תכעסי, זה עדין מעט.
זה תהליך שמתבשלים בו.
ומי שמעידה שזה קורה בפחות יתכן שזה כך אצלהויתכן שלא נגעה בכל האזורים הנדרשים.

חייבים רק לשלם מס במדינה אם אל רוצים לעבור על החוק...
זה חייבים עבורי...

שימוש במילים.
כן, אני נימפומנית של מילים...
ושמה לב אליהן בכל מחיר...

תגובה ל: להכנע לשליטה
פורסם לפני 2 ימים על ידי לא שיגרתית(נשלטת) • הגב להודעה זו
מודה ומתוודה שאני חדשה בתחום, חסרת נסיון, ולא יודעת מה ואיך אמור להתנהל תהליך, והאם יש לו הגדרה של זמן..

ישנם דברים שאני לומדת כל יום כל פעם מחדש, זה לא יאומן, זו חוויה ולא ארצה לפספס רגע אחד ממנה!

החובה שלי לעצמי!! ולעצמי בלבד..מתוך מקום של הבנה למהות שלי..(ולקח לי לא מעט זמן להבין את זה)..אם אני רוצה להגשים אותה..החובה שלי ושוב שלי!! היא לאפשר לזה לקרות.. ולא להתנגח מול זה..

נימפומנית של מילים? זה נחמד..אני נימפומנית של מעשים :)

משימה בלתי אפשרית
פורסם לפני 16 ימים ב - 17 ביולי, 2011 בשעה 23:25
אחרי שלא עמדתי במשימה שנתן לי, ולא משנה כמה כוחות אגרתי על מנת כן להצליח, נפלתי בטעויות קטנות., מה חשבתי לעצמי כשהעזתי לטעות, 3 טעויות 2 במודע ו ה1 באמת היתה טעות. סיכמנו שאבוא לקחת אותו הוא נכנס לרכב וכשפגשתי בו..הוא כעס, כעס בלשון המעטה..הנשימות שלו הורגשו, הוא לא היישיר לי מבט, וכשנגעתי בו כהרגלי ( איך אפשר להיות לידו ולא לגעת בו - כל עוד הוא מאפשר את זה) קרה משהו מדהים..הוא הזיז לי את הידיים ממנו במבט! איזה קוסם הוא..איך הוא עשה את זה?? התפתלתי.

ממשיכים בנסיעה..רמזור אדום. סטירה. חיבוק. מעיכה. זה הגיע לי.. לא נותר לי לעשות כלום אלא רק להשפיל מבט ולשתוק.

מגיעים לבית הקפה, הוא רגוע יותר..מן הסתם זה מרגיע גם אותי. מדברים על תחומי החיים - שוב גובה העיניים.. כל כך כיף איתו..אני כל כך מעריצה שלו הוא לא מבין עד כמה!!!

באיזשהו שלב בדרך חזרה הביתה, הוא אומר לי בקול חלש.."אני רוצה שתחשבי על איזה עונש מגיע לך בעקבות הטעויות שלך - ואני מבקש שתהיי פיירית". מהרגע הזה..המחשבות שלי לא פסקו על איזה עונש אני כבר יכולה להעניק לעצמי - עונש שיהיה מספיק ראוי בעיניו. עם נשיקת לילה טוב , כן כן, בלחי שלח אותי לביתי 😄

הייתי אמורה לתת לו תשובה עד למחרת בשעה 12:00. המחשבות על זה העסיקו אותי לא מעט..וכך מצאתי את עצמי מחייגת אליו בדיוק בשעה 12:00 מדברים משפט שניים..ושאל.."חשבת" עניתי.. "כן"..
"ואני מבקשת שתקשיב עד הסוף ומקווה שזה מספיק פייר מבחינתך" אמרתי את זה כשרגליי משקשקות שאולי יחשוב שזה עונש לא מספיק ראוי..המשכתי לומר.."מאחר ונתת לי משימה של 3 ימים, מאחר וטעיתי 3 פעמים..אני חושבת שזה יהיה מספיק פייר שלא אגע בך 3 מפגשים".. שתיקה בטלפון..או שזה סתם היה נדמה לי..ולפתע אמר."טוב" שאלתי .."טוב?" אמר "כן"..

איזה חיוך, איזו הקלה..אבל רגע, מה חיוך, מה הקלה...איך לא אגע בו 3 פעמים , מה ?? בכלל?? כלום?? איך אפשר??? איך אעמוד בזה??

