"מה לא ברור לך? חשבתי שאת מקשיבה לי.
את יודעת מה המשמעות של BDSM ?
לא ברור לך למה עבד נורמטיבי, רגיל, איש מקצוע משכיל, אב לילדים, שומר חוק, שומר מצוות, סוג של כל-איש (everyman) מהשורה, יאהב שמשתינים עליו, קושרים לו את האשכים, דוחפים לו מלפפון עם קונדום לתחת, שמחדירים לו מחטים לעור הלבן ושמחרבנים עליו לקינוח ויסכים שתעשה לו את זה שולטת מכוערת ושמנה אבל לעולם לא יסכים לקשר רגיל עם אותה בחורה?"
"דא. כל אחת יודעת."
"מה כל אחת יודעת?.."
כל אחת יודעת מה זה בדסמ."
היא לא מקשיבה לי.
"מה זה בדסמ?" אני שואל בשקט.
"נו, זה בונדיג, דוג, סאדו, מאזו!...אתה סיפרת לי."
"לא תמר. אני לא סיפרתי לך דבר כזה. תקשיבי לי. האותיות מציינות בונדג', דומינאיישן, סדיזם, מזוכיזם. המשמעות של בונדג' היא שיעבוד או עבדות. לעיתים נוהגים לומר B&D - בונדג' ודסיפלין / בונדג' ומשמעת בכנענית מודרנית. סאדיזם אני מניח שאת מבינה...זה מה שאת עושה לי. מזוכיזם את גם מבינה - זו הסיבה שאני מדבר איתך בכלל."
"אה הא" היא עונה.
"בקיצור, החינוך הדתי-הפשיסטי ואנטי מיני של הישראלית הממוצעת מאפשר לה לכל היותר להיות סאבית או נשלטת - כלומר אחת שתוכנע ע"י זכר או נקבה יפים או חכמים או טובים ממנה והיא, כתמורה לאותה כניעה, תהנה או תסבול מאמפלמנטציה בתסריט מדומה או סצנריו אמיתי של עונשים שונים כגון אונס מדומה או אמיתי, החדרת עצמים, אובייקטיפיקציה של השדיים, הכוס, התחת, הפה והאף, תקבל טיפולים חשמליים ותספוג החדרת מחטים בדגדן ובפי הטבעת בזמן שהשולט משתין עליה."
"אה הא" היא עונה.
"מה 'אה הא' !!" אני צועק מעבר לפרגוד ההי טק.
"אתה יודע, שמה שאתה עושה זה כמעט הטרדה מינית."
"מה ?" אני עונה.
Cunt-ry Tom's Love and Life
הבלוג יתאר ויתעד את תלאותיו, הרפתקאותיו, המאוויים, השמחות והעלבונות של קאנטרי...גיבורנו במחוזות הבדסמ ובכלל (וכל זה באופן לא אובייקטיבי, לא מאוזן ולא נחמד).חזרתי...עוד שולטת מבטלת בטלפון (ראו לעניין זה את הפרק "שולטות פחדניות - חוסר תעוזה ועוד מכרסמות אינטרנטיות מבויתות")
...אז אם אין פרקטיקה, לפחות קצת תיאוריה:
תמר מסודרת. יש לה הכל: בעל סקסי, מאצו'-מהנדס-קצין, עבודה נחמדה בחברת הי טק אופנתית, בית קטן מאובזר וטרנדי במרכז וכמובן (הרי היא כבר בת 28 פור גודסייק!) בטן עגלגלה, נאה מחממת את הדור הבא.
אנחנו יושבים בעבודה ומתקתקים תיקתוקים וכאילו עובדים.
"אני צריך שולטת!" אני אומר לה מעבר לפרגוד ההי טק (בחברות הי טק העובדים יושבים בתאים קטנים ומדמיינים שהם לא בבית סוהר ולא באמת זורקים את החיים שלהם לפח יום יום בסטים של 13 שעות כל פעם.)
