קיבעון

1. אשה מתקשה להביע את רצונותיה לפני שהיא מקבלת מסרים מגבר שהוא מעוניין בה.
2. בתקופת הוסלים נשים שחשקו בגבר היו נוהגות לא להצניע את אזור הצוואר שלהם, כך הוא היה מבין את הרמז.
3. בעולם שבו אנחנו חיים.. אנשים מחכים כל הזמן לרמזים.. כוס אומו, אי אפשר פשוט להגיד?
4. כשאנחנו מתעסקים במחשבות אם,אולי,כן/לא.. מתה לה הספונטניות..
5. הספונטניות היא אבן הייסוד לבדס"מ כמו שאני אוהב אותו.
6. חוסר תכנון מוקדם אינו סממן לטפשות או כל תכונה שלילית אחרת, לצורך העניין.
7. ספונטניות היא, בהחלט לא מילה גסה.
8. אין לי כוח לזיוני שכל ונילים בהתחלה של קשר, אולי תבינו את זה כבר.. כל הגברים נחמדים בהתחלה אחרי שנה הם רק רוצים לראות אבודים/נמלטים/כדורגל/פוקר בזמן שאת מוצצת ואני שותה בירה.
9. כן, זה מה שעושה לי טוב.
10. אני לא השתניתי בזמן האחרון, את לפני/אחרי.. במחזור.
11. תמיד הייתי אותו הדבר, לא השקעתי בהתחלה כדי שלא תהיה לך סיבה להגיד לי שאני לא בסדר.. אני זה מה שאני וחוץ ממני אין עוד אני.
12. את יודעת שיותר מזה לא תקבלי, אולי זה טוב, אולי זה רע.. אבל זה מה יש.. ויש הרבה..

אני זוכר בוודאות שלפני יומיים תפסה אותי מחשבה מטרידה שרציתי לחלוק איתה עם עם ישראל, או לפחות קוראיי הנאמנים ( כרגע יש אחת... אבל זה מעולה )..

אני מסתובב יומיים בידיעה שיש משהו שמציק לי.. בוער בתוכי ומת לצאת החוצה. מתנגן על הלשון.. כמו וירוס פולש מסתובב לי במוח ולא נותן לי מנוח. אתמול ברכבת בנסיעה לאורך הארץ השקעתי את מיטב המאמצים כדי לחשוב על הדבר הזה שכ"כ מציק לי..

פשוט ניסיתי להיזכר, על מה מדובר.. פשוט לא מצליח.. זה עבר לשלב הפרינציפ, אני נלחם מול המוח שלי במטרה להיזכר ולא לתת לזה להיטמע אי שם במערכת התאים האפורים שמתרוצצים על החוט המחבר בין האוזניים שלי...

מקווה שיצליח לי..

אתמול הפסדתי 50 אלף דולר ווירטואלי בפוקר...
הודות למישהי שעשתה לי ג'ינקס... אפילו הפסקתי לדבר איתה כי חשבתי שזה ישנה לי את המזל... הסתבר שזה לא בגללה.
ראיתי גם בערוץ אגו תוכנית של אליפות פוקר... הם משחקים על 2.5 מליון דולר... ויש מנצח בסוף...
ואני פישר קטן במונחי הפוקר העולמי..
יש שם בחור ישראלי בפסגת הפוקר קוראים לו אלי... איזה 30 שנה הבחור מרוויח מליונים בעולם מלסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו בפוקר והאנגלית שלו... כמו העברית של נתן שרנסקי..

הייתי כמה פעמים בחו"ל בחיי... מזל שלא שמתי קרוקס.. עוד לא יצא ש"עלו" עליי שאני ישראלי...
מזל אחרת היו מתנהגים אליי חרא.. כי זה, הרי, ידוע שלישראלים מתנהגים בדיוק כמו שהישראלים מתנהגים בחו"ל... כאילו המצאנו את העולם.. ואנחנו בעצם הכיפה של הבולבול וכל השאר זה עורלה אחת גדולה... עם 800 מליון שיערות ביצים שתלויות מסביבנו מאזור אפריקה עד דרום מזרח אסיה..

מספר הצפיות הוא מספר העמודים בבלוג שהמערכת הציגה במשך היום.
לדוגמה: אם שני אנשים קראו את הבלוג, וכל אחד קרא שלושה עמודים אז מספר הצפיות הוא 6.
המערכת לא סופרת את מספר הצפיות שלך בבלוגך.

אז רק תתנו לי להבין משהו... מספר הצפיות הוא בעצם לא מספר הצפיות??? מה הקטע עם המתמטיקה המסובכת?

