צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Black Iris III

לפני 4 שנים. 15 באוקטובר 2019 בשעה 10:29

"היו שם חתיכים?"

"כן, אבל לא כל כך הטעם שלי.."

"מה, שחומים?"

"לא, בני אדם"

-------

זה רגש כל כך מאוס. אני לא רוצה להרגיש ככה, אני באמת לא רוצה. אני מסתכלת על גברים ורואה דבילים. אין בי סקרנות אליהם. 

פעם היה קל להרשים אותי, כל גבר היה מעניין ורציתי ללמוד אותו. ועכשיו אני מרגישה שלמדתי הכל, שלאף אחד אין מה להציע לי. אני יודעת שזה לא נכון, אני יודעת שאני שופטת בחומרה וסתם. 

מה יקרה אם אחלוק מיטה עם דביל? השמיים לא יפלו, הכל יהיה בסדר. אבל אני שומרת על המיטה שלי עם אלפי מנגנוני הגנה. זה מאוס עלי. זה מעיק זה מעצבן אני לא רוצה ככה יותר. אני מרגישה שאם אני חוזרת להתרשם ולרצות אני חוזרת לשחק איזה משחק מייגע וילדותי. הפלרטוט שנהניתי ממנו פעם נהיה שחוק ותפל. לא בא לי לעשות עיניים ולחכות שהוא יפנה אלי כי האגו שלי מספיק מנופח. אני כל כך מפחדת מאכזבה שאני מפחדת לרצות. אולי זו הסיבה, הרבה גברים ישמחו לחשוב ככה. מי אתה שתדחה אותי בכלל? אני לא זקוקה לאף אחד, ודחיה, אני לא מוכנה לה. 

מלכוד מפגר, תסכול מייגע. אני רוצה תשובות. אני רוצה מישהו שיגיד לי לעשות כך וכך. אני רוצה שמישהו יגיד לי מה לא בסדר בי או לפחות שיעזור לתקן. אני לא רוצה להיות שוב אחת שמחפשת עזר, שמחפשת שותף כי היא לא שלמה. אבל כשאני בוחרת להיות שלמה אני צריכה לגונן על השלמות הזו כי זה הנכס הכי יקר שיש לי. ואז האגו פריך מדי. ונמאס נמאס נמאס. 

אני רוצה, אני לא יודעת מה. אני עוצרת את עצמי, חוסמת. חוששת. לא רוצה עוד דביל, אין לי כוח לזה. ומצד שני רוצה גם אם הוא דביל. 

נמאס מהלבד, אז למה אני פאקינג לבד. הכי קל זה להאשים את הסביבה. את הגברים שהם דבילים ואת גברי הכלוב שהם זן מובחר של דבילים, את אתרי ההיכרויות שהם מנוכרים. אבל באופן עקבי אנשים סביבי מייצרים אינטימיות ואני לא. ורק אני לא. וזה מאוס להחריד. ואין תשובות ואין יציאה מזה. ונמאס.

אני באיזה פלונטר בראש שאני לא מצליחה להתיר לבד. אני כל כך קרובה לעצמי שנהייתי זרה לעצמי. אני כבר לא יודעת איפה אני נגמרת ואיפה הפחדים וההגנות מתחילות. ואין בכלל הבדל ביניהם בעצם. ואני רק רוצה להפסיק עם התחושות האלו. שיעברו כבר. שייגמרו כבר. אני מתגעגעת לרנסנס אחרת.

קיפוד - אני מזדהה איתך מאד
❤️
לפני 4 שנים
Holden​(אחר) - אולי צריך לבדוק מחדש את הגדרות הפרשנות שלך למציאות. אנחנו נוטים, לפעמים ואם אנחנו אנשים חושבים אז בפרט, להפוך את הפרשנות שלנו למסגרת. תמיד אפשר לאתחל אותה או לבנות אותה מחדש (לא פשוט).
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - קל להגיד קשה לעשות
לפני 4 שנים
Seductive Promises - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים
החופשי​(אחר) - מלכוד 22
בהצלחה
לפני 4 שנים
Renaissance Girl​(נשלטת) - לא קראתי. האנגלית היתה קשה מדי
לפני 4 שנים
החופשי​(אחר) - יש גם בעברית
אני באופן אישי לא אהבתי
לפני 4 שנים
Seductive Promises - ברוכה הבאה לעולם הציפיות מגברים.
כל גבר שאי פעם התחיל עם בחורה שבאמת מוצאת חן בעיניו, חשש בדיוק מזה.
לפני 4 שנים
קיפוד - נראה לי שהדברים שאת כותבת כאן, הם הרבה יותר עמוקים וראשוניים מאשר הקושי למצוא גבר שמוצא לך חן. את כותבת על הקושי למצוא את הרנסנס, וזה מהותי הרבה יותר (והפעם אולי גם קשה הרבה יותר לנשים מאשר לגברים, אבל אם לא אז לפחות קשה באותה המידה).
לפני 4 שנים
Chimaera - רצית פיתרון... אז הינה התשובה לשאלה/בעיה שאת מציגה....מדיטנציה.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י