|
|
|
אני שונאת את זה,
את הפחד הזה שאוטוטו זה יפגע,
שהפעם הם לא יפספסו,
את החוסר אונים הזה כי אין לי לאן לברוח....
שימותו כל משגרי הטילים,
שימותו מוות אכזרי וכואב ( כאב רעעעעע 😄
למה אני צריכה לחיות בפחד הזה?
אולי הגיע הזמן לחזור למרכז
שיהיה לכולם שבוע פיצוץ
טוב,
השעה 4 בבוקר ואני עכשיו חזרתי מבילוי,
היה כיף, היה משחרר, היה בדיוק מה שהייתי צריכה........ כמעט
כי בסופו של דבר חזרתי לחדר ריק,
למיטה ריקה,
לבד...
ואין לי למי להתקשר להגיד לילה טוב,
אין למי להציק,
אבל הגעתי להחלטה ואיתה אני שלמה,
הגיע הזמן להמשיך הלאה,
השבר יחלים,
הפגיעה תעבור,
עכשיו רק הגיע הזמן לבחור בגבר הבא של חיי מהתור הארוך ארוך הזה שרק מחכה.....
רגע, לאן נעלם התור?!?
אה זה לא היה בשבילי התור? זה בשביל הילדה הבלונדינית עם החזה הגדול?
אמממ......... ****מביייייייייך******
D:
קיבלתי תגובה מקסימה לפרסום הקודם שלי...
"קשה לתקן דברים של אחרים
אבל רק ככה מיתחשלים"
אני כל כך רוצה שזה יהיה נכון,
אבל אני מרגישה שאני נחלשת...
כל רגע בודקת, אולי בכל זאת סימן חיים........?
אולי בכל זאת הרגיש משהו אליי?
אולי בכל זאת להתחנן ליחס?
אבל אני מבינה,
אני לא מה שהוא רצה,
ואם אני לא מה שהוא רצה אז הוא לא מה שאני צריכה,
וזה לא משנה הרצון שלי.
אני יודעת....... אני אגוז קשה,
אבל בפנים כל כך רכה... כל כך רוצה... קצת תמימה... חוששת ומתרגשת מהעולם הזה, שבקושי טעמתי ממנו....
יש לי נטיה לשבור את הכלים ולברוח,
אז תחזיק בי חזק ואני אהיה שלך,
תקשור אותי אליך
היום חיכיתי.....
פשוט חיכיתי, ברוב תמימותי חשבתי שאקום בבוקר ואגלה שהכל היה חלום רע....
חיכיתי למייל,
חיכיתי לסמס,
חיכיתי לטלפון....
לסימן שאתה חושב עליי... שאתה מרגיש, שאני חסרה ואפילו בקצת...
כל הודעה, מייל וטלפון גרמו ללב שלי לפרפר, לעצבים שלי לרטוט, ולעיניים שלי לדמוע.
אבל ככה לומדים,
לומדים שהכל היה משחק בשבילך,
שלא היה פה בכלל רגש,
לומדים כאב.
שברת אותי, אבל אני אמצא מישהו שרוצה לתקן אותי, ללמד אותי, שרוצה אותי כמו שאני
מישהו שרוצה באמת
בבקשה אדוני?
יש ימים כאלה, אתם יודעים, אתם מכירים אותם....
מין יום כזה שכלום לא הולך כמו שצריך,
שהכוס תישבר אבל רק אחרי שהכנתם את הקפה,
שתגלו שהחלב מקולקל אחרי ששמתם אותו בקורנפלקס,
שהאופנוע יתרסק אבל רק אחרי שהתרחקתם מספיק כדי שתצטרכו לעלות עליו חזרה לבד ולחזור בנסיעה ( כי לסחוב 116 ק"ג שלדה לא בא בחשבון עם כל הכאב 😄
מין יום כזה שאף אחד לא עונה כשהכי צריכים אותם,
ומי שאתם ממש לא רוצים לשמוע ממנו שוב מנסה את מזלו ומתקשר (כן בטח, כי במאה פעמים הקודמות שלא עניתי לך פשוט לא הייתי זמינה.....)
תגידו לי בבקשה שגם לכם יש ימים כאלה.....
ב ב ק ש ש ש ש ש ש ה?
אני צריכה עידוד
לא כדאי............. אני חוזרת לא כדאי (!!!!!) לעלות על אופנוע שלא מכירים וגבוה מידי בשביל הרגליים הקצרות שלי, לנסיעת מבחן והוצאת אדרנלין...
זה כואאאאאאאאאאאאב ולא כאב טוב :(
זה מדהים.......... בגילי המופלג, לא להאמין שיש כל כך הרבה דברים ראשונים שאני רוצה לעשות,
לטוב ולרע......
אני יודעת שהם יגרמו לי לרגשות קשים, אינטנסיביים, חלקם יקח לי הרבה זמן לעכל......
אבל אני רוצה בהם...... רוצה להרגיש, רוצה להתפוצץ מרוב רגשות,
זה מוזר? זה כל כך לא מתאים לי....
אבל מרגיש כל כך נכון לרצות את זה,
מקווה שירגיש כל כך נכון תמיד
I want you to want me
I need you to need me
i'd love you to love me
i'm beggin you...........
חצי יום עבודה, איזה כיף לחזור הביתה כשעוד אור בחוץ.... זה נדיר 😄
תוכניות לחופש? התבטלו ברגע האחרון 😒
לא נורא, נמצא משהו אחר לעשות.......
אין לי פיוטים או מחשבות שאני מרגישה שאני יכולה להעלות אותם פה כרגע.
הגיע הזמן לרוקן את הראש ורק להרגיש,
שיהיה לנו חג מעולה!
