הארמון של מלכתא

החיים הם יצירת אמנות, 

ואנחנו האמנים של החיים הללו. 

לעתים נדמה לנו שאנחנו לא שולטים במה שקורה לנו, 

אבל אנחנו בעלי השליטה על החיים ולא אף אחד אחר, 

אנחנו מחזיקים במכחול של החיים וגם אם על הדף יש לכלוך שמפריע-

בנשיפה אחת אפשר להעיף אותו. ולהמשיך לצייר. 

אני אוהבת אמנות. 

אתמול בלילה נחת עליי רגע עילאי, רגע אלוקי. 

הרגשתי צורך עז לומר קריאת שמע, ולא כי צריך, אלא לראשונה מזה תקופה ארוכה- כי באמת הרגשתי צורך. 

ואמנם אני לא חוזרת בתשובה (שוב), אבל הבנתי משהו...

תקראו לזה התערבות אלוקית, תקראו לזה גורל, או קארמה- 

אבל כל כלב בא יומו. 

אפשר לצחוק בסיפוק כשמבינים איך כל האנשים מתחברים ביניהם, 

איך הזבל נמשך לזבל, ואיך אני יודעת איזו נקמה מתוקה העולם ינקום בשמי. 

אבל זה לא מדאיג אותי יותר. 

פניי לקידמה, כי אני עברתי המון מכשולים ואני אעבור גם את המכשול הזה. 

אני אתגבר, כי אני חזקה. 

וזה מעצבן את האוייבים שלי, זה גורם להם לקנאה... 

והקנאה שלהם רק גורמת לי לצחוק בצחוק רם יותר :)

אני לא כועסת, וזה גורם לי להרגיש הרבה יותר טוב. 

ולא, לא שמעתי את השיר הזה כשקרה מה שקרה, 

אבל עכשיו כשאני קוראת אותו הוא נותן לי המון תקווה לחיות (למרות המשמעות ההפוכה שלו). 

א', אני יודעת שאתה תאהב את זה :) 

גם בשעת היאוש, המשבר, והצער... 

נראה לכם שמשהו יעצבן אותי ואני לא אתפוצץ על מי שצריך? 

ידעו כווווווווווולם

ויפחדו. 

כי זאת מלכתא. ואיתה לא מתעסקים. 

פגעתם בי? נמחקתם. אבל אם תנסו לצייר עם הדם שלי, תמצאו שזה הדם שלכם והוא יותר סמיך ממים. 

עייפה משקרנים

עייפה מהבטחות שוא

עייפה מעולם דמיוני, מאולץ

עייפה להיות לא שייכת - לא לכאן ולא לכאן. 

והיום יצאתי מזועזעת מהפגישה.

"את רוצה גבר שלא קיים. אין גבר שתרביצי לו ויתן לך אהבה בתמורה", הוא אמר באבחנה חדה ומדוייקת, "זה סקס או אהבה. בדסמ זה אף פעם לא ביחד". 

כמובן שהתנגדתי, "מאיפה אתה יודע? מה אתה מבין?"

אבל הוא חוקר נפש האדם, והוא יודע. 

יודע כמה שכואב לי, אפילו שאני מחייכת. 

אחרי פגישה עם הפסיכו. 

קראתי משהו וזה גרם לי לחשוב על ההבדל בין מה שאנשים אומרים לבין מה שאנשים עושים....

Just so uncertain of your body and your soul
The promises you make, your mind so blank
And then you lose control, then you lose control!

Pay the burnt bridge toll, then you lose control
Pay the burnt bridge toll, so practice what you preach

איך מגיעים לתקופת מבחנים אקדמית לראשונה בחיי,

כשבראש יש הכל חוץ מלימודים- 

תחושות, רגשות, צללים של אנשים, 

הסחות דעת, רצונות, כמיהות,

כשלונות, אכזבות, 

והכל, הכל- 

חוץ מלימודים. 

איך מתרכזים בתאוריה, ובמה אמר המשוגע ההוא והמשוגעת ההיא- 

כשאני המשוגעת, וכל מה שבראשי הן מחשבות אין-קץ? 

איך מתמודדים עם מבחן כתוב, 

כשהחיים מציבים לי מבחני קיום ממשיים? 

תקופת המבחנים שהחלה לפני שנים...ולא תיגמר לעולם.

רגעי האושר הצרופים הללו
שווים כל רגע

כמה אני נהנית, איתך. מדהים שלי.

כבר לא שוקעת,
כבר לא נופלת,
ואולי מתחילה לקום.

הנורמליות קרובה אבל אף פעם לא היתה חלק ממני,
אבל מה זה משנה-
אם האוייב הגדול שלי הוא אני עצמי?

אבל לא, אני לא אשקע עוד.
אם הצילו אותי... אני אאחז בזה ולא אעזוב.
ואם עכשיו מביאים לי סיבה לחיות, אקח אותה בשתי ידיי.

וכל מה שאעשה זה לצעוק-
אני חייייייייייייייה!
ואף אחד לא יקח את זה ממני.
אם כבר, אתם פה כדי להביא לי עוד סיבות לחיות.

מלכתא.

הכנסת הבאה תהיה מורכבת מעיתונאים, פרשני ספורט וספורטאים :\ 

עלה ירוק ועוצמה לישראל בחוץ :\ 

הבית היהודי ושס באותה כמות מנדטים...איזו בושה. 

סעמק. 

רק אני מתרגשת לקראת מחר?

בא לי לעשות מסיבת בחירות, 

לערוך טקס הצבעה... משהו מיוחד כזה. 

כי אני באמת מתרגשת לקראת הבחירות! 

כבר שבועיים שאני רואה את תשדירי הבחירות (גם ב18:00 וגם ב23:00, ולסירוגין גם בערוץ 1) ככה שאני די מכירה אותם בעל-פה.

כל המצעים שעניינו אותי כבר נבדקו ונחקרו לעומק, 

ואפילו ההתלבטות שלי בין עלה ירוק לבית היהודי נפתרה. 

עכשיו נשאר רק להצביע :)

אבל רגע.... הפלא ופלא! מה זאת ההפתעה הנפלאה הזאת?

נכון מאוד, מנוי זהב!

תודה לך :)

נ.ב.: ולך האחר- אני מאחלת שתסבול לאט לאט עד שתדעך...כי זה מה שמגיע לאנשים כמוך. וכשתהיה בתחתית הבור, תזעק לעזרה אבל לא תהיה ראוי אפילו את היריקה שלי.