לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 22:14
פעם שעברה התנצלת שלא היית כאן כדי לנגב לי את הדמעות. הפעם אני מתנצלת שאתה לא כאן כדי לחבק אותי.
נשואה ורוצה להיות בכלוב מתכת....
בפועל נשואה, נאמנה ומאושרת בחיי הנישואים שלי המושתתים על אהבה , וכבוד הדדי ואינני מתכוונת לשנות סטטוס זה. כל השמות באם יופיעו שמות בדויים בלבד והקשר למציאות מקרית ביותר....לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 11:47
אני עץ- עץ אלון עץ מסיבי, שורשי.
שורשי נכנסים ומחזיקים במעמקי האדמה.
הגזע שלי, הוא גזע בשל, מלא מיצים...הוא כבר למד לקבל ולהעניק...
בגזע שלי רבדים שונים. כל שנה שעברה השאירה את החותם בו.
הוא מושפע מהזמן...הזמן שחולף לאיטו באלגנטיות,
כאילו שמחוגי שעוני פוצחים בריקוד וולס מסחרר.
ענפי...ענפים שצומחים , חשים כמהה לחיים,
חשים ריגוש בפני משהו חדש.
ולעיתים זקוקים לסיוע חיצוני כדי להתפצל...
בדיוק כמו שגבר בעל ידיים גסות, נקיות, בעלות נסיון,
מפצל בפדנטיות זוג של מקלות סיניים.
הענפים שלי נמשכים מעלה ...חווים תשוקה להתמזג עם קרני השמש,
מפזרים סביבם ריח של זיעה גברית , מעורבת בבושם נשי .
לעיתים הגזע ...מזרים נוזלים לאורכם של הענפים שיהיו כבדים ,
וברגע הזה יש צורך במישהו חיצוני שיגע ויתעקש להרימם...
בדיוק כמו שהרוח גורמת לגלים ללטף את הים.
מענפיי צומחים עלים...חדשים...הם צומחים באופן מאורגן,
אחד אחרי השני. צובעים את העולם בצבעם הירוק על כל גווניו.
ירוק אסוציאטיבי להתחדשות, יצירתיות...הצבע האהוב עליי.
העלים רבים כל כך . מגנים כלי, מחבקים אותי...
ועוטפים אותי במעיל של אהבה.
לפני 8 שנים. 30 בנובמבר 2015 בשעה 5:21
Watch "Bobby McFerrin - Don't Worry Be Happy" on YouTube
חשבתי עליך ומקווה שהצלחתי לרומם אותך.
לפני 8 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 22:09
אתה...הצלחת לאתגר אותי. גרמת לי לחשוב ולשבור את הראש וזה עוד בערב יום ראשון.
מספר פעמים במהלך היום גרמת לי לחייך. כן גם בלי שידעת... האמת שהניק שלך קרץ לי אפילו עוד בטרם שפנית אליי. התחברתי לדברים שכתבת.... יכולתי להתרגש רק מלקרוא אותך.
גיליתי איש בעל אינטואיציות וחוכמת חיים. גבר אדיב ושונה.
רשמת לי שיש לך המון חברים. אין לי ספק. אנשים נמשכים לאנשים שמקרינים בטחון ויודעים להנות מהחיים.
אתה קליל. זורם . מקבל ...זה לפחות הרושם שאתה יוצר. בינתיים.
אז עד עכשיו קיבלת ממני ציון 9. וזה בהחלט פתיחה טובה. הרי כולנו צריכים בסופו של דבר לאתגר אותנו כדי להגיע ל 10.
מילה קטנה לסיום: תודה.
לפני 8 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 10:57
Watch "Scorpions - Woman" on YouTube
והשיר המדהים בתרגום חופשי:
מילים מקוריים: קלאוס מיין.
אני כבול בשרשראות לפחדים
בתוך הקירות האלה
השתיקה... מדברת בקול רעם
התקף זכרונות
באמצעות האבנים בחלונות...
אני צועק לעולם
אבל כשאף אחד לא מקשיב
זה קשה להישמע.
אישה, את יכולה לשנות את עולמי.
אישה, לא תהיה לך דרך חזרה.
אני רואה צללים,
המגיעים דרך קירות.
אני שונע קולות...
אבל אף אחד בככל לא דיבר.
אני מרגיש את הטירוף,
הזוחל במעלה עמוד השדרה שלי.
מגשש...
כדי לתפוס את ראשך.
אישה. בואי ושהי את עולמי!
זוכרת את כל הפחדים האלה?
הם לא יעזבו אותי...
זוכרת את כל הדמעות האלה?
אני מתיימר להיות חזק....
זוכרת את כל הכאב?
