לפני 13 שנים. 27 באוקטובר 2011 בשעה 19:15
היום חיכיתי.....
פשוט חיכיתי, ברוב תמימותי חשבתי שאקום בבוקר ואגלה שהכל היה חלום רע....
חיכיתי למייל,
חיכיתי לסמס,
חיכיתי לטלפון....
לסימן שאתה חושב עליי... שאתה מרגיש, שאני חסרה ואפילו בקצת...
כל הודעה, מייל וטלפון גרמו ללב שלי לפרפר, לעצבים שלי לרטוט, ולעיניים שלי לדמוע.
אבל ככה לומדים,
לומדים שהכל היה משחק בשבילך,
שלא היה פה בכלל רגש,
לומדים כאב.
שברת אותי, אבל אני אמצא מישהו שרוצה לתקן אותי, ללמד אותי, שרוצה אותי כמו שאני
מישהו שרוצה באמת
בבקשה אדוני?
