"כל מי שמציץ דרך התרגום – אינו אלא רואה מתוך אספקלריה מטושטשת ואינו מרגיש את כל הטעם בה ואת כל מאווי נשמתה, כי היא, הלשון, רק היא שפת הלב והנפש" - ח.נ. ביאליק.
אומרים לי שאני צריכה להתקרב יותר , להיפתח, לתת , להכיל, לרצות לדבר , להרגיש - מילים יפות, מפוצצות שגורמות לי לחשוב.
ולא מבינים בעצם, שאני רק מנסה להיות טובה, לא לפגוע, במילים עדינות מנסה להתחמק מהשאלות.. לא כי אין לי תשובות, תמיד ישנן תשובות.
כשאני אומרת לא בא לי לדבר, זה לא כי אני בורחת מהתמודדות , אני אוהבת להתמודד .. טוב, לא תמיד.
אני צריכה מולי מישהו בסדר גודל של גוליית , לא, מה פתאום גוליית, הוא סתם היה סוג של בהמה גדולה, אני מעדיפה את דוד יפה עיניים שרועה בשושנים.
אתה השקט ,השלווה, שלא מתבלט ובעצם הכי בולט רק אתה מבין אותי.
לעתים מאוד רחוקות אני נתקלת בשיר שכשאני מוזגת לי "וינו טינטו" שמה אזניות בווליום הכי חזק שיש והמילים עם המוסיקה פשוט גורמות לי לאבד את זה ..
השיר הזה ..
Nada que pueda perder.. "
Nada que no pueda hacer
Algo que te alivie
Algo que me cure
No hay nada que pueda perder
Que no pueda hacer, que no
" ..Pueda amar, que pueda soñar
Tu me faltas .. mucho
&list=RD7bCwzr1z2To&start_radio=1