"מה זה דומית?" היא שואלת.
למרות שאני לא רואה אותה, אני בטוח שהיא עושה את עצמה שהיא מתרכזת במסך המחשב...לנסות להדוף את השיחה הבאה על הנושא האהוב עלי והשנוא עליה - סקס/מין/מיניות/זיונים/סטיות/תחת/פי הטבעת/חומרי סיכה טבעיים/שוטים (לא מדברים על זה בעבודה ובכלל מבחינתה.זונה מתייפיפת).
"מה זה דומית?!!"
אני מרים את הקול. כבר הסברתי לה 100 פעם והיא מסרבת לתת לי את העונג המינימלי שהיא זוכרת את השיחות שלנו על סקס/מין/מיניות/זיונים/סטיות/תחת/פי הטבעת/חומרי סיכה טבעיים/שוטים . אני מדבר והיא מהנהנת בנימוס ואומרת:
"אה הא".
"דומית זו בחורה מיוחדת, ייחודית, נדירה, ומקמיסה שהצליחה להשיל מעצמה את עיסת הדת, מוסר, וטמטום (האופפת כל אשה ישראלית ממוצעת), שאוהבת לשלוט בגברים ו/או בנשים הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית וכל זה במעטפת אסתטית, משחקית, שכרוכה באירועים בדידים או אירוע אחד מתמשך עד אינסוף שנקראים סשנים שבהם העבד/שפחה נענש ו/או מעניק שרותים שונים לשולטת ו/או מספק את צרכיה וכל זה בעונג אינסופי הדדי כאשר הוא לעיתים קשור וכבול וחבול עם עצמים שונים תקועים לו בתחת - החל מירקות, עפרונות ונרות ועד אמצעים יקרים מאוד מפלסטיק וסיליקון שנוצרו בדיוק למטרה הזאת."
"אה הא." היא עונה.
לפעמים אני שונא את תמר. כלומר בד"כ. בא לי לקחת חוט פסנתר, לכרוך אותו סביב הצאוור הלבן הארוך והיפה שלה ולהדק את שתי הקצוות עם כל יד בכל הכוח!
לראות את האשונים שלה עולים למעלה ומשאירים רקע לבן, לראות את הנזלת והדמעות מרטיבים לה את הפנים ולהרגיש את החוט חותך בבשר סביב הגרון עד שהיא מדממת ונחנקת למוות. אבל אני בחור עדין ופילנתרופ ידוע..ולכן אני עוצר את עצמי.
"את מכירה כזאת?"
"מכירה את מי?"
"דומית. שולטת!!" אני צועק. "את מכירה משהי בקטע?"
"אני לא מסתובבת עם אנשים כאלה. לנו יש חברים נורמלים ועיסוקים נורמלים. אני ועמוס יוצאים עם אנשים נורמלים כל שבוע ואין לנו מה לחפש בכל הסודומוזו הזה. זה דוחה אותנו."
"סאדו מאזו" אני אומר.
"what e-v-e-r" היא נאנחת.
אגב, תמר אוהבת לדבר ברבים. "אנחנו חושבים", "אני ועמוס"..."עמוס ואני"..."אנחנו מסכימים"...
"פגשתי דומית לא מזמן." אני ממשיך. מתעלם מההתנגדות והרמזים העבים שלה שאשתוק.
"נו, אז אם פגשת. מה אתה צריך ממני."
"היא מכוערת. הסנטר ואף שלה כמעט נוגעים זה בזה והיא שוקלת 100 קילו וכל זה על מטר שישים."
"נו ברור." עונה.
"למה ברור?" שואל.
"כי אף בחורה שמעריכה את עצמה לא תעשה את זה. זה רק למיואשות וווירדיות" עונה.
