החיים בורוד

הרבה כותבים לאחרונה על אקסים שלהם
ואני קוראת וחושבת לעצמי:
"כמה אני שמחה שאין לי את זה"
כשאני מסיימת קשר, אני מתנתקת
ככה זה היה עם רוב האנשים שהיתה לי
איתם איזו מערכת יחסים כזו או אחרת,
היו מקרים שהייתי חייבת את הניתוק על מנת להמשיך הלאה
היו כאלה שאני קצת מתחרטת שהתנתקתי מהם
היות והם היו מאוד יקרים לי.

יש לי כמה אקסים
שעם כל אחד מהם הייתי תקופה שונה
אבל יש אחד שאיתו הייתי שלוש וחצי שנים
אהבה מדהימה
שבעקבותיה גילית את העולם הזה:)
מהאקס הזה נפרדתי לפני שנתיים
היינו בקשר אחרי שנפרדנו
ואז התנתקנו
אחרי חצי שנה מרגע הפרידה
הוא עבר תאונה מאוד מאוד קשה
והיה מאושפז תקופה ארוכה בבית חולים
אני הייתי שם בשבילו בתקופה הזאת
כי ידעתי שקשה לו.

אחר כך התנתקתי ממנו כי ראיתי שזה תוקע את שנינו
וכל אחד המשיך למקום אחר
לפני חודש אח שלי פגש אותו וסיפר לי שהאקס מתחתן
שמחתי בשבילו
שמחה טהורה ואמיתית
זה היה בשבילי סימן לסגירת מעגל באופן סופי.

היום קיבלתי ממנו טלפון מפתיע
מאוד מפתיע!
אמרתי לו שאני יודעת שמגיע לו מזל טוב
ושאני מאחלת להם רק אהבה ואושר
הוא אמר שהוא מאוד מבולבל
בגלל זה הוא מתקשר
"רק כשנכנסים למערכת יחסים חדשה
מבינים כמה פיספסנו וכמה זה היה טוב"
"אני מאוד מתגעגע אלייך"
"שום דבר לא סופי עם החתונה"
"יש לך מישהו?"

ואני?
מקשיבה לו ולא מאמינה
מקשיבה וכל כך רוצה לאהוב אותו שוב
כמו פעם
אבל יודעת שזה כבר לא שם,
אני במקום אחר בחיים
אני יודעת בדיוק מה אני רוצה
והוא לא יכול לתת לי אפילו דבר אחד מזה.

אני מרגישה עצובה בשבילו שהוא עוד קצת תקוע בנקודה ההיא,
הישנה
ואני מרגישה הקלה שאני יודעת שאני המשכתי:)