סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

particular

לפני 7 שנים. 24 באוקטובר 2016 בשעה 14:37

הטבע והאנשים מאוחדים מן היסוד

הסתגלתן שורד

החזק מנצח

כל כך הרבה תרופות של הטבע לתודעה

השתמשתי בהן כל יום והנה

הכל נראה טוב יותר

הכל נהיה טוב יותר

נורא פשוט וקל כאן

כמו מקרן על הקיר עם שקופיות של צ'אנגה 

במקטרת מסולסלת מזהב

הכל קסמים פה

וכולם פלופים

לפני 7 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 9:07

בלילה אחד

כולם עזבו אותי

ככה פתאום 

ונשארתי לא לבד 

שזה מאוד מפתיע

אז זה טוב שכל הגברים

שהיו לי 

עזבו אותי בלילה אחד

יותר כיף בלעדיהם

חוץ מזה שאני טסה והם בטח 

מודעים לזה 

ואולי זה בגללי שכולם עזבו כך

פתאום בבום

אולי כי אמרתי להם לעזוב אותי 

במילים אחרות

זה מדהים כל כך

ונקי וטוב

מי צריך מין בכלל

לפני 7 שנים. 22 בספטמבר 2016 בשעה 4:44

אוף קשה לי עם הכל

יש עלי יותר מידי לחץ

אני לא ישנה בלילה מאז שהוא חזר

יצאתי מפגרת רק כי יש לי רגשות 

אף אחד לא רוצה אותי יותר זהו

לא צריך אתכם

לא רוצה כלום מאף אחד ואף פעם לא ביקשתי

רוצה לטוס מפה ולישון בשקט בלילה

הכל מפחיד אותי וגורם לי לאי נוחות

איך טסים מכאן

איך יוצאים מזה

מה לעשות עם זה שאני אוהבת מישהו 

שלא שם עלי בשום צורה

האלכוהול עוזר הוויד לא

הכל נוראי בבקרים האלה

ותמיד כואבת לי הבטן מהתרגשות 

די כבר הכל נוראי 

ואני עוד צריכה לצאת לצילומים של התכשיטים עוד מעט

בא לי רק לנוח באמת מנוחה אמיתית כזאת

ולהיות מסוגלת להיות מאושרת מכל מה שכבר יש לי

אני סתם שלילית בזמן האחרון כי קשה לי

אבל גם הכל הולך מעולה אז למה אני בוחרת להתבאס

בראש שלי אני אוהבת מישהו שלעולם לא יחזיר לי אהבה

אז אני בוחרת להתבאס כל הזמן במקום לשמוח

איזה טעות

 

לפני 7 שנים. 20 בספטמבר 2016 בשעה 0:17

הדמעות שלי גדולות עכשיו

בחיים לא בכיתי דמעות כאלה ענקיות

הוא חזר היום בהפתעה גמורה מהודו

והיו אצלי אנשים וחיכיתי שהם ילכו ושהשותפים ילכו והיינו לבד

ודיברנו ושתינו ועשינו אהבה ואמרתי לו כלום בערך אבל עם קצת רמזים

והוא אמר שזה לא טוב ושחבל לפתח רגשות ושאני סתם אפגע

ואמרתי ממה אני אפגע והוא אמר אם אני אביא בחורות שלא תפגעי

ואמרתי שזה לא פוגע בי ושהוא לא צריך לעשות כלום רק להיות שם

עם בחורות בלי בחורות מה זה משנה כבר

אמרתי לו שהרגשתי משהו ביום שהוא טס

וראיתי שהוא נלחץ אבל אמרתי אל תדאג

אני יודעת שזה נשמע מלחיץ אבל אני לא רוצה כלום בעצם

רק רציתי שידע שיש שם עוד משהו

והוא הסתכל עלי אחרת והרגיש לי כמו גבר ואישה לרגע

עד שהוא אמר תודה ונעלם 

 

לפני 7 שנים. 18 בספטמבר 2016 בשעה 21:31

 

קצת הזוי מה שכתבתי לפני חודש ושלושה שבועות

כתבתי משהו שבוע ויום אחרי שהשותף שלי טס 

הלב שלי נשבר וזה ממש כאב וכואב למרות

שהתרגלתי שהוא רחוק וכבר לא בא לי שיחזור

אני אתרגש מידי ולא בא לי להתרגש ולהיות מביכה

אז אני הולכת להביך את עצמי רק כאן:

 

