יוצא לאור

אתה רק מבקש שיאהבו אותך,

טיפשוני.

ועכשיו אני חולה

ופתאום שמתי לב שלא כהרגלי אני מבקש תשומת לב, וכירבולים, ושידאגו לי, ושאנרגיה מינית יכולה להיות חזקה  ולרפא גם כשהגוף תשוש וסמרטוט

ופתאום שמתי לב שכבר פחות בא לי לעשות אהבה עם עצמי, מעדיף את (זקוק ל)האהבה והמגע שלך

הוא יותר מדוייק לי מהמגע שלי בעצמי(!!!)

לפעמים אני עוצמת עיניים בכוונה, לא מסתכלת מה את עושה בי שם למטה, איך את משתמשת בי, למדת את הנקודות שלי, מכירה אותי כבר כלכך הרבה יותר טוב, מה את עושה שם למטה? אני לא מצליח להבין אבל זה כלכך טוב.

בקיצור

מתבגרים

שאספר איך מצעד הגאווה הותיר אותי השנה מתרגש עד דמעות?

שאספר על המפגש ביער בליל ירח עם חבורת א.נשים חוקרי מיניות שהיה בשישי?

לא נראה לי שאוכל לפרט כאן את הקסם שקרה, עירבובי זוגות לגוש מתנועע על מחצלת, זה היה כלכך עדין מתוק ויפה שלנסות להביא את האיכות הזו לכלוב זה כמו לתאר בדאנג'ן לבליינים מדיטצית נשימות משותפת עם מישהי. נו, אז מתי כבר מגיע השלב שאתם כולכם מזדיינים? זהו, שלא

לא הזדיינו

פאק בקושי הורדנו בגדים

וזה מה שאיפשר חיבורים רבי גוונים שיש בהם מיניות אבל היא לא תופסת את עיקר האינטרקציה

וכך נשאר גם מקום ללב, לא רק לגוף.

כלכך עדין וכלכך עוצמתי

ואישתי עפה על הזמן והגברים במרחב ונפתח לה התיאבון לעוד מפגשים עתירי ארוס ללא מיניות בוטה.

ואני עפתי על עצמי במפגשים מלאי תשוקה ועל התעופה שלה שהיתה לי מענגת לא פחות 

ואני עלול לרדת על הברכיים בדמעות וללחוש שיש אלוהים

תודה על הטוב

תודה על החיים

מדהים איך לפעמים אני מפנה משהו מהחיים ודבר חדש וטוב מקבל מקום.

כבר שנה וחצי אני נפגש עם חבורת גברים פעם בשבועיים מול האש הטובה כדי לדבר על החיים. באמת לדבר, את הכל.

כשרק התחלתי חיפשתי לי מקום לבטא את עצמי על אמת, פנים אל פנים, כי חברים וירטואלים או כאלו בעלי עניינים משותפים בחיים שגרים... ובכן...בתל אביב והפזורה מכס' פרדס חנה, כמה הם יכולים לתת מענה יומיומי לתחושת הרצון להיות ולחיות בלי פילטרים הגנות והסתרות?

ולמדתי לתקשר את עצמי, להקשיב להפתח

ואת כולי הבאתי. 

מטראומות העבר, השירות הצבאי, הילד שהייתי ועד העיסוק היומיומי במיניות מגדר וזוגיות

עד שבשלב כלשהו זה התחיל להרגיש לי קצת כמו אוננות משותפת. מין דיבור אינסופי על אותם הדברים.

והתפתחות איך לקרוא לה? שמאנית? רוחנית? מרחיבת תודעה? שאני חווה במקביל מביאה לפיתחי שיח אותנטי ללא גבולות שנוגע בהכל אנד ביונד, שיחות של שעות, הודעות מוקלטות של 4 דקות הפכו לחלק משגרת יומי, ריטריטים בירדן ההררי ובמדבר

פאק 

איזה עולם רחב ומיוחד

גרם לי להרגיש שאני רוצה להרחיב את מנעד האפשרות שלי לחיבור עם בני אדם. וגם גבולות. ובעיקר תקשורת.

אז הודעתי על עזיבה של מעגל הגברים כי די לי בדיבורים ואוננות 

ויומיים אחכ נפתחה בפניי אפשרות להצטרף למעגל זוגות גברים ונשים שחוקר מיניות ואינטימיות ביער בלילה אחד בחודש

הו

זה מעניין

והיא הביאה את האפשרות לפתחנו, זה מרחב שבו אני מרגישה בנוח לחקור את הדברים שאתה מבקש.