וכך 3 מפגשים ללא נגיעה הסתיימו להם היום..אוף מה שאעשה לו בפעם הבאה שאפגוש בו :)

כבר מספר ימים שלא עדכנתי בלוג משום שהייתי דיי תלויה על החבל..ולא. לא על באמת:) פשוט לא ידעתי מה קורה בקשר שלי ושלו. הדברים ביננו עמדו ולא זזו. לא יודעת מה עושים במצבים כאלה. מפגשים יום יומיים המשיכו במהלך כל השבוע - שלא תהיה אי הבנה.. אבל הפגישות האלה הן בגובה העיניים, כאילו הוא לא מוכן לראות בי ככלבה שלו, לא מוכן לשייך אותי אליו ולא רואה בי כראויה. עד שיום אחד..חזרנו מבית הקפה, בזמן נסיעה, ביקשתי רשות לשאול שאלה..קיבלתי את את הרשות ואז אזרתי אומץ ושאלתי "אתה נמשך אליי"??? מהרגע ששאלתי את השאלה, ועד השניות שהוא עצר את הרכב בצד השתתק לי כל הגוף (בליבי חשבתי מה תהיה התגובה שלו, האם יכעס, האם יאמר כן נמשך, האם יאמר לי שלא מעוניין בי - בשביל מה הייתי צריכה לשאול בכלל , הרי שאני נהנית איתו ולא משנה מה נעשה).. אז השאלה כבר נשאלה ואת הגלגל אי אפשר היה להחזיר אחורנית..והוא עצר באותו הרגע את הרכב בצידי הדרך.. כיבה את המנוע, הוריד חגורה, אמר לי להוריד גם. והוא היה נראה עצבני..מאוד עצבני..ושאל אותי.. "למה את שואלת שאלות מטופשות"..הסברתי - "מפני שכבר מעל שבוע שאתה לא נוגע בי, חושק בי, רוצה אותי..אפילו תצליף בי, תשפיל אותי, עשה בי כאוות נפשך..רק עשה איתי משהו".. אמר - "זה שכל יום את רואה אותי, וכל ערב אנחנו יוצאים, ומשוחחים בגובה העיניים - זאת התשובה לשאלה שלך"..הוא כעס. ואני התפלתי. ושתקתי על מנת לא להוסיף אש למדורה...ברור לכם שהוא הניע את הרכב..הוריד אותי בביתי ואפילו נשיקה לא קיבלתי.. "עופי מפה".. עפתי! ..גם ברור שהגעתי לביתי..לא יודעת מה לחשוב..לא מבינה מה קרה כאן בעצם..מה בסך הכל שאלתי!! זו היתה שאלה לגיטימית ! כך חשבתי..הסתמסתי איתו וביקשתי שיבין אותי..ממש ביקשתי (בבקשה הזו מובן שאם היה לידי..גם הייתי מתחננת)..הוא טען שאין לי שום סיבה להרגיש מקופחת..וזה נכון! הרי שהוא נותן לי את היחס שאני זקוקה לו..ואני זקוקה להמון המון צומי 😄 ואין לי סיבה להרגיש חסרה..הסברתי לו שזה לא עניין של המגע..ותו לא..לא ביקשתי מעבר לזה..והסביר - שהמגע אינו בכיס..וזה משהו שאני צריכה להרוויח אותו! ביקשתי כלים להתמודד מפני שאני לא יודעת איך מרוויחים את המגע שלו..סימס :"גם את רומא..." וחיוך כמובן..ומן הסתם - זה דיי ברור שהחיוך שלו ישפיע גם עליי..הוא כבר לא כעס, אז הייתי רגועה יותר..סימסתי חיוך..ובאמת נרדמתי מחוייכת!!
ושלא תחשבו שלמחרת נפגשנו והוא נגע בי..בשום אופן לא.. וכך עבר לו עוד יום, ועוד יום ועוד יום.. עד ש..
היום! נפגשנו :).. טיילנו, ישבנו לאכול, העברנו זמן יחד..אני כבר הייתי סקפטית ..וכבר לא דיברתי על הנושא הזה בכלל..לא רציתי שיכעס..(או שאולי כן..מפני שרק כך אקבל ממנו יחס הולם 😄 )..לא לא, סתם, באמת לא רציתי שיכעס...אז לא העלתי את הנושא. סוף סוף הוא חזר להפליק קצת..בקטנה כזה, 1 פה..1 שם..הרי כל מה שאקבל ממנו, אגיד תודה. כאילו שיש לי ברירה אחרת..
בדרך הביתה - והנסיעה היתה ארוכה..הוא הורה לי לסטות מן הדרך..דווקא שמחתי מפני שחשבתי שממשיכים לטייל לעיר אחרת..אבל לא.
נכנסנו למקום מבודד..ושם..פקד עלי להוריד חגורה- ולפתע !!!! חיבק, וסטר, נישק, והכאיב.. ולחש..שיום ראשון דברים יראו אחרת..כמו שהיינו בהתחלה, אדון וכלבה..אין יותר גובה עיניים, והוא דרש ממני שמה שלא יהיה שלא אעיז להשבר, הוא הכין אותי נפשית פיזית ומנטאלית, אבל מה..בתוך תוכי אני מאוד חוששת..לא יודעת מה עומד לקרות..האם אעמוד בזה, האם אתקל בקשיים, האם אהיה על הסף שממנו כה פחדתי..
דבר אחד אני יכולה לגלות..הלב מתחיל להרגיש - זה הגיוני שכלבה תתאהב באדון שלה????..אוי לי..וללב שלי..אם אשבר לקראת מה שמחכה לי..
ושוב, עם נשיקה על הלחי, שלח אותי לביתי ..