ישבתי על הגדר וחיכיתי לו כמו המפטי דמפטי המגוחך
והיה שם ים ושקיעה וחיכיתי די הרבה זמן
וישבתי שם שבוע ויום על הגדר חיכיתי
אבל לא ציפיתי שבאמת יופיע אחרי שבוע ויום
והנה צל גדול רחוק וככל שהוא מתקרב הוא קטן וקטן
הצל הזה הוא לא שלך הוא שלו ואני עדיין מחכה
כי הוא זה לא אתה ופתאום אני נרדמת וחולמת נורא מהר
איך הצל שלו הופך לדמותך והמרחק הזה עושה אותי צמאה
לראות עוד ממך כי זה מוזר שיצאת מצל של מישהו אחר
יום אחד עוד תגיע לגדר 
אני מחכה עוד חודש וכמעט שלושה שבועות ואז אתה כבר ממש קרוב
כבר מגיע אל הגדר ואני יושבת למעלה וכל הגוף שלי מתחיל לרעוד כי חיכיתי שם
כל כך הרבה זמן עד שהתעייפתי מאוד. ואתה צועק את כינויי הידוע לשמצה
המפטי דמפטי
יש לי דוקטורט שלם בפירושי המילים
נכנסות אלי כל ערב והן זונות שהולכות ובאות
ואני משלמת להן את מחיר השקט הנפשי
אני נופלת מהגדר הישר לזרועות הגדולות שלך והמון דמעות יורדות כמו גשם מן השמיים
מנקות אותנו
ותשכיב אותי על החול של הים ותראה אותי באור השקיעה
והגשם יפסיק לבכות מעלינו ואני יאהב את זה כי חיכיתי לזה
ואתה לא תדע דבר ותהיה אישה כשזה נגמר
אני אוהבת שאתה אישה ונלך אני והיא על החול בשקיעה.
אחרי שחיכיתי לה חודשיים על גדר חיה
ונאהב ונחיה ונלך כל יום ליד הגדר ונזכור אותנו ואת מה שהיה
 
 
לפני 7 שנים. 15 בספטמבר 2016 בשעה 1:44

לפעמים אני סתם רואה שחורות

אבל רק כי אני אוהבת שגבר עושה בשבילי דברים.. אני מניחה שהוא עושה כי הוא אוהב אותי בחזרה

אעשה הכל בשביל הקרובים אלי

זה נחמד לדעת שגם הם לפעמים עושים משהו בתמורה

אני לא אוהבת טוטאליות אבל בכל זאת אני כל כך טוטאלית בעצמי שלפעמים זה כואב. 

טוב לדעת שיש קול יפה כזה שמבטיח לי שיקום מחר מוקדם רק בשביל התכשיטים שלי ואיזו מקסיקנית, באמצע הלילה

אני אוהבת את מה שהפכתי להיות

האומנות מכל עבר

כל יום באים והולכים אנשים מרוצים מהדירה שלי וקונים את הכל ביקר מאוד והכל מתעצב מהמוח שלי אל הידיים ומשם למכונה ולמספריים ונגמר על גוף עירום של עוד לקוחה 

ואני חושבת מה עובר עליהם על התכשיטים בתוך מעשה אהבים מטורף כזה או אחר 

 

 

 

לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2016 בשעה 23:18

עושה הרבה שטויות אני

ומבינה גם הרבה שטויות מה הן

זה טוב וחשוב

הגעתי להבנה שאני נורא מושפעת ממה שאני קוראת ואפילו כשאני כותבת.. די מעניין

התחלתי להתעניין קצת בפילוסופיה ממש קצת אבל זה מושך החרא הזה משום מה.

החלטתי שעכשיו 4 ימים בלי וויד אני חייבת לתפקד ולייצר דברים מעור לחובבי הזאנר כי אין לי זמן ויש מלא כוסיות שמחכות לדגמן לי וזאת קולקציה גדולה ענקית וחסר זמן

אורי היה פה קודם והשאיר אותי עם סימנים של סקס על הצלעות והבטן וזה כואב כשאני זזה ונחמד ביותר בסך הכל. יפה לראות תהליך שקורה למישהו קרוב במיוחד שזה במיוחד הוא ולא מישהו אחר

אבל כרגיל הוא התנצל בסוף

שאלתי למה 

והוא אמר למקרה שלא אהבת או רצית או הכאבתי

זה ממש הצחיק אותי כי זה כל העניין לא? שגם אם לא אוהבת או רוצה או שכואב הוא עשה בלי רשות בכוח וגם לא יכלתי להתנגד.. אז על זה הוא מתנצל, על זה שלא יכלתי להגיב. מושלם

שרעבי חוזר עוד שבוע

לפני 7 שנים. 3 בספטמבר 2016 בשעה 20:58

 

 
 