"את לא חושבת שבחורה עלולה לרצות לזיין גברים בתחת? להיות זו שמחליטה? להכאיב להם? להשיג לעצמה בעל/חבר שקשור אליה ביותר מובנים מאשר משיכה מינית רגילה ומוסכמות חברתיות? או לרצות סתם לשלוט בגברים ולהתנקם על 1000 שנות דיכוי נשי? לא נראה לך הגיוני או אפשרי שבחור ובחורה רוצים לחזור סה"כ 200 שנים אחורה למצב הטבעי, העוברי הפרה-מוסרי שהיה מאז ומעולם - עבדות? אדונית ומשרת? קיסרית ועבד?"
"נשים שולטות היום בהכל בכל מקרה." היא עונה
"אז מה עם שליטה יסודית? שליטה במלוא מובן המילה..על צרכים, על מין, על הפעולות הבסיסיות?"
"בחורה שמכבדת את עצמה לא צריכה לשלוט במיטה או בשומקום. היא יודעת לגרום לגבר לעשות מה שתרצה בלי הרבה דיבורים. וכל הדברים האלה שלך, רק מראים שאתם כולכם צריכים טיפול פסיכולוגי."
"מי זה כולכם תמר? על מה את מדברת ? את מכירה פסיכולוג טוב?"
"אה הא." היא עונה.
אני אומר לה: "גם במועדון שלנו הם מכוערות...כל אחת מתגלגלת לרחבת הריקודים..כל אחת בבגדי העור שלא מתאימים לנשים שמנות. ראית פעם חיפושית זבל?"
"איזה חיפושית?"
"נו, החיפושיות המפורסמות שמגלגלות גלילי חרא של פילים ונראות כמו טנק שחור מיניאטורי."
"אתה פסיכי. אתה צריך טיפול. אני לא צוחקת."
"בקיצור, "אני מתעלם "אני מגיע למועדון לנשום אוויר צח ולחפש שולטת נורמלית שתסכים לחנוט אותי סוף סוף. וכל מה שאני רואה זה זוועות בלתי רגילות ושאני מתקרב אני מגלה פנים של פרנקנשטיין ואבזמים שונים סביב הידיים והצאוור..כמו חיות קרקס."
"אה הא." היא עונה.
"מה שלי לא ברור זה למה הן דווקא מגיעות לכאן..למה הן לא נמשכות לדברים אחרים. לדעתי מדובר בבריחה, כי את יודעת, בבדסמ יש סוג של משחק אמיתי שהן משחקות ושמרשים להן לשחק. הרי אם העבדים יבינו שהן לא באמת באו מסיבות טהורות, הם מיד יזרקו אותן. אבל העבד הוא יצור עוד יותר מיואש. יתכן כי הוא דורש את הכיעור ושומן ורואה בזה אלמנט בדסמי.
"אה הא. למה? למה שעבד ירצה משהי מכוערת?"
---------------המשך בפעם הבאה________________
א. מראה:
אחת הסוגיות המעניינות ביותר בקשר לנשים דומיננטיות ושולטות ישראליות היא מבנה ומראה פזיולוגי. ראשית נצא מנק' הנחה שכל עבד/שפחה שואפים לקיצוניות ומקסמיזציה של כל אותן תכונות שדומית אדיאלית אמורה להביא עמה לסשן/קשר:
- שכל
- השכלה
- EQ ויכולת חברתית
- כריזמה
- אומץ
- יצירתיות
- אחריות
- ידע ברפואה ואנטומיה
- יכולת משחק והדמיה
- יציבות פיננסית
- בגרות
וכמובן, יופי.
המילה יופי היא מילה פשוטה אבל הביטוי שלה במרחב האנושי הוא מורכב ביותר ומהווה את אחד המרכיבים החשובים ביותר להצחלה חברתית-מינית הן לגברים והן לנשים...במיוחד בקן היצרים וכוח מיני התל אביבי שכבר התפרסם סביב העולם במצויינותו וקשיחותו.
