אֲנִי זָקוּק לָרֹעַ שֶׁלָּךְ;
אוֹתוֹ רֹעַ אָפֵל שֶׁאַתְּ נֶאֱלֶצֶת לְהַדְחִיק וּלְהַסְתִּיר מֵאֲחוֹרֵי הַחִיּוּךְ הַמָּתוֹק וְהַמְּבֻיָּשׁ שֶׁלָּךְ.
רֹעַ טָהוֹר, כָּזֶה שֶׁבָּא לִבְזֹז, לִשְׁבֹּר וּלְנַצֵּל – בְּלִי לְהִתְנַצֵּל.
וְאַל תַּגִּידִי שֶׁאַתְּ, עִם הָרֹעַ שֶׁלָּךְ, שׁוֹבֶרֶת כְּדֵי לְתַקֵּן; אֶלָּא פָּשׁוּט: רֹעַ נָקִי שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתִי תַּחְתַּיִךְ, דּוֹמֵעַ מֵעֶלְבּוֹן, כְּאֵב וּבוּשָׁה.
הָרֹעַ שֶׁלָּךְ גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּךְ אָהוּב וְנֶחְשָׁק יוֹתֵר מִכָּל מִלּוֹת חִבָּה סְתָמִיּוֹת, כִּי בָּחַרְתְּ בִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם לִהְיוֹת הַמַּרְתֵּף הַפְּרָטִי שֶׁבּוֹ הָרֹעַ שֶׁלָּךְ יָכוֹל לִנְשֹׁם דַּרְכִּי לִרְוָחָה.
אֲנִי מְפַחֵד מֵהָרֹעַ שֶׁלָּךְ, הוּא יָכוֹל לְרַסֵּק אוֹתִי מִכְּאֵב – אֲבָל בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה אֲנִי זָקוּק לִהְיוֹת הַכְּלִי וְהַמַּרְתֵּף לַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ לְהַכְאִיב, שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹת אֶת הַפַּחַד וְהַכְּאֵב מֵהָרֹעַ שֶׁלָּךְ בְּתוֹכִי.
אֲנִי מִתְחַנֵּן: שֶׁלֹּא תְּרַחֲמִי. הָרַחֲמִים שֶׁלָּךְ קָרִים וּמְנֻכָּרִים; הָרַחֲמִים הֵם כְּאִלּוּ שֶׁאַתְּ נוֹטֶשֶׁת וּמְוַתֶּרֶת עָלַי, וּמוֹתִירָה אֶת עַצְמֵךְ עִם רֹעַ יָפֶה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה שׁוּב לְהַדְחִיק.
אֵין לִי בְּעָיָה עִם לִטּוּפִים שֶׁשְּׁזוּרִים בָּרֹעַ שֶׁלָּךְ, כִּי אַתְּ רוֹצָה לְהָרִים אוֹתִי גָּבֹהַּ רַק כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ אוֹתִי עָמֹק יוֹתֵר לַתְּהוֹמוֹת; לִלְחֹשׁ בְּאָזְנִי מִלּוֹת חֵן עַל הַמַּרְתֵּף שֶׁאֲנִי עֲבוּרֵךְ, כִּי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּה יִגְרֹם לִי לִסְפֹּג עוֹד וְעוֹד מִכֻּלָּךְ.
הָרֹעַ שֶׁלָּךְ מְמַלֵּא אוֹתִי וּמְאַפְּשֵׁר לִי לִנְשֹׁם.
תְּנִי לִי לִהְיוֹת הַמַּרְתֵּף לָרֹעַ שֶׁלָּךְ; בִּשְׁבִיל כֻּלָּם הוּא אַלִּים סוֹטֶה וְלֹא חֻקִּי, אֲבָל בִּשְׁבִילִי הוּא יֹפִי מְסַנְוֵר וּמְהַפְּנֵט.
אֲנִי זָקוּק לְהִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ, לִנְשֹׁם דַּרְכּוֹ, וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הָרֹעַ שֶׁלָּךְ שׁוֹכֵן בְּאַהֲבָה וּבְהַשְׁלָמָה בְּתוֹכִי.