אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזַּיִן שֶׁלִּי. אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁאֵיבָר קָטָן בַּגּוּף שֶׁלִּי מַגְדִּיר אֶת הַמִּין אִתּוֹ נוֹלַדְתִּי, וְאֶת כָּל הַזֶּהוּת הַגַּבְרִית, הָאֶגוֹ וְהַחִסְפּוּס שֶׁבָּאִים אִתּוֹ מֵהַשְּׁכוּנָה שֶׁלִּי. אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁמְּצֻפֶּה מִמֶּנִּי לְהַחֲזִיק, לְהוֹבִיל, לְהַקְשִׁיחַ וּלְנַהֵל; זֶה לֹא שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל – פָּשׁוּט יֵשׁ יָמִים שֶׁבָּא לִי לְשַׁחְרֵר.
אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁבַּסֶּקְס אֲנִי זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִיזֹם, לְחַזֵּר, לְהַשְׁעִין עַל קִיר, לְהַשְׁכִּיב עַל מִכְסֵה מָנוֹעַ, לִנְעֹץ וּלְזַיֵּן. אֲנִי שׂוֹנֵא לִהְיוֹת הָאַקְטִיבִי וְהַפָּעִיל, זֶה שֶׁתּוֹפֵס בַּמֹּתֶן וּבַצַּוָּאר, זֶה שֶׁחוֹנֵק וְזֶה שֶׁלֹּא מַשְׁאִיר לָהּ אֲוִיר. אֲנִי שׂוֹנֵא לִהְיוֹת הַיָּד הַSוֹגֶרֶת וְרוֹצֶה לִהְיוֹת הַגָּרוֹן הַנֶּחְנָק. אֲנִי שׂוֹנֵא זִקְפָּה שֶׁמַּזְכִּירָה לִי שֶׁנּוֹלַדְתִּי בַּגּוּף הַלֹּא נָכוֹן. אֲנִי שׂוֹנֵא לְזַיֵּן כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא לְאַכְזֵב. אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁמְּצֻפֶּה מִמֶּנִּי, כְּבַעַל זַיִן, לְהַפְגִּין אֵנֶרְגִּיָּה גַּבְרִית, דּוֹמִינַנְטִיוּת, וְלִהְיוֹת גֶּבֶר אַלְפָא וּבִשְׁלִיטָה תָּמִיד.
אֲנִי שׂוֹנֵא לִלְבֹּשׁ מִכְנָסַיִם וּמַעֲדִיף שְׂמָלוֹת חוֹשְׂפָנִיּוֹת. אֲנִי שׂוֹנֵא לִגְמֹר וְאָז לְהַרְגִּישׁ רִגְשׁוֹת אָשָׁם. אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁמּוֹצְצִים לִי וְלִרְאוֹת מִישֶׁהִי שָׁם לְמַטָּה, נֶחְנֶקֶת בִּשְׁבִילִי. אֲנִי שׂוֹנֵא לְזַיֵּן כִּי אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי בּוֹעֵל וּמְחַלֵּל. אֲנִי שׂוֹנֵא לְזַיֵּן כִּי יֵשׁ לִי זַיִן קָטָן, שְׁפִיכָה מְהִירָה, חֶרְדַּת בִּצּוּעַ וְזִקְפָּה יְרוּדָה.
אֲנִי שׂוֹנֵא שֶׁגְּבָרִים אָנְסוּ, פָּצְעוּ וּבִצְּעוּ פְּשָׁעִים עִם זַיִן כְּמוֹ שֶׁלִּי. אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזַּיִן שֶׁלִּי שֶׁמַּזְכִּיר לִי זַיִן שֶׁל גֶּבֶר שֶׁאָנַס אוֹתִי וְלָקַח מִמֶּנִּי אֶת כָּל הַתְּמִימוּת וִימֵי הַנְּעוּרִים. אֲנִי מְקַנֵּא בְּזַיִן גָּדוֹל וְעָבֶה שֶׁל זִכְרֵי אַלְפָא אֲמִתִּיִּים, עִם בֵּיצִים מְלֵאוֹת וְרָצוֹן וִיכֹלֶת לִדְפֹּק חָזָק כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר. הַזַּיִן שֶׁלָּהֶם הוּא בְּדִיּוּק מָה שֶׁלֹּא הַזַּיִן שֶׁלִּי, וְהַגַּבְרִיּוּת הַחַלָּשָׁה שֶׁלִּי לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה הַגַּבְרִיּוּת הַחֲזָקָה שֶׁלָּהֶם. וּפַאק, כַּמָּה שֶׁהֵם יָפִים וּמוֹשְׁכִים, בִּמְיֻחָד אֵלֶּה הַמַּנְיָאקִים שֶׁמְּזַיְּנִים, מְנַצְּלִים וְזוֹרְקִים.
אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזַּיִן שֶׁלִּי. אֲנִי מַרְגִּישׁ בָּטוּחַ כְּשֶׁלּוֹקְחִים אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, כְּשֶׁכּוֹרְתִים אוֹתוֹ מֶטָפוֹרִית וּמְסָרְסִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁנּוֹעֲלִים אוֹתוֹ בִּכְלוּב צְנִיעוּת, כְּשֶׁמּוֹחֲקִים כָּל חַלְקִיק גַּבְרִיּוּת וְאֶגוֹ שֶׁבְּתוֹכִי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת סוֹף-סוֹף מִי שֶׁאֲנִי – נְקֵבָה קְדוֹשָׁה אוֹ זוֹנָה, מָה שֶׁתִּרְצִי.
וּלְפָחוֹת יֵשׁ לִי תַּחַת יָפֶה וְחוֹר צַר וְשִׁמּוּשִׁי שֶׁנִּדְפָּק מְעֻלֶּה עַל קִיר בֶּטוֹן, וְעֵץ בַּיַּעַר וּמִכְסֵה מָנוֹעַ שֶׁכְּבָר הִגְמִיר כַּמָּה גְּבָרִים וְנָשִׁים; לְפָחוֹת יֵשׁ לִי לָשׁוֹן אוֹרָאלִית חַמָּה וְשִׁמּוּשִׁית וְאֶצְבָּעוֹת מְעַנְּגוֹת, וִיכֹלֶת הַקְשָׁבָה וְרִצּוּי, כְּתִיבַת מִלִּים מְנֻקָּדוֹת תַּחַת שֵׁם בָּדוּי, יְכֹלֶת הִתְמַסְּרוּת, הֲבָנַת רְגָשׁוֹת, סְפִיגַת כָּאֵב גְּבוֹהָה וְגוּף מִזְדַּיֵּן רָפוּי.