בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

היו זמנים במערב

לפני חודשיים. 28 ביולי 2021, 17:53

כל צעד שאני עושה הוא גזר עץ נוסף למדורת חרטותי.

(ציטוט ממחזה של חנוך לוין)

לפני חודשיים. 25 ביולי 2021, 16:05

אם מישהי נתקלה בפרסומת רדיופונית מעצבנת יותר מזו של חנוך דאום והביטוח הרי שמוזמנת להציגה ותקבל קופון המזכה בשישה ספנקים איכותיים.

 

* לא כולל - "שיער נולד, חפשו בגוגל".

לפני חודשיים. 23 ביולי 2021, 14:59

עכשיו, כשהפשטידות נחות על השיש זו לצד זו, מפיגות את להט התנור האצור בתוכן אל חלל המטבח, וניחוח תבשיל מרחף ועוטף - אפשר לחוש את השבת מתחילה לרדת.

היא תרד ותעטוף באהבה את השמחים ואת העצובים, את המתקהלים ואת הבודדים.

והלילה יגיע אל כל דלת ואל כל חלון, היכן שפרצי אושר רגעי יבקע ויצהל בטרם יבול, ובאחרים - בדידות שהיא תמיד רועמת באפס קול.

אנא, תיגע האהבה בכולם, בשמחים ובעצובים, ברוויים ובמשתוקקים, במסופקים ובמתאווים, בפורעים ובמשכיני השלום והשלווה. ובעיקר על כל הקורא מילים אלו ומביע אף הוא, והיא, משאלת לב דומה.

 

 

לפני חודשיים. 22 ביולי 2021, 7:19

הרהורים על הזאתי שנפגשתי איתה פעמיים לא צפופות, שאפילו כבר קבענו שאני אצלה בצפון בסופש, והיותה דוגמית של המצב שרחקתי ממנו שנים, או שיקוף דוגמית שלי.

בווצאפ היא בעיקר שולחת הודעות קוליות.  מה זה הדבר הזה? לא לכאן ולא לכאן. למי יש סבלנות לשמוע שלוש הודעות מוקלטות רצופות, בפרט שהנייד שלי נוטה לעצור לפעמים את ההודעה באמצע ההאזנה.

נו, אז שלחה פה, שלחה שם. בתוך התנהלותי ביום עבודה יצא ששמעתי ששאלה אם יש לי מטקות.

היו פעם, נעלמו. אתם מכירים את התופעה.

זאתי: נו, מה אתה אומר על מה שאמרתי?

אני: אין לי מטקות

זאתי: לגבי הדברים האחרים שאמרתי...

אני: מצטער. לא שמעתי, היה רעש וההודעות נקטעו לי

זאתי: מאוד מוזר (שימו לב לפולניות המתפרצת ללא אזהרה)

אני: ובכלל, הודעות מוקלטות זו תקשורת לא ממש נוחה. מעדיף כתובות או שיחה.

זאתי: אני אשה ריאלית, רגישה, מפוקחת, שיודעת מה רוצה  (אנוז'ר בריק אין זה וול אוף פולניה)

אני: מי מפקח עלייך?  (ידעתי שאני נכנס לשדה מוקשים פעיל אבל לא יכולתי להתאפק)

זאתי: שוב ההומור הזה...אני מרגישה שאתה לא רגיש אלי. לא מתאים לי. בהצלחה. (הבהצלחה הזה תמיד מלמד שהצד השני הוא לא סתם אטום אלא בן אדם של ממש עם נימוס ועומק).

 

וכך נותר לי רק להודות לה, לשכוח מתכניות הזימה שבניתי, להודות בפניי שאני קצת אאוט אוף דייט ולהודות למלאך השומר שלי שעשה מלאכתו נאמנה.

לפני חודשיים. 21 ביולי 2021, 21:06

בואו ניקח לדוגמא שיר אחד מיני אלף, את זה.

כתבו והתאספו יחד באולפן החבר'ה האלה, בכיף שלהם והקליטו, בכיף שלהם, פרק בספר האגדות.

התחלקו בסולואים, נתנו קולות רקע, ניגנו , כל אחד את הצליל הייחודי שלו, את הסאונד האופייני, והכל התלכד לכדי רגע מוזיקלי שאם להשוותו לתופעת טבע הרי זה כמו ליקוי ירח מלא בתוספת מטר מטאוריטים.

