יוצא לאור

לא, לא תקרא לי כלבה ולא זונה

אני נסיכה שנותנת באהבה

רוצה לשמוע איך שיחקתי בעצמי עם הדילדו אתמול?

בשלב מסויים הייתי כבר כלכך פעורה רפויה ופתוחה שהרגשתי את הכוס שנולד בי

מצויין

אז איפה נפגש הוא שואל

מכירות את זה?

אצל הגייז השאלה מסתכמת ב ממוקם?

במצבי גם מפגש ביער עובד, אפילו שאני מעדיפה מיטה רחבה וסדינים צחורים

נסתדר, ניקח מקום חצי חצי

לא, את משלמת!

מממ הבנתי (קמצן נצלן) אז אתה יודע מה? יש לי רעיון אחר, תביא אנשים לזיין את הנסיכה שלך ותגבה מהם כסף, נפתח לנו קופת בילויים

אה

רגע

אז בעצם אתה כן יכול לקרוא לי זונה

(לפחות לפי מספר הפוסטים שפרסמתי בחיי עם הכותרת זונה אני כבר ממש כזו)

מסיבה, ביער

אחרי ששבוע שעבר היה ביער

ושוב אני לא מסוגל להתחבר לקהל הקדוש שהגיע

שואל את עצמי מה לא בסדר איתי בזמן שאני מדפדף בגריינדר, מה הסיכוי, אמצע היער אמצע הלילה

והנה הוא עולה מולי

מדליקים אחד את השניה בקלות

לילה מהסרטים הוא מבטיח לי

ואני אבודה במרחב רק מבקשת לעצמי לילה מהסרטים, מה זה מבקשת? כמהה!

בואי עכשיו 

אוספת מזרן שמיכה ותיקים, בוויז 20 דקות, במונחי פריפריה כהרף עין 

רגע לפני שמתניעה מבקשת לשוחח, שלא יתעאוור עלי איזה ילד משועמם או פסיכוסציופת 

משוחחים, הוא מלטף אותי דרך האוזן עד לכוס המטפטף ואני פוערת פה גדול וצמא

ולפתע

אני חייב לסיים בלחישה מתנצלת

בטח אישתו התעוררה, קראה מהמיטה בקול מנומנם איפה אתה או שהקטן התחיל לייבב מתוך שינה

נוצלתי לחירמון ולא בדרך שקיוויתי

ושוב אני לבד וכבר לא מסוגל להכיל את עצמי לבדי

תנו לי עולם להשתייך אליו

קהילה

צוות

חיק להתנחם בו

היא הזמינה אותי לפמדום במוצש

אם כבר ללכת לפמדום אז איתה, היא מכירה אותי ואני יודע שהיא תשמור עלי ואולי גם תופיע עם חברה פתאום ותגיד מענטז, בוא, יש פה מישהי שאתה צריך להכיר.

ואני אסביר לה במבט נמוך שאני לא ממש חלק מהעולם הזה, לצערי בתור נשלט אני בכלל לא מספק את הסחורה, יותר מידי מודע ומעריך את עצמי בשביל להתמסר כמו שהיא רוצה. ולשלוט לא מעניין אותי בכלל.

אז מה אתה עושה פה היא תשאל

ואני אשיב בכנות שקינק הוא חלק מהחיים ואי אפשר בלי

ושהנישה שלי כלכך נישתית שאני מחפשת מקום שאפשר למצוא את עצמי מול מי שחולקת עולמות תוכן משותפים, פנטזיות, והחלפות תפקידים גמישות

ושכמה אפשר להיות בבית שם הרחק בצפון בלי להתאוורר קצת, וינטר איז קומינג...

ושבחיי, אני לא זקוקה לכאב השפלות ושירות, רק מישהי שתקבל אותי כמו שאני, גבר שהוא גם נקבה, מאהבת עם זין.

ומי יודע

חלומות מתגשמים

את באה לפמדום?

