אני יודעת שאני מתדרדרת כשאני חוזרת למחשבות ההן,
כשאני מחפשת לעשות שטויות,
כשאני מתגעגעת לאופנוע,
כשאני חושבת לשבור את הכלים ולברוח....
אני חושבת מאיפה להשיג את ההיי הבא,
אני לא מקבלת את ההיי מסמים ואלכוהול, זה קל מידי.
מקבלת אותו מסכנה,
ממהירות,
מצחוק וחיוך,
אז אני עובדת...
קשה....
ומדחיקה....
חזק....
אבל לפעמים, אני מרגישה את זה כל כך קרוב,
יכולה לטעום את החופש,
ככה על קצה הלשון, מתחת לאף,
וזה משגע אותי,
מטריף לי את החושים,
מבלבל לי את המחשבות,
קוטע לי את הרצף,
ואני נחלשת,
למה להלחם במה שעושה לך טוב?
למה לא לחיות את החיים כמו שאני אוהבת ורוצה?
אז מה עם ההשלכות?
למה כל המגבלות האלה?
לקנות אופנוע ולקרוע את השטח,
לזרוק ז,
להסתכן במהירות,
לחתוך בסיבובים,
להרגיש את הרוח,
החופש,
האדרנלין........
להרגיש את הלב דופק כמו שאף פעם לא הצלחתי להרגיש,
את הדמעות שיורדות מהרוח הקרה,
רוצה להרגיש,
איך אדם בלי לב מרגיש?
תלמדו אותי
בחיוך
CM
לפני 12 שנים. 15 בדצמבר 2011 בשעה 22:00
