"אין עוד מלבדו"...:)

משנגמר הצום, טסתי לצפות בכאב ותהילה, החדש של אלמודובר, לא חושבת שפספסתי  אי פעם סרט שלו . תמיד גורם לי להרהר. אבל זה האחרון שמרגיש כמו רקוויאם הצלחתי לשמור לי בראש בערך שני משפטים.

השחקנית הארגנטינאית הנפלאה אומרת לו שם, "זה אותו הסרט תמיד, אלו העיניים שלך שרואות הסרט באופן שונה. " וזה משפט פשוט מאוד וכמה שהוא פשוט הוא כל כך נכון. זה תמיד אותו הסרט, זה רק המבט שלנו ברבות השנים הוא שמשתנה עם הניסיון שצברנו בחיים.(ובגלל המשפט הזה שהיא אמרה לו , נזכרתי בסיטואציה אחת בעברי, כשעברנו דירה באו החברים לעזור , היינו צעירים מבודחים כטוב ליבנו בבירה, כשסיימנו לארוז, שעת ערב, אז היו עוברים מדלת לדלת ומנסים למכור ספרים. הגיע בחור נכנס לדירה הריקה ורואה את כולנו 8 בערך, ומנסה למכור לנו. ואחד המשפטים שאמר כדי לשכנע אותנו לקנות, היה, " אני קראתי את הספר כמה פעמים" . אז אחד הבחורים גיחך, למה? לא הבנת בפעם הראשונה ? וכולנו צחקנו..) אז לא , לא מבינים בפעם הראשונה מה שמבינים בפעם השלישית או העשירית. ויש ספרים וסרטים שתמיד אשמח לצפות ולקרוא שוב.

ועוד משפט, כשהילד אלמודובר, מלמד  קרוא וכתוב את הפועל בביתו שגם מצייר מדהים ומסביר לו " כמו שאתה מצייר אז האותיות הם כמו ציור"  – משהו כזה בערך.. וישר זה הזכיר לי כמה קנאה יש בי לכאלו שיכולים לכתוב.. אלו שלא צריכים סדנת כתיבה , אלו שהכתיבה פורצת מהם והם לא חוזרים על עצמם . כי כשחוזרים על עצמם זה כבר נדוש וחופר.. ומי יש לו סבלנות לחפירה.. מה שכן אצטרך לצפות בסרט שוב כדי לזכור עוד משפטים ולראות בעיניים שונות את הסרט,  אבל הפעם זה כבר יהיה בספה בסלון.

אני גם חושבת שלכל סופר יש מקצב משלו , כתיבה מסוימת שלו בלבד שמייחדת אותו מסופר אחר .אני חושבת שאדע לזהות כתיבה דומה או זהה,חושבת.

אוף איך שאני מקנאה בכל מי שיודע לכתוב( סוג של קנאת סופרים, רק סוג של, כי אני רחוקה שנות אור מלהיות סופרת..:))

לא לצייר, לזה אין לי סבלנות נדרשת. אבל מוזיאון טוב ?כן. יש לי חלום מפגר שאני משום מה לא מצליחה להגשים , ללכת למוזיאון נחום גוטמן. הציורים שלו הנאיביים תמיד מקסימים אותי ואני מצליחה לראות דרכו את החיים אז בתל אביב. אני אינפנטילית ידועה :) 

אז אולי הפעם בחופש הגדול שלי כעת אצליח לגשת למוזיאון לטייל שם בין התמונות . מה שכן בטוח שאני אטוס לצפות ב " היו זמנים בהוליווד " של טרנטינו כי גם את  הסרטים שלו אני לא מפספסת וגם " טעימה  מהחיים" סרט איטלקי שיש שם הרבה אוכל איטלקי ואם יש מטבח שאני אוהבת? זה איטלקי!:)   ויש סרט חדש " ווילד רוז"  סקוטי נדמה לי .. חייבת לצפות .. למה ? כי היא ג'ינג'ית :)   זה למה.

שיר עצוב אבל המלודיה שלו והחצוצרה , אמא'לה החצוצרה נותנת לי אגרופים בבטן

Teextrañio  

Tanto

כשמכירים איגרא רמא בלתי אפשרי פחות מזה .. 

 לצרוח, לצווח, לבעוט באיזו כרית, לשבור בקבוקי זכוכית , לרקוע חזק ,  זה יעזור לי ?

לבכות .. לדבר בשקט,  ללחוש לך את הקרביים שלי, שלא משנה מה , שתרגיש, שתדע שפשוט, הכי פשוט ? אין עוד מלבדך.

אין. Punto.

DOLOR Y GLORIA

me duele si.. pero vale la pena.. 

... me haces tanta falta 

Tengo un amor que no ve la luz del sol.."
Tengo un amor y duerme en tu cama
'...Tengo un amor y me mata de dolor

בשיטוטיי המוסיקלים מוזר שדווקא היום כשמלאו להן 34 שנים , אני נפגשת עם השיר הזה  שכל  כך אהבתי אז, וואו, כיווצץ לי את הקישקעס ...

כמה זיכרונות, קטע עם זיכרונות, שגם אם הם כואבים, לפעמים - נוסטלגית,  עדיין מעלים חיוך..  מלווה בדמעות..

באסה שאין את " הפינגווין " כיום 😊

Teextranio… tanto.