במילים אחרות, תל אביב ואזור המרכז הפכו בעשרים השנים האחרונות לאחד האזורים הנחשבים והמפורסמים בעולם ביחס לכמות, איכות ואישיות של זן חדש, ניאו-אירופאי, משכיל, מתוחכם ופרוע של נשים ישראליות. מדובר בזן שטרם מצאתי לו מקבילה וזאת למרות מסעותי הרבים בעולם (כלומר צפונית לרמת אביב ג' ודרומית לפלורנטין).
הזוועה הראשונה שהכתה בי אחרי התגלית המרעישה מבחינתי שקיימת קהילה בדסמית ישראלית, היא הרמה הפזיולגית הנמוכה של דומיות ישראליות.
עכשיו ברור לי כי קריאת השורות האחרונות תגרום לרוב הקוראות כאן לקפוץ לקצוף, להרטיב את המסך השחור עם רוק עבה שייזל מקצבות הפה ואז הידיים יתחילו לרעוד ומיד אקבל הודעות זועמות על "ההכללה הנוראית " ואולי "אתה מכוער!" וכו'. ובכן, זה בסדר. אני רגיל. אקבל כל טענה שלכן באהבה רק אזכיר שהמציאות הקשה לא תוכל להשתחוות לגינוני צדקנות כאלה ואחרים.
המציאות וונילית לחלוטין.
פרופסורים לאסתטיקה באוניברסיטאות בעולם ומבקרי אמנות עסוקים מידי יום בהגדרות שונות ומשונות לגבי "מה זה יופי". לי אישית, השאלה מעולם לא היתה מסובכת. יופי נשי היה תמיד שילוב גיאומטרי נחשי, גבעולי ומתחמק שהגיע למיטתי אחרי לא מעט זיעה, כוח, ומלחמה סמויה. בנוסף, מיותר לציין אך אציין זאת לכל אותן יורקות-קוצפות...החל מאמצע שנות ה- 90, אותו יופי נשי תמיד הגיע אלי עם פלאפון שלא הפסיק לצלצל ולו לרגע!
(וראו לעניין זה את ההרצאה בשבוע החמישי של הקורס - "כוס אובייקטיבי וכוס סובייקטיבי - על אובייקטים וסובייקטים שעירים או מגולחים" )
בחברה צבאית-דתית כגון החברה הישראלית, יופי נשי תמיד היה דבר שהחברה כיצור אורגני מאוחד נכסה לעצמה והכתירה - הממסד. לכן יופי ישראלי תמיד השתייך לממסד והיווה את אבני היסוד שלו - נשים יפות /פרסומות
נשים יפות/ צבא (חיל האוויר) / נשים יפות/השקות, נשים יפות/נישואין עד גיל 28
נשים יפות/שמרנות מינית, נשים יפות/ו"איכס! אתה סוטה! לא אקשור ולא ארביץ לך..אתה חולה נפש. אני בססססססססססוק"
שנייה. הטלפון מצלצל...
כדי למצוא דומית טובה, נרדש ידע מוקדם אודות הנוף הנשי הישראלי ורק לאחר מכן ניתן לבחון ולנתח באופן ספציפי את אותן יחידות סגולה שהצליחו להתרומם מעל העיוות המיני - החטא הקדמוני שכל ישראלית עוברת בילדותה - ולעסוק באותם נשים בדסמיות כ"כ נדירות שחלקן נמצאות באתר וחלקן עדין נעות כמו כוכב שביט בודד ביקום הישראלי העקר מבחינה תרבותית ומינית.
האשה הישראלית היא יצור בעייתי. שמכירים אותה מבינים ישר שזו הסתבכות שלא תגמר טוב. הבעיה הראשונה היא שנשים ישראליות ברובן משוכנעות שנשים הן דבר מיוחד עדין ונשגב (שמעתי לא פעם "טהור").
