צְווָחוֹת נִצְחוֹנֵךְ מְהַדְּהֲדוֹת בִּי בְּשֶׁקֶט,
כְּשֶׁאֲנִי מוּטָל לְרַגְלַיִךְ – פָּתוּחַ, מְנֻצָּל.
מְדַמֵּם שְׁבִילִים יָפִים עַל קַרְקַע קָרָה,
וְאַתְּ מְזַמֶּנֶת מִמְּרוֹמִים יַלְדּוֹת בַּעֲלוֹת כְּנָפַיִם
לְבָנוֹת, הַמְרַחֲפוֹת לְאוֹר שְׁבִילֵי הַדָּם.
אַתְּ חוֹגֶגֶת אֶת נְפִילָתִי בְּבוֹר עָמֹק בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית,
לוֹגֶמֶת מִגָּבִיעַ מְפֹאָר מָלֵא בְּאֵפֶר
הֶעָשׂוּי מֵאֵבָרַי הַפְּנִימִיִּים.
מוֹרַחַת אֶת שְׁיָרֵי גּוּפִי עַל כָּתְלֵי הַקְּבָרִים,
לוֹחֶשֶׁת תְּפִלָּה – כְּטֶקֶס מִיסְטִי עַתִּיק.
עֲדַת יְצוּרִים שְׁחוֹרִים, קְטוּמֵי גַּפַּיִם,
מִתְנַפְּלִים עַל הַשְּׁאֵרִיּוֹת,
מְזִינִים אֶת גּוּפָם הַפָּגוּם מִנּוֹתַר הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ.
הַכֹּל מִשְׁתַּתֵּק כְּשֶׁאַתְּ נִגֶּשֶׁת,
רוֹכֶנֶת לִמְקוֹם מִשְׁכָּבִי,
מְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשִׁי, סוֹפֶגֶת דְּמָעוֹת כְּחֻלּוֹת.
לוֹחֶשֶׁת מִלִּים קְסוּמוֹת עַל הַצֹּרֶךְ שֶׁלָּךְ
לָקַחַת מִמֶּנִּי עוֹד וְעוֹד,
וְעַל קְשָׁיַיִךְ שֶׁלֹּא לָקַחַת הַכֹּל.
אֲנִי מֵבִין וּמְחַיֵּךְ,
כָּל כָּךְ מֵבִין. רַק מְהַנְהֵן לָךְ,
עֵינַי אֲדֻמּוֹת וּפְקוּחוֹת לִרוְחָחָה.
מַרְגִּישׁ בְּאַהֲבָה אֵיךְ הַסַּכִּין שֶׁלָּךְ חוֹדֶרֶת,
פּוֹגַעַת בַּמְּקוֹמוֹת הָעֲמֻקִּים וְהָרְגִישִׁים בְּיוֹתֵר.
וְזֶה כּוֹאֵב לִי, שׂוֹרֵף וּמְיַגֵּעַ;
כְּלֵי דָּם נֶחְתָּכִים, עֲצָמוֹת נִשְׁבָּרוֹת, אֵבָרִים מִתְבַּתְּקִים.
אֲבָל אֲנִי מְרַחֵף, מְחַיֵּךְ,
מְאֻשָּׁר וּמְיֻסָּר כְּאֶחָד.
שֶׁלָּךְ.