ומי לעזעזל יושה ומספיק מטומטם כדי לספור את כל הצפיות/כניסות/בלה בלה בלה... אם המערכת היא לא זאת שסופרת את מספר הצפיות שלי...
ואם כבר מישהו סופר את זה, למה צריך לקטלג ולמספר את זה??? אם לאנשים אין מספיק כבוד עצמי/הערכה או שהמוזה מתפרצת להם מכל החורים בגוף ( כן, אני יודע ששאלתם את עצמכם מי, אני??...מי זה אני? מי זה שאלתם? אלא שממוספרים אנונימית שצפו בי, כן אתם!!! )
אנשים חיים רק בשביל הרייטינג?? רק כדי שאיזה אידיוט בלי חיים ימספר להם כמה צפו בהם?? אההה ולא סתם צפו.. עמוד אחד או שניים... אני פאקינג לא מבין את זה... שמישהו פה מההנהלה יושיב אותי מול מורה למתמטיקה ויסביר לי איך מישהו שנכנס לבלוג שלי פעם אחת וקורה את הכל זה הופך אותי לנקרא כמות של 7 פעמים...
נראה לי שצריך להקים קבוצה בפייסבוק נגד המיספור של הבלוגים...

אהה ודרך אגב, לגבי הפוסט הקודם.. אני בעד שיחיזרו את עניין המתנות לאופנה... המוח שלי פשוט שוקד ימים ולילות כשאני צריך לקנות מתנה... אני זוכר שבחתונה הראשונה שאלייה ההורים שלי תרחו לקחת אותי ( הייתי ממש מכוער עד גיל 12 ) הייתה עגלה שבה היו המון מתנות... חשבתי אז לעצמי שזה ממש שווה להתחתן בשביל לקרוע את העטיפות ולגלות מה יש בפנים...
קצת כמו שמראים בסרטים שילדות בנות 12 אוהבות ( לא הכל בסדר איתי, אני לא על תרופות, ואני לא מקביל את עצמי לילדות באופן כללי )
אבל מאז נחרדתי לגלות שהחברה הכלכלית שבה אנו חיים הורגת את ייצר החשיבה של המתנה שאנחנו צריכים להביא...
כי האולם נורא יקר... ושילמו לצלם ידוע... יש מגנטים אם תמונות מכוערות של סבתות / דודות שיכורות... עדיף צ'ק....

נראה לי שלהתגעגע לרטרו הרבה יותר שווה מאשר להחיות אותו.. כי רטרו כעניין של אופנה זה מיני שבקושי מסתיר את החוטיני הוורוד ( 3 ב 50 בשוק הכרמל או באלנבי ) וחולצות מזעזעות... רטרו זה גם לא עניין של מוזיקה... אלא הרגשה שיש בפנים שכבר לא חווים אותה...

הדבר היחיד שהיה יפה ברודף העפיפונים הסרט ושהתעלה ממש על הספר זה שהבמאי הצליח באופן מופלא להעביר את התחושה של ריח כבב הטלה שכבר אי אפשר למצוא את הריח שלו ברחובות...

אני מתגעגע לריחות האלו.. ריחות של פעם... ריח של פשטות

יש לי חבר שחגג השבוע 28 ליציאתו מהרחם... הוא אמר שהוא בחיים לא משתמש בפתקי החלפה...
הסיבה הרבה יותר גשמית מעצם העובדה שיכולתי להביא לו STRAP ON והוא היה צריך למצוא תירוץ ממש טוב בשביל להשתמש בו.
הוא עבד בתקופת הלימודים בחנות ציוד מחנאות ידועה... ( טוב נו סטודנטים שחושבים שהם היו פעם באיזה חור נידח ובצבא יכולים לעבוד בריקושט כי לא לוקחים אותם לעבודת שמירה האלו שבהם משלמים אחלה כסף כי הם לא באמת היו לוחמים )
מילא.. הסיבה היא שהוא צפה לא פעם בזה שאנשים קנו ממיטב כספם... ולחארות האלו בקניונים בהרצליה יש יאמבה כסף, מתנות לחברים שלהם. והאלו בתורם עוד בטרם קצו שעתיים, באו בריצה לבקש החזר כספי בעבור מתנתם!!!!

אז אני אומר, דיינו... אנחנו עם חרא.. לא מספיק שאנחנו לא באמת חברים אחד של השני, כי הרי לחבר אתה בוחר מתנה לא מעצם המחיר שלה או / גם מידת ההשקעה... אתה גם לא בוחר משהו שאתה היי רוצה.. אתה קונה מתנה כי בא לך שהוא יהנה מעצם השימוש במתנה.. בין אם זה יהיה שעון צלילה למישהו שצולל.. פאזל למי שחובב את הז'אנר או STRAP ON למי שאשכרה צריך או מסתובב איתו מתחת למחלצותיו..

