צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

היו זמנים במערב

לפני חודש. 31 באוג׳ 2021, 23:08

הרוני דיוויס הזה, כאילו נולד מן העצים והאבנים, עם המראה הביזארי והעיניים הכל כך טובות, והקול...כקול המים המפכים. זה הקול של השמחה והעצב המהולים זה בזו, זכר העצב ונקבת השמחה. שהשמחה ללא העצב היא שמחה ריקה, חיצונית, כמו הלמות פטישים בקירות של פח.

אני שומע מוסיקה רק דרך רמקולים, שתבוא נכונה אל תוכי, ואם אני אוהב אותה - אני אוהב, ואם אני בכלל אוהב - אני אוהב.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י