|
|
|
טוב, אז כידוע (...) קשר עם מישהו מהעבודה זה רעיון ממש רע.
אבל מה עם רק סקס? כשכל התנאים ידועים ומוכתבים מראש?
פשוט כי אם לא אשתכנע בקרוב שזה רעיון גרוע .... יש איזה טיזר אחד שאני הולכת חבל"ז לפרק לו את הצורה (!!!)
בו אמורים היו להעסיק לי את הראש דברים באמת כל כך הרבה יותר חשובים
וחיוך אחד של דרך אגב גורם לי להרגיש כזו פתאטית
כשאני נאלצת כמעט לשכנע את עצמי למה זה יהיה רעיון כזה נורא לשלוח את הסמס שרציתי, "חבל"
ממש לעוף אחורה לגיל 16, בבעיטה.
פתאטית.
איך לעזאזל יוצא שאני לבד בדיוק כשאני ממש צריכה לא להיות?
איך אף אחד מכל ה"מועמדים" לא מועמד לסתום את החור הזה?
איך אף אחד בכלל לא באמת מועמד...
חייבת למצוא זיון ממש ממש שווה, ומהר.
שיכולתי לחשוב עליהם...
בעוד שבוע מהיום (אם לא יהיה איזה שיבוש ממש לא צפוי) אני אהייה בעלת בית.
איפשהו במרכז, במיקום מגניב ביותר, תהייה לי דירה משלי, על שמי.
עם מרפסת!
אני אהייה אחראית על תיקצוב, על עיצוב,
על ארנונה-מים-חשמל-ועד
על לתקן בעצמי מזגן דפוק, פיצוץ צנרת, בלטה שבורה
דירה. שלי.
home.
😄
לפעמים תגובות של אנשים יכולות לגמרי לשנות את ההרגשה שלך כלפי עצמך.
לא מדברת על תגובות וירטואליות מן הסתם ולא על תגובות לסיטואציה ספציפית
אלא אליך, כאדם, בכללי.
ולא צריך שיאמרו משהו מסויים אלא פשוט מרגישים את זה.
קשה לומר אם זה יותר טוב או יותר רע כשמקזזים הכל.
יש בחור-ילד מתוק אחד בעבודה, מתוק-מחורפן,
יוצא לנו הרבה לעשות משמרות לילה יחד.
מרוב שהוא משיגינע כזה מאוד קל לפספס שיש מישהו באמת מקסים ורגיש מאחורי כל הבלגאן.
ולאחרונה התגובות שלו אליי יותר ויותר חמימות, לא בצורה רומנטית אלא חברית, מפרגנת כזו
וגם לא ברמה היסטרית כמובן אלא בין חירפון למשניהו, עד כמה שאפשרי.
וככה ככל שאני יותר זמן בסביבה הקרובה שלו אני מרגישה יותר בן (בת) אדם טוב.
זה בטח נשמע לגמרי הזוי, אבל הוא כאילו מראה, reflects בהתנהגות שלו שזו הסיבה שהוא מעריך ו/או מחבב אותי.
זה מרגיש נורא טוב מצד אחד
אבל מצד שני, זה משהו שאמור להיות ברור לי. שאני יודעת. שאני אדם טוב,
או לא יודעת אם כזה טוב אבל לפחות כלפי אנשים שאפילו קצת אכפת לי מהם יש לי לב ענק.
וזה מין קטע כזה כי הוא זה שנותן לי להרגיש ככה
ומצד שני הוא כזה מין בנאדם שהוא לגמרי לגמרי הוא. אישיות אינפנטילית מקסימה שיוצאת בכל מצב בכל מקום,
מישהו כזה שנראה שלא ממש משנה לו אם זה מתחבב או לא מתחבב על אנשים סביבו -
הוא אפילו לא שוקל לשנות את עצמו או את ההרגשה שלו כלפי עצמו.
הייתה לי חברה מאוד טובה כזו פעם.
היא פשוט הייתה היא. take it or leave it - היא מתה על עצמה.
זה לא עניין של חוסר מודעות או משהו, אלא פשוט החלטה לאהוב את כל החבילה שלך,
לדעת לשפר אבל מצד שני לא לשקול בכלל להילחם במה שאי אפשר או שאין צורך אמיתי.
גם אני רוצה.
מצטערת מראש אם זה נשמע כמו בליל של משפטים לא קשורים, לי זה כרגע מתקשר אבל אני חולה מתה וערה כבר מיליון שעות אז אולי אני בהזיות :)
ממש עדת מעריצים קטנה טיפחתי לי
אנ'לא חושבת שאפילו יספיקו עשר אצבעות בזמן נתון
ומדהים איך עדיין אכפת לי כל כך שאחד ספציפי לא התאהב בי עד כלות, רק בגלל שניסיתי
אם הייתי עומדת מהצד הייתי מביאה לעצמי סטירה.
זו גם הודעה וגם התחייבות לעצמי:
תוך עד שנה החיים שלי ישתנו לחלוטין.
באמת מלא
אבל בטופ אוף ד'ה ליסט עומדת לה בגאון המחשבה על האכזבה המרה מהמייקאפ החדש של מאק.
לא ייאמן כמה זה מטריד אותי, יותר מכמה שכואב לי כל הגוף כרגע.
והכי מטרידה העובדה שהוא הוציא לי חצ'קונון לייד האף. סעמעמק.
למה זה כל כך כואב ומעיק
וכל כך אסור בתכלית האיסור לומר
"אני עוד מתגעגעת"
למה זה מוריד אותי לשפל המדרגה?
זה נשמע אבסורד מצד אחד
ומצד שני
הייתי בצד השני
דווקא הרבה יותר מבצד הזה
ולכן אני בעצם יודעת מה התשובה -
זה בהחלט מוריד אותי לשפל המדרגה.
מטומטם אבל אלו החיים.
אז בשביל זה אני כאן
להיות אנונימית
ולומר אני עדיין מתגעגעת
לכולם מלבדו.
אני מתגעגעת לשק העצמות החמים והטיפש הזה מחבק אותי כפיות מאחור
נצמד אליי הכי קרוב שיש
אני חושבת שזו הסיבה העיקרית בגללה אני מתגעגעת,
אני כל הזמן חוזרת בזכרון לזה.
הוא היה מחבק אותי הכי קרוב מכל הכפיות
הכי קרוב ועם זאת לא שובר צלעות
פעם ראשונה שיכולתי להירדם ככה עם מישהו.
ואני פשוט מתגעגעת לחום הזה.
ולא מבינה איך זה יכול היה להתאדות כל כך בקלות...
יום-הפרעת-נפש נגמר 😄
(אוקיי אוקיי, שבוע...שבועיים)
אני משתחררת....לאט לאט.
הכל בסדר.
להזדיין
אני הולכת להיות רעה
אני הולכת לנקר לו את העיניים ואז להרוג לו את הנשמה
שילמד למי מבזבזים את הזמן.