כן, קניתי

כשהוא עוד היה עמוק בחיי

אחד וורוד

ואני אוהב אותו

ועם זאת

האוננות והפורן כבר די יוצאים מחיי, לא שירד החשק, למדתי לנתב אותו לחיים עצמם (זמני, לכאורה, טלח)

אז לנעול את עצמי אין צורך, אני שולט (בעצמי, אלנא תציפו אותי בבקשות לרגליי היפות על פרצופכן המעוך) 

והבנתי שכלובון יכול לבוא בטוב רק אם יש מאחוריו יד שמחזיקה את המפתח.

הו אז זה מתחיל להיות מעניין

וזה ימים ארוכים אין איש בא אל ביתי
וזה ימים ארוכים אין איש בא אל ביתי
בא אל גני

אני בצד הרך עם נגיעות קשות

לא הפוך

תודה

אתמול פרסמתי טקסט ברשתות שהציף אותי בטלפונים והודעות עד שנשברתי והורדתי

הטקסט נכתב ממני, לא הייתי צריך לחצוב אותו. נבע. רציתי להעביר מסר שלא הובן על פחדים עמוקים.

הנה הוא לפניכם, לא כי אתם סוטים ומגיע לכם עונש

כי מסקרן אותי אם אנשים קיצוניים כמוכם יכולים להבין

אז אשמח לשמוע מה הבנתם ומה דעתכם-

הנה, לא פשוט לקריאה ועם זאת מומצא לגמרי, שום דבר לא אמיתי.

Worst case scenario

יושב בחדר קטן ועירום פלורוסנטים מעל, ריהוט מוסדי מסנדביץ' מתפורר בתפרים, מצלמה מולי וגם החוקר.
הוא שואל, מההתחלה תספר לי, יש לנו זמן. מתי הפעם הראשונה שצרכת את הסם?
אני עוד מנסה לעכל את מה שקרה בטקס, חצי פה חצי שם
אבל מול סמכות יוצאת אצלי כנות. ככה אני. ניסיתי להיות חכם יותר, רחב ומלא אפשרויות תגובה. לא עבד לי.
נכנס עוד שוטר, נראה בדרגה, הם כולם נראים לי בדרגה, מניח מולי מחשב נייד שפתוח על דף הפייסבוק שלי, אפילו לא היינו צריכים צו, זה הכל ציבורי הוא מחייך. אז אנחנו יודעים שאתה עורך "טכסים" ובהם אתה מוכר סם מסוג "ניניוס" לצרכנים ומדריך אותם בצריכה.
היו לך 7 "טכסים" בשנה האחרונה, אתה בטח אפילו לא זוכר אותם
(אני זוכר, אני חי אותם. היי, הנה אני, חזרתי. התעורר בי האגו והחזיר אותי לחיים. יש בי הרבה קולות בשעת לחץ, וכולם מתחרים על תשומת ליבי. לרוב אני מעדיף להתמתן לפני תגובה, אבל כאן? היתה בי קקופוניה. ובמצב כזה מי שצועק הכי חזק הוא זה שיתפוס פיקוד, אם אני לא מגיב מספיק מהר ונתקע עם הרעש הצד הכי אלים ואגרסיבי שאני הוא זה שייצא, בטח לא זה שנושם עמוק מאט לקצב שלו ומשם מעלה את התגובה. לא ולא)
אתה יודע מה, הוא שואל/קוטע את התכנסותי, אני חושב שאתה לא יציב, הנה- פה, ב22 פוסטים ותגובות התייחסת לעצמך כנקבה. מי היא? רוצה לספר לי?
לא! אני לא מרשה לך לחדור אלי בכלל! אל תיגע בי!!
הוא מעיף מבט בשותף שלו ויוצא
החוקר אומר יש נהלים. אתה עובר למעצר עד הערכה פסיכיאטרית. יהיה על זה דיון בבית משפט מעצרים, אנחנו נקבל צו.
כשהגעתי להערכה הפסיכיאטרית אחרי יומיים עתירי התרחשויות כבר הייתי מפורק לגמרי
זמן קצר אל תוך השיחה עם המחוזי התפרצתי
הריסון של האחים והווליום שהוזרק הכריעו אותי אחרי מאבק קצר
מצאתי את עצמי קשור למיטה בבית חולים ממשלתי
קוקטייל התרופות שדחפו לי גרמו להתקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים, בית המשפט עוד יכריע בזה
אני כבר ויתרתי על חיים כאלו.