אישה רצה אל היער בשעת שקיעה
בורחת מפני משהו בשיער פזור ושמלה ארוכה
טיפות זיעה מרטיבות לה את הגוף
הבעה מפוחדת על פניה.
היא נעצרת כשהיא רואה קרחת יער מרחוק
וכשהיא מתקרבת היא רואה דמות כלשהי
באמצע הריק, חיה שחורה שרק עיניים לה
היא מתקרבת עוד והנה זה חתול 
הוא נעץ בה את עיניו כמו חיכה שתגיד משהו
והיא רק שותקת  מתיישבת על האדמה הרטובה
שמלכלכת את שמלתה והיא מניחה את ראשה על ידיה העדינות
כשהיא מרימה אותו החתול נעלם ובמקומו הופיעה אישה שחורה
שחוץ מהעיניים שלה הכל שחור, הציפורניים השיניים העור השיער הבגדים
למרבה הפלא זאת האישה היפה ביותר שראתה כל ימי חייה
ומרוב תדהמה היא לא מצליחה לזוז או לדבר 
האישה השחורה פתחה את פיה השחור ואמרה
בואי 
האישה קמה על רגליה והתקרבה אליה מאוד
הן היו באותו גובה בדיוק
והאישה השחורה אמרה בקול חזק 
שבי
והאישה כמו כלב התיישבה לרגליה השחורות
תחילה היא לא הבינה מדוע היא מקשיבה לאישה שחורה באמצע היער השחור הזה
אבל הניחה שכדאי לה לציית
האישה השחורה נגעה בשיערה הפרוע מן הריצה והחלה מלפפת אותו על אצבעותיה
כאילו הייתה בובה 
ספרי לי למה הגעת לכאן
האישה השחורה מרימה את סנטרה שלה
והיא החלה לספר 
כל זמן שדיברה האישה בשחור הקשיבה ולא מצמצה או הנהנה
לאחר מכן היה רק שקט 
וגשם החל לטפטף על העצים
השמלה של האישה הפכה לחסרת תועלת מפני שנרטבה כל כך 
עד שהכבידה עליה ונהייתה שקופה לגמרי
אך היא לא זזה, חיכתה לדבריה של האישה בשחור
שנשארה יבשה לגמרי לתדהמתה של האישה.
בואי אחריי
האישה נעמדה והחלה עוקבת אחרי צעדיה של האישה הראשונה
אך היא עצרה אותה ואמרה
תרדי על הברכיים ותלכי אחריי
היא צייתה וכל הדרך הלכה על ברכיה עד שדיממה ונפצעה
והשמלה הפכה קצת אדומה וקצת שחורה בגלל הבוץ והדם
הן הגיעו למן מקדש בנוי מאבנים גדולות ושחורות
האישה השחורה לקחת חבל שהיה מונח מחוץ לדלת הכניסה
וקשרה אותו סביב צווארה של האישה האדומה
לרגע היא חשבה להשתולל ולצרוח ולהוריד ממנה את כל הדברים 
שמעכבים אותה ומפריעים לה ומכאיבים לה
אבל שתקה ונשארה על הרצפה עם ברכיים אדומות ושיער רטוב
האישה השחורה החלה פושטת את בגדיה על הרצפה והם היו יבשים לגמרי
זה לא יתכן חשבה האישה על הרצפה וחיכתה למוצא פיה של השחורה
בואי 
פקדה האישה העירומה השחורה והורידה את נעליה והתרחקה אל חדר אחר
מלאי לי אמבט
אמרה השחורה ופיזרה את שערה
היא מילאה אחרי כל הוראותיה בקפידה עד שהאישה השחורה נכנסה אל אמבט לבן מחומם להפליא
כמה שניות לאחר שהמים כיסו את כל גופה הם החלו להיצבע בשחור
כאילו שהגוף שלה נמס בשחור לתוך המים החמים
היא הרימה את הספוג השחור והחלה לסבן באיטיות את רגליה של האישה בשחור
לפתע התעורר בה רצון משונה 
משהו כמו נשיקה
אבל לא למטרה שכזאת
אלא נשיקה כמו כאילו לשתות את האישה השחורה
כמו לגמוע מכד ולהרוות את צמאונה המחריף מרגע לרגע
כי לא נחה בכלל כל היום והלילה ורצה הרבה וזחלה דרך ארוכה
בלי לחכות הרבה היא שאלה
סליחה, האם אוכל לנשק את שפתייך?
לשם מה? 
האישה בשחור השאירה את שפתיה פסוקות מעט 
והאישה הרגישה זרם חזק בכל עמוד השדרה ולא הבינה
אני רוצה לשתות אותך
אמרה וגחנה לעברה ושפתיה נגעו בשפתיים שחורות לראשונה בחייה
זה היה משהו שונה
היא תפסה את השפתיים של האישה בשחור ולא שחררה עד שהרוותה את צמאונה
לדבר שלא הבינה מה הוא, היא התרחקה מספר צעדים והביטה במבוכה ברצפה, סמוקת לחיים
האישה בשחור תפסה בחבל שלצווארה ומשכה חזק עד שהצליחה להתרומם מהאמבט
היא יצאה יבשה ומשכה את האישה האדומה במעלה גרם מדרגות ושם הייתה מיטה וחדר גדול וחשוך
האישה בשחור הוציאה שטיח שחור מאחד הארונות והניחה אותו למרגלות המיטה השחורה
כאן את תשני 
אמרה ועזבה את החבל
והאישה האדומה החלה פושטת את שמלתה המלוכלכת ונשכבה על השטיח על הרצפה
המשך יבוא
 