ברגע שאני שומע את השטות הזאת אני מיד נזכר בנשיונל ג'אוגרפיק והתנין. אין הבדל ויזואלי בין תנין מסוג זכר ותנין מסוג נקבה. הבדיקה נעשית ע"י החדרת אצבע לחור שנמצא בתחית התנין ואם מרגישים שפיץ קטן, זה זכר. אם לא..נכון: זו נקבה.לפעמים מרגישים שני שפיצים. זה נקרא טרנסג'נדר זוחל.
נשים ישראליות הן תנינים הן במובן החיובי והן במובן השלילי.
תנינים במובן השלילי: נשים ישראליות הן חשדניות, תוקפניות, ולא נעימות באופן טבעי. בנוסף, שהן רווקות, הן שקטות עם הנחיריים מחוץ למים, ועסוקות בפוליטיקה מינית אינטנסיבית וחיפוש אחר ב"ז לפי מיטב הנחיותיהם של אמא תנין ואבא תנין.
קשה מאוד ואף בלתי אפשרי להבין או לדעת מה קורה בחלל שבין האונה הימינת ולאונה השמאלית של התנינה הישראלית בכל הקשור לזוגיות ומיניות - הקושי מתגבר ומסתבך ככל שה- IQ של הזוחלת עולה - במיוחד ככל שעולה ה IQ החברתי או ה EQ או ה SP - social power (הקשורים באופן ישיר ומוחלט לשאלה אם הזוחלת יפה או לא...וחברים: אחת ולתמיד, יופי הוא לא דבר סובייקטיבי ולכן אני לא מדבר על הילדה היפה של אמא!)
אצל תנינות גאוניות ויפות לא ניתן להבין כלום - הכל בליל ועיסה של סימנים בלתי ברורים, קריצות, ניפוח בועות במיים, רמיזות שקטות ונחרצות, תקשורת לא מילולית סודית, וכמובן תנועות והתנהגויות מסתוריות שרק רבנים מאוד חכמים הצליחו להבין בימי הבניים, אך מאחר ומדובר בתורה שבע"פ - אין זכר לעובדות הקשות שהתגלו ע"י אותם רבנים - עובדות ברזל שנכונות היום והיו נכונות אז, בעבר האירופאי הרחוק של הסבתות של הסבתות של הסבתות של הסבתות של הסבתות של התנינות איתן אנחנו מתמודדים היום במסע הבלתי מתפשר אחר הדומית- החברה.
תנינים במובן החיובי:
יש לא מעט מתחזים בתחום הבדסמ (ולא מעט מתחזות) שמגיעים למחוזותנו מהסיבות הלא נכונות וכסוג של בריחה או חיפוש מכסה מ"העולם האמיתי". אני מיד מסביר לכל אותם נפשות כי עולם הבדסמ שזור באופן מושלם ב"עולם האמיתי" ללא יוצא מן הכלל, אין צורך להתחזות, רק לנסות, וכי כל שאלה לגבי ההבדל בין שני העולמות לא רלוונטית כי מדובר במקשה אחת. בנוסף, אני נותן לכל אחד ואחת שיעור באיות באנגלית - במיוחד בכל הקשור לאות S : SADISM - והמשמעות הנכבדה של המילה בשילוב BDSM.
ובחזרה לתנינים. הגברים הישראלים "זכו" במובן הזה שהתוקpנות, והאגרסיביות הטבעית של נשים ישראליות היא אדמה פורייה למערכת יחסים בדסמית מעושרת (כן עם "ע"). השאלה שכל זכר חייב לשאול את עצמו זה איך מונעים מאותה תופקנות ואגרסיביות להרוס את המפגש הראשוני עם הדומית הפוטנציאלית שמתפתח לעיתים לריב/שנאה מיידית (לפחות אצל הח"מ!). הרי בגלל אותם תכונות שעשויות לתרום לאישיות הבדסמית שלה מוצאים את עצמם לא מעט גברים נזרקים בחזרה לאתר ( ether ) ולמדבר הרגשי-מיני משם הגיעו.
1. עקרונות כלליים בחיפוש אחרי דומית:
א. - המשך בשבוע הבא