לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 23:46
אני מרגיש מאוד מוזר
ואני לא יודע למקם את התחושה הזו בהגדרה יעילה.
שזה עצוב מעט שאני אוטומטית רוצה למקם רגשות בהגדרות חשיבה. אוף.
אין לי כוח לדיבורים
הולך לראות דברים קסומים.
יום טוסט!
wicked fairy
נפתח הספר, נפתח הלב,בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 16 שנים. 3 בדצמבר 2007 בשעה 11:56
בהתחשב בעובדה שיש ברשותי את הipod touch החדש של אפל ובו כל מה שאני צריך ויותר 😄
החיים נראים מעט נוחים יותר כשיש לך את כל המוזיקה במכשיר אחד....
לפני 16 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 22:01
ולגלות שהמראה לא מושך כמו שרציתי שיהיה עד עכשיו.
ציפיתי שמה שישתקף יהיה חזק יותר, בוגר יותר, טוב יותר, כנה יותר, יותר. בכל מובן...
אני מנקה את החדר ומסתכל על עצמי ובוכה בשקט.
להסתכל אחורה; שנים, שנה שלושה חודשים ולראות אותו קייל אבל כל כך שונה, כל כך פחות בוגר כל כך, כל כך...
אין לי מילים.
זה כל כך כואב, להיות כל כך מבורך. למה? הסיבה פשוטה; עם כל ברכה באה קללה ולפעמים כשאתה לוקח את הברכות כמובן מאליו כל מה שנשאר הן הקללות שמכות בך שוב ושוב, תמידית.
והפחד שמקונן בי, במיוחד עם הבדידות שעוטפת אותי לאחרונה.
קתרזיס.
לפני 16 שנים. 30 בנובמבר 2007 בשעה 14:46
ואני בתל אביב.
הצעות?
לפני 16 שנים. 29 בנובמבר 2007 בשעה 9:21
שקוף? אין בעיה.
מצויין? מדהים.
כל מה שרוצים ברובוט, אני אהיה רובוט. כי זה בדיוק מה שאתה רוצה וזה בדיוק מה שאני צריך אם אני רוצה להמשיך איתך.
נכון?
לפני 16 שנים. 28 בנובמבר 2007 בשעה 8:00
האצבע- תפרים! שלושה במספר.
הכתף השמאלית- מהטטנוס שמכאיב לי לשריר גם אחרי יומיים!
הכתף הימנית- כי היא מחליטה לצאת מהמקום כל הזמן ולהתעלל בי.
הבטן- קילקול קיבה, אתמול הקאתי דם ואני מרגיש פעם בכמה שעות מה שאמא שלי מכנה צירי לידה; התכווצות ממש חזקה באיזור הבטן שבקושי נותנת לי לנשום וגורמת לי להתקפלות ולצרחות אימים.
הראש- פועם, חזק מאוט מאוט.
הרגל- כי בטעות החלטתי לגרום לה ולקיר להידפק ביחד בהרמוניה.
האף- כי אני מנוזל כבר שבוע וחצי שבועיים וכואב לי מרוב לקנח.
הלב- כי משום מה, זה מרגיש שאין מישהו שיגיע...
לפני 16 שנים. 27 בנובמבר 2007 בשעה 10:30
וזה כואב, בכל מקום.
וסעאמק על העולם, עכשיו אני רוצה להתרכז בעצמי ומותר לי!
נמאס לי להתייחס לכולם, מותר לי לשים לב לעצמי ולהתייחס לעצמי לפני כל אחד אחר וזהו.
עכשיו תעבירו את עוגת השוקולד- אני גווע!
לפני 16 שנים. 26 בנובמבר 2007 בשעה 20:26
ושנינו מתפקעים מצחוק.
מעט הזוי? כן, לי ולאמא שלי יש רגעים משלנו. איך זה הגיע למצב הזה? אני החלטתי לסדר את חדר השינה שלי ונחתכתי מבקבוק בושם שבור, באצבע.
סוף סיפור? אני עוזר לכירורג עם שלושת התפרים בט.ר.מ. ומשתעשע עם אחת הרופאות האחרות.
____________________________________________________
אני חולם על גיל יותר ויותר, כל לילה אני חולם עליו. הכאב מעיק ומציק.
____________________________________________________
האקס שלי בדיוק ביקש ממני שאכניס אותו בתור צופה לסשן.
אני עוד לא יודע מה לענות.
אה, כן, לאון- מזל טוב ברלה!
לפני 17 שנים. 20 בנובמבר 2007 בשעה 21:55
לאחרונה אני חולם חלומות מכאיבים.
במיוחד כשראיתי אוו מגרד לי בירך ומסתכל לי בעיניים ואומר ללא מילים שזה בסדר וחזרנו לדבר.
זה שובר לי את הלב והוא גם ככה שביר.
_______________________________________________________
אני עובד במאפיה טבעית עכשיו ואני מאושר, הכל מסתדר כמו שצריך.
אני לא חושב שסיפרתי מעולם על שניי פטישים מוזרים למדי שיש לי; שקיות נייר חומות וקופות רושמות. בשניהם, אגב, אני משתמש כל הזמן וזה נפלא ומרגש 😄
בנוסף, התחיל איתי היום לקוח קבוע של החנות.
________________________________________________________________
הטיול לרומא מתקרב, וכך גם האייפוד והמעבר לתל אביב, אני מרגיש בוגר יותר ומוכן יותר.
החיים יפים ואני אוהב את זה.
לפני 17 שנים. 16 בנובמבר 2007 בשעה 12:06
כל כך שונה אבל אמממ אין מילה טובה לתחושה הזו בעברית; vivid.
אני מסתכל אל השמיים, מנסה למצוא תשובות לשאלות שאף אחד לא יודע, אולי גם לא אני.והירח מסתכלת עליי ואומרת שאני צריך לתת לעצמי זמן, כי כוח יש לי גם ככה הרבה יותר מדי.
עכשיו אולי תגידו לי אתם- מה התשובה?