עכשיו נגיד שאני פוגש מישהי ונגיד שיש לה נתונים ראשוניים לא רעים בכלל, ואפילו כימיה ראשונית אורגנית.

ופתאום השיר הזה מופיע ברקע ואז היא זורקת לכיוון

היא: אתה יכול להחליף את המוסיקה המעצבנת הזאת?

אני: מה מוסיקה מעצבנת

היא: זה שמתנגן, מיושן כזה

אני: מותק את מי אלה<

היא: לא בטוח שאני רוצה לדעת

אני: את תדעי גם אם לא תרצי. בוב דילן, גף לין יבדל"א וג'ורג' הריסון, רוי אורבסון וטום פטי עליהם השלום. יחד, כולם!!!

 

מה אגיד לכם, לא אומר שזה קרה, אבל לעיתים קורים דברים דומים, קשים באותה מידה. זה כואב אבל זה אמצעי סינון נפלא, בנוסף כמובן למי שאינם ממנשקי החתולים אבל זה כבר שייך לסרט אחר.

 

לפני 3 חודשים. 15 ביולי 2021, 20:46

 כל ילד יודע מהו המקצוע שכולם חלמו לעסוק בו עוד כשהיו בכתה א, והמדקדקים יאמרו - עוד מגן טרום חובה - להיות טבחים,  שזה באמת שפים ויותר מזה- מולטי שפים. ואיך כל החלומות האלו נולדו? נולדו  מתחרויות הטפשת ששם כולם עושים פרצופים נורא לחוצים מזה שלא יספיקו לגרד איזה קישוא על המחבת על מנת שהפרצופים שמעבר לשולחן החשובים, לא, סליחה, המולטי חשובים, חורצי גורלות של חולמי שפיות מבטן אימם, יקבעו אם יהיו בעתיד הופכי פיצות או ילכו כבר עתה אל ביתם העלוב בבושת פנים.

ככה זה נהיה, יש טמבלויזיה, היא מאתרת פרצופים, הפרצופים מתנהגים בדיוק כמו שמצופה מהם והנה - דור חדש של חולמי טבחות מהגן נולד בזה הרגע מול המסך. הנדסת אנוש פשוטה.

 

ואני אומר, אוקי, נניח שחסרים בשוק טבחים, ונניח שהשיטה הנ"ל תעלה את כמותם בשוק, מה שיאפשר ליותר משועממים לשבת לצד שולחנות במסעדות שכתבו עליהן שם ושם ולקבל את המנות המצולחתות או המפוצלחות או איך שהמגה שף יכנה אותן. אז בואו ונמנף את השיטה המעולה הזו למקום בו באמת יש מחסור בעובדים מסורים ותאבי הצלחה: מטפלים בקשישים.

ראשית המטפלים לא יהיו עוד סתם מטפלים בקשישים אלא יהיו בתכנית הריאליטי און ליין, זו ששופטיה יהיו סימן טוב, גרוטו וההיא עם השיער - פרייס, כך לפי זכרוני(שמוותר על שרשרת השמות המשתרכים), ושם הם יהיו - רינג'רי בריאות.

הם ילמדו את שפת הגוף הנדרשת מהמתחרים, את קריאות העידוד העצמיות וההדדיות הנחוצות, את המודעות למצלמה מבלי שהמצלמה תרגיש במודעות הזו. 

יהיה עליהם להתחרות בהכנת רסק בבלנדר, האכלה בכפית קשיש סיעודי, בהחלפת טיטול לקשישה. ברור שהעריכה הדינמית, הבעות הפנים המשתדלות, התחרותיות, התרגשות ודמעות התרגשות של הצלחה ותבוסה, והניצחון של ה"זוכה הגדול", יגדלו חיש מהר דור חדש של תאבי המקצוע הזוהר וקשישי ישראל יזכו לתוספת חיונית של כוח אדם אמביציוזי שכפי שיתברר גם חלם מינקות להיות רינג'ר בריאותי.

לפני 3 חודשים. 14 ביולי 2021, 20:54

מורגן היקר, אני חייב לומר את זה, אל תכעס, אבל מה זה העניין עם תדיראן...?

מה לך ולתדיראן, מזגני תדיראן עאלק. אתה יודע שלמעשה הכל מיובא מסין?

אתה יודע שפעם הייתה בארץ תעשיית מזגנים ומקררים על אמת ?