יקרימות, יש אנשים שמסתובבים ביננו וזקוקים שיפתחו בפניהם את הלב. החיים עם פוסטראומה, ובכלל, טראומה, השרדות, ניתוק כאב פחד אשמה כמיהה לתשומת לב  יכולים להביא אותם לוותר על החיים.

אני לא שם, אני בטוב תודה.
חודש הרחמים והסליחות
מציף אצלי את צער העולם והקורבנות
אז אני מנקה, נותן לכאב וצער לעבור דרכי
וזה נוגע
ומשתחרר ממני לעולם בבקשה

פיתחו את הלב

❤

🐋🦄🐉

אהבה קדושה אינטימית ומחוברת

 אני כבר נטרפת פה

טרוף אותי!

בבקשה

בהתחלה, כשאדוני קרא לי כלבה, עוד ניסיתי להסביר לו בטיעונים סופר הגיוניים שאני לא ממש כלבה
כל הצייתנות הזו והביטול עצמי לא התחבר לי לעצמי
אז אדוני הניח לי למצוא לי את הכינוי שידייק מי אני בשבילו
ואדוני? הוא מההתחלה אדוני. אין מקום לשאלה.
אז כמו ילדה מתלהבת עם קוקיות ביקשתי לעצמי את הכינוי תלמידה. תלמידה מזדיינת אדוני הסכים.
וכעבור תקופה קצרה מאוד (שעות?ימים?)
מצאתי את עצמי מולו כלבה מזדיינת, שרמוטה וסתם מזדיינת, בלי תואר
בפשטות, בטבעיות.
בלי דרמה.
ואפילו מזדיין, גבר, מזדיין.
כן, מול אדוני הזיכרי והנקבי שלא כהרגלי מתערבבים כהוגן, שניהם באים לידי ביטוי, יש לי המון מקום לרגליו.
שאסביר לכם כמה שזה מעיף אותי? אפשרות לזיכרי מעורבב בנקבי? אין לי מילים. סורי.
תחושת כוליות, מלאות.
וזה קורה במקביל לתהליך שאני עובר איתה, של התקרבות מחודשת מאוד אינטימית ותקשורתית, ואני מוצא את עצמי זוחל אליה, מתחנן לטמון את ראשי בין רגליה
מבקש ללקק אותה, לענג אותה והעונג שלה מתערבב והופך שלי. ופתאום היא מזיינת אותי. מזיינת טואבב. גורמת לי לגנוח ולייבב לה באוזן ולרעוד ללא שליטה.
והעונג?
אינסופי. גלים גלים. בכל פעם שאני חושבת שגמרתי ונחה רגע עוד גל מציף אותי ואני מתחננת שתדפוק אותי רק עוד פעם, רק עוד קצת. ולפעמים זו היא שלוחשת תני לי עוד, את יכולה, אני יודעת.

אדוני רוצה את שתיינו, אני יודעת.
וזו היא שתצטרך לקבל את ההחלטה אם להצטרף למסע
היא יודעת עליו, אני מספר לה הכל (כמעט) ובשונה מסיבובים קודמים זה פחות מפריע לה שאני בא אליה בתחנונים כשהיא יודעת שזה אדוני שהדליק בי אש. היא פשוט מתענגת על האש שיש בי.
אני מאושרת, כבר אמרתי?
וגם קצת חוששת
וכשאדוני הורה לי לכתוב עליי בכלוב שמחתי
כי אני יודעת שאני מוקף פה בחברים שמבינים ויודעים וגם כאלו שתומכות ומאירות את הספוטים העיוורים שלי.
אני שואל את עצמי הרבה, איך זה יתכן? מה קורה לי? מהזו הסופה הזו. להתמסר לגמרי? לשמור על עצמי? איך?
ובוחרת ומבקשת ומתחנן לשליטתו של אדוני
תודה אדוני
🙏