*סיפור מוזר שכתבתי לא מזמן בהמשכים

 

לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2016 בשעה 20:19

לפני כמה ימים היה נחמד מאוד

ישבנו במרפסת הגבוהה ברמת גן והראש של צ'אנגה היה מונח עלי ואיכשהו השיער שלה

עדיין הצליח להתעופף וליטפתי אותה כמו שמלטפים חתולה והיה ריח של וויד

והיא נישקה לי את היד פה ושם והצלחתי לרגע לראות את הכל בבהירות כאילו זאת התשובה

התרופה לדברים שמנקרים לי בראש כבר שנים

אבל זה לא זה. אני אוהבת אותה כל כך

אבל לא יודעת אם אני יכולה בכלל להתמסר כי לא חשבתי על זה מעולם

ואולי אני כבר ממש מסורה אליה איך לפעמים בלילה כשנופלת לה השמיכה אני מכסה אותה

כאילו הייתה הבת שלי למרות שהיא יותר גדולה ולפעמים כשהיא עצובה אני מנגבת לה את הדמעות

ואני מביאה לה מתנות ועושה איתה אהבה כמו שמעולם לא עשיתי עם אף אישה

והכל עדין איתה אפילו הקול שלי, ותמיד יש לה ריח טוב ואני בעצם בכלל מאוהבת בשרעבי

שלא נמצא כאן והסקס הכי טוב שהיה לי בשנים האחרונות זה איזה בחור אחד עם ראסטות וזין ענק

שגם איתו יש לי מערכת יחסים די ארוכה לא בהכרח של זוגיות אלא יותר של מין ויצירה 

ועולם האומנות ושיתופי פעולה ביחד ואני הראשונה 

שהציעה לו לצלם עירום והוא היה אלי הכי נוראי שיש וחיכיתי עד שהוא נהיה טוב.

הכל היה מצויין עד לפני כמה ימים הייתי מאוד מרוצה מהכל ועכשיו כשאני עוזבת כאן

אני מרגישה פחד מכל המערכות יחסים האלה שהן מושלמות ואני הולכת להפסיק אותן

כי אני טסה להודו

אני מפחדת שישכחו אותי או שיתפסו את מקומי 

מעולם לא חשבתי על איך שאני חיה.. קוראים לזה פוליאמורית?

יש לזה הגדרה? הרי זה לא מערכות יחסים זוגיות זה מערכות יחסים טובות

שכל אחת בעלת אופי שונה לחלוטין

לעזוב כמה אנשים הרבה יותר קשה מלעזוב אחד

איך אני אמורה לעשות את זה.. 

אני ששונאת סופים ופרידות יותר מכל דבר אחר

אמאלה הודו

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2016 בשעה 15:33

יצר התחרות הוא מצחיק מאוד אם חושבים עליו מהצד

אין תחרות - אנחנו יוצרים אותה מאפס

הרי השמש לא יכולה להתחרות בירח והירח לא בשמש

הגבוה לא בנמוך וההפך 

וגבר לא יכול להתחרות באישה ואישה לא יכולה להחתרות בגבר

כי אי אפשר להשוות דברים כל כך שונים

והלכריע מי זוכה

זה מצחיק ועצוב ביחד לראות את מה שראיתי אתמול בלילה

 

בין כל המדרכות יש כבישים 

ואני הייתי מסטולה ושיכורה ומסטולה מתמיד ועדיין לא קרה כלום מאז

רק הלילה עבר ותכף גם היום וקרה הרבה בעצם 

מה המשמעות של התחרויות האלה ולמה אני לא מסכימה להשתתף אף פעם

תמיד לוותר מראש

זה טוב בעצם שאני לא משקיעה אנרגיה בלהתחרות בבלתי מתחרה מאליו

כי אי אפשר להתחרות זה לא הגיוני או הוגן לאף צד

כמו שלא אוכל להתחרות באישה שמנה, מטבעי אני רזה

וגבר אחד אוהב שמנות וילך איתה כי ככה 

לכן אין תחרות מלכתחילה, זה רק בעיני המתבונן