שהיו כאן מקררי תדיראן ומקררי אמקור. הכל יוצר תחת ידיים ישראליות. אמקור 15.

אתה יודע שלאמקור הייתה חברת שיווק בשם אמפא? הייתה לה חנות בסוף רחוב צ'לנוב. אז נחשבה זו לחנות פאר. היום השטח לא היה מספיק לחנות בייגלה.

אז אתה, מזגני תדיראן....? אתה שהיית הנהג הנפלא מאחורי ההגה של מיס דייזי...אתה שהיית מאחורי חומות של תקווה, שרכבת במסע אלים שיש בו רק מפסידים לצידו של קלינט איסטווד. 

אמנם ביקרת ביקור חפוז בישראל לצורך הסדרה התיעודית שלך על דת ואמונה ושוטטת קצת בירושלים. נו, אז מכאן לתדיראן? לסובב כדור באפטראפקטס על האצבע בשביל למכור עוד מזגן סיני...? מורגן, בחייאת, די.

לפני 3 חודשים. 13 ביולי 2021, 21:36

אם אני מעיד על עצמי שאני לא מושלם באופן מושלם -

האם זו ענווה או גאווה...?

לפני 3 חודשים. 11 ביולי 2021, 21:20

אז רציתי לספר לכם על הדייט ההוא, האחד משניים.

נפגשנו אחר הצהריים בשדרה נעימה, הרחק מההמון הסוער, שזה מתאים לי כי אני בדרך כלל מתרחק מההמון הסוער, או מההמון בכלל, מה גם שהמון הוא תמיד סוער.

סערות בים אני אוהב, בחיים - תלוי, במידה.

היה ממש נחמד, ופה המילה נחמד היא דווקא לטובה.

שיחה קולחת, בירה קרה,  צחוקים, גירוי אינטלקטואלי, משיכה פיזית. בקיצור ולסיכום: הזמינה אותי לארוחת ערב אצלה בבית בערב קרוב.

אציין שבנוסף לכל האלמנטים החיוביים שהוזכרו לעיל, איכשהו הייתה נגיעה, די לקראת הסוף, בממשלה החדשה ומי מצביע מה.

נו טוב.

אציין שאני אדם ליברלי להפליא, יודע ומבין שלא כלם חושבים כמוני בכל דבר (היה יכול להיות עולם טוב יותר אם כך היה אבל ניחא) ונשות הימין כמו גם נשות השמאל טובות בעיניי, כל אחת יופיה ואישיותה עומד לה בשלה היא.

טוב, הלך אחד, הלכה אחת לדרכה.

למחרת שיחת טלפון, כמצופה וכמקובל.

והיא אומרת שהיא הבינה משהו. מה היא הבינה?

היא הבינה שבשום אופן לא תוכל להסתדר עם מי שדעתו כל כך שונה משלה באשר לסוגיית הממשלה במדינת ישראל. ולכן היא חוזרת בה ממה שקבענו, למרות שאני ממש חמוד ומקסים. זה מה שאמרה, נשבע לכם.

היא העשירה את הדברים בדברה על מולקולות יחידניות ועולמיות ועל כאלה שאינן יכולות להתחבר.

יש לי לא מעט פאקים ועכשיו אני גם מולקולה לא מתאימה.

נו, אין מה לעשות, מולקולות זה מולקולות וזה באמת טיעון חזק שאין לעמוד מולו.

תודו, הסיום הזה הוא פאנצ' נחמד, אלא מה, יש עוד פאנצ': הגברת היא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה עם התמחות בזכויות אדם.

למעשה שמונים אחוז משיחתנו נסבה על עבודותיה, ספריה וקדושת זכויות האדם בעינייה. בקיצור - ליברליזם טהור.

רק מתברר שגברת מולקולה יודעת שליברליזם הוא נפלא, ושיש לקבל כל אדם וכל דיעה, כל עוד הוא תואם את הדיעה שלה.

ולסיכום עם מוסר השכל נוסיף: זו בדיוק האחת שיש להשכיב על הברכיים, עם הישבן כלפי מעלה, עם החגורה ביד, וללמדה דבר או שניים על ליברליזם ועונשו.

 

 

 

.

 

לפני 3 חודשים. 9 ביולי 2021, 17:53

מוגשת באמצעות הקול, הגוף והנשמה

ויפה מזה לא תמצא בכל היקום

כי אין יפה מזו אשר יפה לך.