לומדת לדבר אחרת

כל אחד מאיתנו (נראה לי לפחות), שומר כמה דברים שיש להם ערך סנטימנטלי.

אני ביליתי אתמול בארגון הבית של ההורים שלי לקראת הגעה של מטפלת שתגור איתנו באופן קבוע ותטפל באמא שלי. 

ג'יזז פאקינג קרייסט מה אני מצאתי שאבא שלי שמר!!

את כומתת חיל המודיעין שלי ומדי א' שלא הזדכיתי עליהם כי לא מצאתי אותם (מעניין למה אבא!)

להזכירכם אני תיכף בת 52! המדים מלפני למעלה מ30 שנה.

חליפת הנישואין שלי עם הנעליים שלבשתי רק פעם אחת (אני גרושה כבר 24 שנים). 

את העגילים מזהב הראשונים שקנו לי בגיל 12!

את החולצות שקניתי מהמשכורות הראשונות שלי בגיל 17 (ניסו לשכנע אותי לשמור עליהן כי האופנה תמיד חוזרת) אבל פליז ביץ', גם אם אני אי פעם אצליח להשחיל אצבע לחולצות האלה מי ירצה בכלל ללבוש את הכיעור הזה שוב. 

בקיצור, צריכה סבל כדי לפנות 30 שקיות זבל מהבית, יש מתנדבים בקהל? 

לעצמי. 

בעיקר לעצמי.

עד כמה אני עייפה?

כל החיים יש לי מין קטע כזה מוזר שכשאני עייפה המח שלי עושה "הלחמים" של מלים. מה זאת אומרת? למשל..."הומבה" שזה המון וימבה. למשל רחביים כתפות (כתפיים רחבות) ופרקלודת למלקיט שזה כמובן הסרט החמוד מלכודת לפרקליט. ועכשיו? רמת העייפות שלי היא כזו שהתחלתי להלחים שפות!!! וככה למשל הצלחתי לבלבל ולהצחיק לקוחה שאמרתי לה שהיא צריכה לסקון את הקובץ המצורף. לזכותה יאמר שלקח לה פחות מדקה לקלוט שלסקון זה הלחם של לסרוק ו to scan. 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️ 

עד כמה אני עייפה מס' 2??

חוזרת הביתה מעוד יום עבודה של 12 שעות ומנסה לפתוח את דלת הבית. לא מצליחה כמובן וממשיכה לריב עם הפלדלת כמה דקות. כמעט מתקשרת שיפתחו לי את הדלת כי נדפק המנעול כשאני קולטת שאני מנסה לפתוח את הדלת עם הצ'יפ האלקטרוני שפותח את דלת המשרד. 

הצילווווווווו אני צריכה חופש!

כמה שזה נשמע ילדותי ככה זה גם נכון. 

אחרי שטעמתי משהו חדש שעשה לי ממש טוב,

אני מעדיפה לשבור ולפרק הכל מאשר לחזור למצב הקודם למרות שהוא היה לא רע בכלל. 

מה לעשות, כזאת אני. 

הצביעות שעולה פה מהבלוגים פשוט מעוררת בי בחילה לפעמים. 

לפני יומיים לא הצלחתי להירדם ונכנסתי לקרוא בלוגים (עדיף מלספור כבשים). 

נתקלתי בפוסט של אישה שאני גם מחבבת ויותר חשוב מכבדת שמספרת שהיא נדלקה על מישהו מקריאת הבלוג שלו. 

עזבו שמגברים נשלטים אני כבר לא מופתעת אבל נשים? שולטות אחרות??? שמייעצות לה ללכת על זה ולנסות להשיג אותו למרות שהיא ציינה שהוא תפוס?

בעעעעעעעעע

בואי חמודה, היית חושבת כך גם אם זה היה נשלט שלך? היית מעודדת ומפרגנת לה ש"תיקח" לך אותו? 

ביץ' פליז! 

הלכתי להקיא עוד קצת (הרבה).  

אין הרבה דברים שמחרמנים אותי יותר מלראות אותו מפנים ומבצע דברים שאני מלמדת אותו. 

כשהוא מתקשר אליי ומתחיל את השיחה ב"אני על ארבע גברתי" למשל. 

או כשתוך כדי שיחה שבה אני מסבירה ומנמקת לו שהוא טועה וצריך לשים לב למלים ודברים שהוא אומר כי יש להן משמעות, הוא אומר לי כמה זה מחרמן אותו פתאום להרגיש את העליונות שלי עליו ברגע הזה, את הכח שיש לי עליו וכמה נעים לו להרגיש קטן. זה מחרמן אותי ממש. במיוחד שלא הייתה כאן שום קונוטציה מינית. 

והתמונות? זה סתם מחרמן 😀

אנשים שחושבים שלהקטין אנשים אחרים גורם להם להיראות או אף להיות טובים יותר. 

הם לא מבינים שהם רק מתגלים בעליבותם וחושפים את חוסר הביטחון שלהם. 

להיות חזק על "חלשים" זו לא תכונה טובה, בטחון עצמי אמיתי לא מתבטא בירידה על אחרים.

אפסים.  

גברים זה עם די פשוט.

אין אצלם למה את מתכוונת כשאת אומרת לא. 

כשהם רוצים אותך, הם בהחלט יודעים לתת לך להרגיש את זה...וכשהם לא? הם בהחלט יודעים לתת לך להרגיש את זה...

אז תפסיקו להמציא להם תירוצים; הוא ביישן, הוא לא טוב במלים/מעשים, הוא נפגע בעבר אז הוא נזהר עכשיו, הוא רוצה שתחזרי אחריו את וכו' וכו' וכו'

הוא פשוט לא בקטע שלך!

למען הסר ספר, כותבת פוסט זה עשתה את אותו הדבר לא פעם עד שראתה את סרט הבנות הגאוני הזה שהפיל לה מליון אסימונים. 

עומדים עם יוס ומצחצחים שיניים, אני מגרגרת לי לתומי וקולטת בזווית של העין את יוס נקרע מצחוק. 

אחרי שסיימתי שאלתי אותו מה כ"כ ומצחיק הוא ענה לי שהשורשים האוקראינים שלי מבצבצים...אני עדיין לא מבינה ודורשת שיסביר והוא בפרצי צחוק בלתי פוסקים מסביר לי שאת כוסית המי פה דפקתי כאילו זה שוט וודקה. 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

למי ששאל בפרטי למה אני לא כותבת על יוס יותר, אז זהו...יוס שלי התאהב אחרי המון שנים והוא בזוגיות אוהבת ונפלאה, אז מן הסתם הקשר שלנו חזר להיות נטו חברות מדהימה. חסר לך ואתה דופק את זה יוס!!

כשאנחנו מצפים ממישהו/מישהי/מישהם שיתנהגו אלינו כמו שאנחנו מתנהגים אליו/אליה/אליכם וזה לא קורה אנחנו חווים תחושת אכזבה קשה. 

החכמה היא להבין שזה שלכם, הם לא ביקשו שתשליכו עליהם יחס/רגשות שהם שלכם בלבד. 

אתם יכולים רק לקבל או לא לקבל ולהחליט את ההחלטות שלכם.