אז תיכף זה מגיע, ברשימת המשתתפים מופיעים לפחות 3 גברים שהמפגש שלה איתם בעבר הדליק לה ניצוצות. אני דלוקה היא אומרת לי.

ואני פתאום נתקף חוסר ביטחון וחרדה חברתית מסויימת, האם בכלל אוכל למצוא את עצמי שם?

והאם אפשר לגשת לגבר במרחב? הם פתוחים לגברים של גברים? 

ואם היא תעוף ואני לא אמצא את עצמי במרחב?

מרחב אי הידיעה שומט קרקע מתחת רגליי

אבל לא מערער

טוב קצת

כי ככה זה בקפיצות גדילה

פוגשים אותו דבר ממקום אחר, קצת יותר מודע, מנוסה, ועדיין אותם הפחדים וחוסר הבטחון

כמו כשהייתי בן 13 והגעתי לפנימיה

ספיראלה

פאק

היא אמרה לי תזיין אותי ואני החזרתי אין בעיה

ופעם ראשונה מזה הרבה זמן לקחתי אותה למסע עד שהיא צעקה אני לא יכולה יותר

והכל בתנוחה אחת

מאוד יפני

בלי רחמים

זה מה שאת רוצה? אין בעיה תקבלי

אתמן מבינימות?

הייתי בשירות

ולקחתי לי חופש בין הגבולות והפעלתי הרבה דמיון כדי לטשטש את הגבולות

שם היא עפה

ובכל פעם שחשבה שנגמר היה בי עוד לתת לה

זיון פראי

וקשוב

נמרור נולד

עכשיו היא נרדמה סחוטת איברים

לחשתי לה תוך כדי שאני מקפל אותה ומגיע לה לתוך האוזן שמחר ירעדו לה הרגליים גם כשהיא תלך לעבודה

ואני נשארתי להרדים את יצור הפרא

אחרת אני עלול לחזור למיטה להפוך ולסחוט אותה למסע בתנוחה חדשה

פאקק

לא עכשיו.

לא הלילה כשתחזור ונמשיך מאיפה שהפסקנו.

מחר, כשאחזור מהדייט תדרוש אותי."

לא,

אני מאוהב באישה הזו

בחיים האלו

😍

הנה מה שאני חושב על התהליך עד כה-

אנחנו א.נשים מתפתחים.

זה חשוב לנו, יסמין היתה אומרת זה בדם'שלי

מגשימים חלום ולא עוצרים להתרווח, מסתכלים הלאה לאופק לצוד את החלום הבא ולהתחיל לגלגל אותו בתודעה ולפתוח אליו משעולים.

ברגע שאנחנו מגיעים האפשרויות רק מתרחבות, אנחנו מתרחבים וגדלים באפשרות שלנו לאחוז במציאות חלומית.

ואני והיא? החלומות שלנו די דומים, ודומות

המקצבים שלנו מאוד שונים

היא לרוב זריזה ממני בהרבה, על כל המשתמע מכך

חוץ מבמיניות, שם היא מבקשת ממני לעצור את עצמי כי אני מוגזמת. 

והזיכרי והנקבי שלנו רוקדים כמו נחשים במחול שפעם היא מקבלת תשומת לב ופעם הוא, פעם שלי ופעם שלה. ואנחנו עדיין לומדות ולומדים את הריקוד הזה

ויש תקופות שצד לא מקבל נוכחות והם צועקים

אחת צועקת ביטחון

השניה צועקת עונג

האחד צועק נו כבר, מה איתך?

והשני צועק עזוב אותי במנוחה

וגם זה ריקוד שצריך ללמוד

ככה זה בזוגיות, רוקדים.

והויברטור השחור עמוק בתוכה

היא שואלת אותי-

היית מלקק ממני זרע של גבר אחר?

ואחרי שאספתי את הלסת השמוטה שלי נזכרתי בזה-

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=64116&postid=1150212

פוסט שהעלתי לפני שנה בדיוק 

ונדהמתי לעצמי מהדרך שעברנו מאז

חייכתי ובעיניים נוצצות עניתי תשובה נכונה-

מותק, אני מוכן לנסות לחקור ולחוות איתך כל דבר שיגרום לך לעונג. אנא, העניקי לי מהעונג שלך.