שלי? שלך?!

חשבתם על זה פעם?

אני רואה יותר ויותר "דרישות" לאהבת חינם, הרי זה לא עולה לכם כסף....

אם זה בצורת לייק לפוסט, או תגובה שתקפיץ את האג'נדה של הכותבים לראש הרשימה,

אבל האם זו אהבת חינם?

האם לתרום משהו שכבר לא צריכים למשהו שזקוק לזה ואז לפרסם את זה, זו אהבת חינם?

או לתת אוכל לנזקקים, אבל כמובן לדאוג שתהיה תמונה איתם שתפורסם בפומבי ....

לאהוב בחינם ואז לצפות לתמורה זו לא אהבת חינם, 

בעצם זה כמו אהבה מקובלת, שאוהבים ומצפים למשהו בחזרה מהאהובים...

את מי אתם תאהבו בחינם ומה אתם מצפים לקבל בתמורה?

וזה מה שקורה כשמעמם לי.... ;)

כל חיי אהבתי את הלבד, נהניתי מהלבד, בלי הדרמה מסביב.

נוהגת לבחור את החברה שסביבי בפינצטה,

לבחור את החברים שמתאימים לי, שגם אחרי שבועות, חודשים ואפילו שנים בלי קשר, כשנפגשים זה כאילו התראינו אתמול.

ואז באה תקופה כזו שרוצים לנסות דברים חדשים ואין שותפים מתאימים,

שלפעמים לא בא לעשות דברים לבד,

והמחשבה מכה בי.... האם אני צריכה להפוך לאדם יותר חברותי, להקיף את עצמי באנשים חדשים?

אפשר בכלל אחרי כל כך הרבה עשורים לשנות את אופי האדם?

זה כל כך קל למצוא אנשים שימלאו את הזמן סתם,

קבוצות האנשים ותחומי העניין רבים ומגוונים,

אבל האנרגיה שצריך להשקיע בזה..... אני כל כך מעדיפה להשקיע אותו בדברים אחרים.

ואז הרגע עובר, אני מעדיפה את הלבד האמיתי על פני ההמון המזוייף,

בלי הדרמות המיותרות,

בלי הנסיון לריגשי כדי לקבל ממני תשומת לב

עד לפעם הבאה שאני אהרהר אם חיי היו יותר טובים עם ההמון הזועם במקום הזעום.

אז מה עדיף?

הרגל נוח או דרמה לא ברורה?

אני לא בן אדם של הרגלים, עד שפגשתי אותך,

ההרגל נעשה נוח, עד שהוא כבר לא.

אני לא מכירה את עצמי,

אני רוצה ללכת, אבל כל כך נוח.

הכל מושלם, חוץ מההרגלים,

כמה ויתורים בשביל שהכל ישאר "רגיל"

"מושלם"

אני לא בן אדם של דרמה, עד שהפכתי לאדם של הרגל....

ואף אחד לא יודע, כי אני עושה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה, עד כמה שאני יכולה

מחשבה שעברה לי, 

האם יש קשר בין אוכל וסקס? 

הכוונה לא מאכלים שאמורים להעלות את הרצון לסקס,

וגם לא למאכלים שסקסי לאכול אותם...

אני מתכוונת, האם מה ואיך שאנחנו חושבים על אוכל בעצם מראה מי אנחנו?

אני מוכנה לנסות כמעט כל מאכל לפחות פעם אחת (כמעט)

הרבה אנשים שאני נכירה ילכן כמעט תמיד לאותו מאכל מוכר ואהוב (כמעט)

מה זה אומר? מי פה פתוח לטעום דברים חדשים? מי פה מוכן לנסות רק את מה שהוא מכיר ואוהב?

מה הגבולות שלכם (באוכל ) ?

אתמול בלילה החלטתי שאני רוצה עכשיו עבד כרבול,

שום דבר אחר,

לא צריכה כסף או מתנות,

לא רוצה ממך סקס או כאב (טוב אולי בהמשך אם תהיה ממש טוב תקבל כאב ממני)

לא רוצה עבד ניקיון,

רק כירבולים,

בא כשאני קוראת והולך בבוקר.

יש עניין?

איזה כיייייייף

נופש באילת

הזוי שלא הייתי פה כל כך הרבה זמן,

אני כל כך שונה ובעצם לא השתניתי בכלל....

הפסקתי לחפש,

לא בגלל שמצאתי,

אלא בגלל שלא מצאתי,

החלטתי להנות ממה שיש,

שלא תבינו לא נכון, אני לא מתפשרת,

אני לא מצליחה,

פשרה משעממת אותי...

ואני כל כך רעה כשאני משועממת,

אני כמעט מרחמת על מי שלידי.

כמעט :)

רוצה להיות לידי?

אני רוצה מלחמה,

רוצה אקשן,

רוצה את מנוחת הלוחמים,

רוצה תשוקה,

רוצה, בטח שרוצה...

אבל אין בנמצא,

לא תשוקה יוקדת..... רק תשוקה דועכת.

אולי זה בגללי (טוב בסדר, בטח זה בגללי)

אז אני משתנה,

משתפרת,

מתקדמת,

מחליפה,

מתחילה מחדש

ובעצם ככה תמיד הייתי....

תמיד שונה, בלי להשתנות בכלל

שיהיה חג מעולה אהוביי, שונאיי ואדישיי :)

אין לי מה לכתוב,

מרגישה כאילו שאני כלואה בתוך כלוב, וזה לא טוב לי.

אני אוהבת גשם,
חולה על רוח,
מטורפת על שלג ( שלא מגיע לדרום:()

אבל אני בבית, סגורה, רוצה להשתחרר....

אין לי מה לכתוב,
אין מילים.

אתמול פגשתי מישהו,
מחבק נהדר,
הייתה לנו שיחה מעניינת,
והגענו למסקנה.........

הסלוגן החדש של הכלוב:

"הכלוב - האתר של המאוכזבים"

😄

מקווה שעדיין אשאר פה ואם לא............

צנזורה!!!!!!!

היוםסופסוף יום סופסוף אקבל חיבוק,
שאני כל כך צריכה לתת
שאני כל כך רוצה לקבל.....
כולי חיוכים ופרפרים בבטן 😄

מביך, מרגש, כייייייף