אני מתחיל להתעייף מהמשחק
איני יכול לחיות. איני יכול למות...
אני רוצה לעזאזל, לדעת מי אני.
לעולם לא ראית אותי
אך אני מכיר אותך היטב
ולפני שזה יהרוג אותי...
אני חייב לשבור את הכישוף.
ככל שאנו נוגעים עמוק יותר
ונעלה גבוה יותר...
הגיע הזמן
לרפא את נשמתי.
אשה. את יכולה לשנות את עולמי.
זוכרת את כל הפחדים האלה?
הם לא יעזבו אותי...
זוכרת את כל הדמעות האלה?
אני מתיימר להיות חזק....
זוכרת את כל הכאב?
אני מתחיל להתעייף מהמשחק
איני יכול לחיות. איני יכול למות...
אני רוצה לעזאזל, לדעת מי אני.
אישה. אני הולך לשנות את עולמך.
בנימה אופטימית זו שבוע טוב...
לפני 8 שנים. 27 בנובמבר 2015 בשעה 13:36
מחשבה שרצה...
לאחרונה אני קוראת את ספרה של סופרת אן רייס.
Anne Rice
(כן כן...ראיון עם ערפד...)
מדובר על סדרת ספרים שהם סיפורה של היפיפיה הנרדמת...המשך הסיפור שלאחר היקיצה.
עם אלמנטים חזקים של שליטה, אדונות ועבדות.
The Claiming of Sleeping Beauty (1983)
Beauty's Punishment (1984)
Beauty's Release (1985)
Beauty’s Kingdom (2015)
והנה עכשיו הסרט, היפה והחיה מתנגן ברקע (בייביסיטר).
ופעם ראשונה שאני שמה לב לאלמנטים של השליטה בסרט...
לו היה לי זמן, אולי הייתי משכתבת מחדש אלילותיה של היפה הנשלטת והחיה השולט....
אולי...
לפני 9 שנים. 15 בנובמבר 2015 בשעה 9:42
עונש...עונש כואב מנשוא:
ללכת לישון בלעדיך,
לא לחוש את ידיך,
צובטים את שדיי.
עונש...חשק ליפול..
ליפול ישר לידיך,
לנשק את רגליך,
לקבל אותך בלי דיי.
עונש...אין לי אוויר!
בלי מבטך חודר בי,
בלי קולך הסמכותי.
המנהל את חיי.
עונש...רוצה להעלם...
רוצה לכאוב, לבכות
עם ידיים קשורות
הצלפות שוט עליי
עונש...רוצה לצעוק,
אני רכוש, שלך!
אני אוהבת אותך
אתה זה חיי.
עונש...זה תכף נגמר
עוד רגע.. מחר ..
אשוב לחיכך
ואדמיין את העונש הבא...
תודה
לפני 9 שנים. 9 בנובמבר 2015 בשעה 19:09
בעת ריצה הערב שמעתי את השיר מתנות קטנות...ולא יכולתי לחשוב על משהו אחר...
רמי קלינשטיין
לחן: רמי קלינשטיין
זה עוד יום שני נושמת את האוויר
האור והצל משחקים שוב תופסת
השולחן נקי. תמונות בפייסבוק על הקיר
שום דבר לא יוצא לי, מתוסכלת, כועסת...
וחשק הזה ששורט לי את הלב
מתגנב לאיטו ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו נר ישן
שגורם לי לחשק לחיות
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות.
רסיסים של כוונה סימנים של אמונה
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש
זה עוד יום שני, יש רוח , גשם, קור
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
עם כל הצלפה, אני רואה את האור
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות
רסיסים של כוונה סימנים של אמונה
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש
וכאב הזה ששורט לי את הלב
מתגנב לאיטו ופותח דלתות
טיפות הגשם מתערבבים עם דמעות
תודה רבה לך על עשר הצלפות
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות
רסיסים של כוונה סימנים של אמונה
הצלפות קטנות
מישהו שלח לי עשר הצלפות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש..
לפני 9 שנים. 8 בנובמבר 2015 בשעה 18:31
הוא...החזק, החכם, היצירתי, המיני ובעל חוש הומור...
הוא....אשר הציע לי לכתוב בלוג...בכל שנות השהות המלאות הפסקות לא חשבתי לכתוב בלוג... זה תמיד היה כמו להתפשט עבורי...כאילו כל מילה שלי זה עוד עלה...עוד שכבת עור המתירה את עצמי חשופה. ואולי אני כרגע מוכנה לזה...אולי לתחושותי נמאס לחיות בארון קבורה שבו רק פתח קטן שלפעמים קרן אור מצליחה לחדור בעדו....
תודה, המפקד!