לפני 16 שנים. 24 בדצמבר 2007 בשעה 6:56
בעעעעעע.
איכס, פויה, יאק!
אני רגיל לקום בצהריים! למה להרוס לי את זה?! לא יכולתם להעביר את ההפגנה הארורה הזו לשלוש?
אני מגיע עם שלט וזהו עומד, אני לא יכול להוציא מילה כי הגרון שלי הלך.
wicked fairy
נפתח הספר, נפתח הלב,בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 16 שנים. 23 בדצמבר 2007 בשעה 7:18
והלב פועם. ארבעה חודשים שלא הראינו, ארבעה חודשים של ציפייה, של גדילה, של תיכנון, של אהבה.
השיער הבלונדיני הארוך הזה שלך, עם חיוך של שלושה מיליון יורו ויללות חתול משובחות.
אני אהיה שם, בדיוק כמו שהבטחתי, בדיוק כמו שחשבתי, אך ורק בשבילך.
הרי אמרת את זה בעצמך- "אתה החבר הכי טוב שלי ואני שלך, לא?" שאלה עם תשובה ידועה לשנינו. כן.
אוהב אותך, על מי שאת, מה שאת ושאת פה בשבילי. והידיעה שאת מרגישה בדיוק אותו דבר אלי מרגשת את שנינו.
אני.
לפני 16 שנים. 21 בדצמבר 2007 בשעה 22:50
אבל לא הצלחתי השבוע.
זה כואב, והדמעות מרטיבות את החזה שלי גורמות לי לחשוב על מה היה קורה אם במקום דמעה יד הייתה מלטפת לי את הלחי.
המחשבה לא עוזרת להמשך הליל. והליל קורא לי אליו, הירח אומרת שיהיה טוב.
לפני 16 שנים. 17 בדצמבר 2007 בשעה 8:03
מכירים את זה? שהכל מסתדר על הצורה הכי טובה שאפשר? ככה היה אתמול בשבילי.
בעבודה היה רגוע וטוב, אחר כך פגשתי מישהו חביב שיודע לנהל שיחה, אחר כך הלכתי לזוני והשתי עבודה לניו יירס איב ואחר כך גם קיבלתי טרמפ לבית. שלמות.
עכשיו כל מה שחסר זה שיודיעו לי שקיבלתי מיליארד פאונד ואני אגמור!
לפני 16 שנים. 16 בדצמבר 2007 בשעה 0:13
1. אני יודע זה מפגר לחלוטין אבל כבר די נמאס לי מזה שכל מה שהם רוצים זה זיון, שהם קובעים לי מה טוב לי ומה אני צריך וכמובן, {איך לא}, שאני בסוף איכשהו יוצא הטיפש מהסיפור. איפה נמצאים הגברים בעולם הארור הזה?!
2. אני ממש מתרגש לקראת ארוחת הבוקר שיש לי מחר אני ממפגיש בין שני חברים שלי.
דיס איז גואינג טו בי אינטרסטינג.
3. אה, כן, שכחתי 😄 יש איזו שרמוטה {ושומרת נגיעה} פרחה, כלבה דוחה שנראה כאילו מנסה לגרום לפיטורים שלי. תקשיבי לי טוב שרמוטה- you're going down bitch! you're going down!
לפני 16 שנים. 13 בדצמבר 2007 בשעה 10:31
אמר לי אתמול שהנשמה שלי נקייה.
הסמקתי, כי הוא צודק וזו מחמאה מאוד גדולה. לפחות מנקודת המבט שלי. המשכנו ודיברנו על הגילגולים לשעבר שלנו עד שהתמוטטתי מעייפות. זה היה חביב לדבר עם אדם שמבין את מה שאני אומר לו.
one day at a time.
לפני 16 שנים. 12 בדצמבר 2007 בשעה 22:24
לפחות בשניים הארונים מביניהם קבעתי לעצמי סדר מסוים של מה לעשות בכדי להצליח.
אייפוד
לפטופ
טיסה לרומא.
זה מצחיק אבל אפשר להגיד כמעט בבטחון מוחלט שהשגתי את זה ישלי אייפוד טאץ' 16 ג'יגה, הלפטופ תוקן ויש לי כבר 4000 ש"ח שאני צריך להפקיד בחשון הבנק שלי שזה כמעט כל הסכום לטיסה לרומא! {למרות שנראה לי שאני מעדיף כבר לקחת איתי 6 אלף במקום 4.5-5}
מדהים איך דברים עובדים.
עוד משהו חיובי שקבעתי הופעה ביום הולדת שלי ב7 לינואר בואן גוך בירושלים, כולם מוזמנים :)
לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 23:46
ראיתי לידה בטלביזיה ובכיתי מאושר.
כמה שאני רוצה ילדים, חושק בזה כל כך, כל כך ברור בעתידי.
אבל, אני רואה גם כמה אני לא מוכן להיות הורה עדיין, כמה זה לא נכון לעכשיו, במצב הריגשי שלי. וההוכחות נמצאים על פני השטח, במעשים שלי, בהנתהגות וחוסר הבגרות שלי וכמה אני צריך לפעול בכדי לפתור את עצמי. אחת הסיבות היחידות שלי ללמה אני עוד לא הורה היא בגלל שאני לא תקין מספיק ריגשית בכדי להיות הורה. משהו שקבעתי על עצמי בעוד אני בן 10 בלבד היא הידיעה שלי למצב היחסים ביני לבין אבי בנוסף לסביבה שלי. אני לא מסוגל לתפעל את עצמי בחברה אנושית ושוב ושוב אני רואה הוכחות שעדיין לא פתרתי את כל הבעיות והדפקטים. ומשום מה אני לא דואג אני יודע כשיגיע הזמן אני אקבל הכל, לטוב ולרע ושאני אגדל מהחוויות הללו אף יותר משאי פעם חלמתי.
יום מואר לכולנו
ו blessed it be!
לפני 16 שנים. 8 בדצמבר 2007 בשעה 13:00
וזה נפלא 😄
חורף עמוק ומאושר לכולנו.
לפני 16 שנים. 6 בדצמבר 2007 בשעה 18:38
יושבים מדברים ומנהלים שיחה על שטויות.
ואני חרמן סעאמק!