הכי קל זה להרים ידיים. זה לומר לא יכולה. לא מסוגלת לשאת את זה על עצמי. שהדרך ארוכה ומפותלת -רצופה במכשולים. החכמה היא לא ליפול לאותם בורות המתהווים כמלכודות מכוונות - אולי כסוג של בוחן..לדעת עד כמה את/ה באמת שם, מתוך מקום נכון של התמסרות מלאה קודם כל לעצמך! אני מגלה שככל השלבים מתקדמים - הלבל של הקושי עולה- ככל שהלבל עולה - ההתמודדות קשה יותר - עם משברים חולפים.. יש רגעים שאני אומרת שאני נכנעת. אבל לא נכנעת במובן של השליטה..אלא נכנעת מתוך חוסר כלים להתמודד מול גלקסיית השליטה. ואז מה קורה? אני מוצאת את עצמי נקרעת לשניים - צד אחד שאומר די. למה אני צריכה את זה. והצד השני שאומר - אני לא יכולה בלי זה ..זו המהות שלי ואני צריכה להתחנן..אני צריכה את החזק ולא הפיזי..את השולט..ולא המורד..את האדון שלו חשקתי כנראה כל חיי... מן הסתם הצד השני ..הוא האומר לי מה לעשות...לגמרי בתרתי משמע..:)

הייתי רוצה שתסתום לי את הפה עם חמשת אצבעותייך
הייתי רוצה שתגער בי, תשאג עליי, ואתפלש לזרועותייך
הייתי רוצה שאותן אצבעות שסתמו לי את הפה יחדרו פנימה
הייתי רוצה ואני חושבת שהגיע הזמן, שנרוץ קדימה
הייתי רוצה סקס רגיל, סקס פראי, סקס עם רגש
הייתי רוצה שלעולם לא תהיה לך פילגש
הייתי רוצה שתהיה קינקי, ותהיה ללא מעצורים
הייתי רוצה שתמצא דרך לסתום לי את כל החורים
הייתי רוצה שתגרור אותי מהשיער הארוך
הייתי רוצה שתצליף בי ב רוך
הייתי רוצה לשמוע אני אוהב אותך, זונה
הייתי רוצה שתבנה לי מלונה..


ואני סך הכל רוצה אותך!!!! זה מעניין אותך בכלל מה אני רוצה???

הייתי רוצה שתגע בי, תקלר אותי, תתהלך איתי ככלבה.
הייתי רוצה שתחשוק בי, שתתגרה, שתשלוט באהבה.
הייתי רוצה אך ורק לך להכנע
הייתי רוצה לידך להרגיש קטנה.
הייתי רוצה שבאוזן לי תלחש
שאני חווה ואתה הנחש
הייתי רוצה שתפתה אותי אותך לשרת
מבטיחה לא להתחרט
הייתי רוצה ליטופים
הייתי רוצה חיזוקים
הייתי רוצה להיות תלויה
ולגמרי בתרתי משמע
הייתי רוצה לפרוץ גבולות
ולעבור איתך חוויות גדולות
הייתי רוצה שליטה
שליטה מנטלית - לא רק במיטה
הייתי רוצה אדון/מאסטר/דום
הייתי רוצה שתעשה לי טוסיק אדום
הייתי רוצה שצביטה תכאיב בפטמה
הייתי רוצה שתחבר לי רתמה




מישהו בכלל שואל אותי מה אני רוצה???