סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Black Iris III

לפני 4 שנים. 7 בספטמבר 2019 בשעה 12:09

החלטתי להצטרף לחבורה ולטייל עם עוד אנשים.

לשבוע. 

תאחלו לי בהצלחה. 

 

 

אני מתעמתת פה עם החרדות החברתיות שלי. עם השייכות והניכור, עם הפחדים, עודף המחשבות. הדרך שנוחה לי היא כשאני מרגישה שמתעלמים ממני, כשהשיחה לוקחת ממני יותר מאשר נותנת, אז לאמץ את את הלבד בתוך הביחד. ללכת עם ראש זקוף וליהנות מהרגע, ולא מהאינטראקציה. אבל זה מאולץ, ולא אמיתי. זה לא לבד שקט, ועדיין יש צורך להשתתף בשיחה, ויש מודעות לעצמי ואיך אני נתפשת אצל אחרים. אין שחרור מוחלט. וזה קשה ומעיק ואחרי כמה שעות אני לא יכולה לחכות להזדמנו לברוח.

 

מה נכון לעשות? 

להיות מודעת לבעיה שלך ולאהוב את עצמך איתה, או לשאוף ולעבוד לתקן אותה?

Truth Seeker - שניהם נכונים. חשוב להיות מודעת לבעיה, לדעת לזהות מתי היא מתעוררת ולאתגר אותה במידה הנכונה לאותו רגע.
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - זה חכם
לפני 4 שנים
MyLexicon - בהחלט מה שהבחור הנ"ל ענה לך.
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - הייתי אומרת שזה חכם
לפני 4 שנים
Cafe​(שולט) - בהצלחה
לפני 4 שנים
סועד קשוח - לראות אם זו אכן בעיה או רק בעינייך היא נראית כך.
יאוו את ממש מתייסרת שם. זה כלל לא פשוט.
אני לא בטוח שהייתי בזמן הקצר שם מנסה להתעמת עם עצמי על בסיס יומי ומנסה לפתור את האינטרקצייה החיצונית וההתנגשות הפנימית שלי ובזה הורס לעצמי את הטיול.
הייתי משנן אני שם זין אני שם זין וממשיך עם מי שאולי דומה לי קצת ואינו זקוק להוכיח על בסיס שעתי בדרך חפירות אין סופיות מעמד זה או אחר.
והייתי מקטין את הקבוצה שסביבי.
ובוחר באומץ מחבק אותו באהבה.
בהצלחה
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - אני לא מתייסרת.
יש פער בין היום-יום למה שנכתב כאן
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י