"..העיקר שאת מחייכת .." ככה הוא אומר לי. הוא מבוגר קרוב לשמונים והוא אומר לי את זה אחרי שהוא מגיע אלי זועם וקובל ואני מרגיעה אותו. הוא מתרצה ונרגע ומחייך. ומתחיל לספר לי סיפורים ותובנות, אני אוהבת להקשיב למבוגרים, הם לא ממהרים, ניסיון החיים שלהם עצום ויש בהם רוגע של אלו שעשו את שלהם. חכמת חיים, חכמת רחוב – חכמה.

El diablo save mas por ser Viejo que por ser diablo😊 לשטן יש יותר ידע בשל היותו זקן, מאשר היותו שטן.

תמיד לחייך, אני זוכרת כשהוצאתי ויזה לארה"ב, הגעתי דקה לאחר שדלתות השגרירות נסגרו.. מבואסת הצצתי בחייל האמריקאי, נזכרת שאמא אומרת לי תמיד שחיוך פותח דלתות . ניגשתי אליו בחביבות ובחיוך זוהר אקסקיוז מי סר... והלא ייאמן קרה, הוא פתח לי את שער הכניסה לשגרירות.

רוצה לומר, שאני תמיד אעדיף לחייך,  זה לא פשוט , ברור שלא, כל אדם וחבילתו, ולא קל לי עכשיו אפילו מאוד קשה/עצוב לי.

אני קולטת פתאום שזה כמו מנגנון הגנת הנפש שלי .. החיוך יוצא מאליו, אני לא מתאמצת, כאילו, למרות שלא הכי זוהר לי עכשיו בלשון המעטה, אני נוצצת .. ולא נכנעת לזה .. מתמידה בכל מה שצריך ואפילו יותר .

אוהבת את זה שאני מחייכת ואופטימית למרות הכל , אוהבת אותי ככה, נראה לי😊

Se que las ventanas se pueden abrir.."

cambiar el aire depende de ti

".. te ayudará, vale la pena una vez más

pintarse la cara color esperanza.."

".. tentar al futuro con el corazón

teextranio tanto…

חלום ליל קיץ..

אומרים ש " הזמן עושה את שלו" אבל לא, הזמן עצר מלכת. אתה בתוך החדר האינטימי שלי.. הכי אינטימי. אולי אפילו יותר מקודם. 

דמיוני החזק, מחשבותיי הרבות והווישפול טינקינג שלי, כנראה גרמו שאחלום, חלום כל כך מוחשי, חי ואמתי, כל כך אמתי. שממש יכולתי להרגיש את חום גופך, את הנשימה שלך מצמררת לי את העורף והכתפיים,  את הזיפים שלך חורכים את כתפי.. ונצמדתי אליך יותר להרגיש יותר את הכאב הזה. אבל אז התעוררתי בפתאומיות כשאני מלטפת את כתפי רק כדי לגלות ,לצערי, שכתפי חפה מכל שריטה.....

Cuando me llamas en sueños, te puedo oír

Yo siempre voy a tu encuentro

Cuanto falta me haces..

אוהבת את השיר והסרטון הזה .. כל תמונה שבו מדהימה בעיני בפשטות האמתית הנכונה שלה .. ככה.

Teextranio .. tanto

כשנסתיימה מלחמת יום כיפור והוא הצליח  להישאר בחיים , החליט לחיות את משך הזמן שנותר לו כאילו אין מחר.

סופי השבוע היו מוקדשים, למוסיקה ,אלכוהול, סיגריות, אוכל כיד המלך, מועדוני לילה שהזכירו לו את הבית באירופה הקפואה.  גורר אותה איתו לכל מקום. מוסיקה , חוליו, טנגו, שירי עם צועניים..

אז לא ידעו על כולסטרול רע וכלי דם פקוקים.. או שידעו והוא פשוט התעלם..

את השיר הזה הם היו רוקדים במועדון הלילה ברחוב המסגר ואז חוזרים הביתה מבוסמים שמים את השיר שוב ורוקדים מולנו

את השיר הזה אני חייבת אצלי פה...

טנגו זה חלק מהשורשים, זו ילדות וזו תשוקה וזו אהבה וזו פשטות וזה רחוב וזה קלאסי

השיר הזה , המילים שבו , לעולם, יגרמו  אצלי לדמעות לזלוג מעצמן בשל סיבות רבות..

Te exstranio …

תקופה משונה, מאתגרת..

Necesito de ti..

xxx

רק את זה..

אין לי כוח היום למילים למחשבות רק לזה ..

ככה ..

Sientes como me haces falta?

איך בונים ספינה ? לוקחים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים האינסופי ולא לוקחים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים ולתכנן תכנית ואז לבנות ספינה..

 הם אומרים לי , עכשיו את צריכה לתת  חוזק, אומץ, עצמה, חיוכים ,אהבה והבנה.

כן כן , always look on the bright side of life   ועל חצי הכוס המלאה,  יש עוד?

יופי ומי נותן לי ? מאין אני שואבת את כל הנ"ל ?

נמאס להיות חזקה ( רק כאן אומרת את זה, אז זה לא ממש נאמר ) מקטרת כאן, במציאות אני סופרוומן..

אני כמהה להשעין את ראשי , לנוח, ככה בטבעיות, במקום שהוא בית,  שאתה .

Te necesito tanto.. monton...