קניתי לו מסגרת דיגיטאלית.. כי הוא צלם והוא צריך שיהיה משהו בחדר שיציג לו את מיטב עבודותיו.. ואם לא, אז לפחות תמונות שלי מחייך בצורה אינפנטילית ( מת, פשוט מת על המילה הזו.. ) תוך כדי אוננות מול אתר אינטרנט כלשהו ( הוא מאוננן כן, התמונות שלי זה להשראה )
קניתי לו גם נרות נגד טחורים, אבל זה כי רצה אצלנו בדיחה עוד מתקופת הצבא שבימי הולדת מביאים שתי מתנות.. אחת רצינית ואחת כגימיק מצחיק...

אני לא יודע להחליט מה יותר משמש כגימיק... כי בימינו תרופה נגד טחורים יכולה להיות ממש מוצר חובה בארון התרופות הלאומי שלנו..
אנחנו גם מהווים את הטחורים של אירן בפראפרזה כזאת או אחרת.. וגם של עוד כמה טרוריסטים בעולם.. כך שלהחזיק נרות בבית זה לא מגונה...
אחת הבעיות שלי היא שהמוצר ( בחבילה כחולה עם תמונה של איש גפרורים שיוצא לו אור אדום מהתחת ) ועם כיתוב של פרוקטו..משהו..
לא יכלה לגרום לי הנאה בקנייה... תג מחיר שערורייתי של 42 שקל ברשת הפארם הקרובה למקום מגוריי!!!

חקירה של המוכרת החביבה גילתה שמשחה עולה פחות.. אבל משחה זה לא מצחיק!
בשביל להצחיק הקקות האלה לוקחים לי 42 שקל מהכרטיס..
אבל את הבדיחה שלי השגתי מהר מהצפוי... הזבנית הנחמדה בת ה 40 ומשהו שכנראה לא למדה יותר מדי בחייה, או שהיא אמא ל 4 שבעלה הפסיק לפרנס אותם אחרי שהתמכר למת'.. החליטה לעזור לי לעטוף למתנה... האמת שזה חלק מהעבודה שלה.. חוץ מלמכור מוצרי קוסמטיקה ובשמים.. היא כל כך נהנתה לעטוף דווקא את המוצר שלי.. ש 3 כונפות שרצו מסקרה ואיי ליינר.. במבטא צפרוקאי/א לה ההיא שאומרת " באאאמת, מה אתה אומר".. קיבלו דחייה עצבנית כשניגשו לעבר הדלפק..
בת ה 40 גם שמרה על הדיסקרטיות של החבר שלי כשגוננה עם העטיפה... כדי שהכונפות חלילה לא יצחקו עליי..
היא חייכה לעברי במין חיוך אמהי של הבנה עמוקה למצב שאליו נקלעתי.. כנראה שגם היא קונה נרות בסתר...
כנראה שכולנו או לפחות רובנו צריכים אותם בארון התרופות הלאומי שלנו...

היום הבנתי משהו חשוב..

משהו שכנראה דחיתי ולא הפנמתי במשך כמה שנים כבר.

הפנמה כל כל חזקה שגרמה לי לא לחשוב על זה בצורה היסטרית, כמו התחושה שאני חווה עכשיו.

אני לא רוצה, מנסה להתעקש. מאמין שזה יעבור, לא מקבל את זה על עצמי כמובן מאליו..

אפילו הסתכלתי במראה 7 פעמים מאז תחילת היום רק בשביל להיות בטוח שזה לא נכון.

אני מרגיש שאני מזדקן.. פשוט ככה.. נכון שזה BITCHING ויהיו כאלה שיטענו שהמרמור שמביא איתו משבר המעבר..

אבל לא אכפת לי.. זה דומה קצת לזה שגברים חולים לא מסוגלים לעשות כלום, אבל כלום לבד... פתאום חוזרים להיות ילדים בני 4.

ד"א זה גם נכון באופן כללי, גברים, הם רשמית בני 4 לכל החיים.. סוג של פיטר פן. רק שאנחנו לא אוהבים להודות באשמה ורק ליד נשים

אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו רציניים.. ובכן, אותי אישית רק הבדסמ מוציא את הבגרות שבי... למרות שתחושת הפינוק שאני חש

כשמישהו מקרקר לידי ודואג לכל מכאוביי הגשמיים והמיניים הם פרץ של ילדותיים שעליה אין לי צורך להתגבר כמשסכת הבדסמ על ראשי...

בימים כתיקונם איני יכול להרשות לעצמי את הפריבילגיה המזורגגת הזאת של תחושת החופש האישי בלגרום למישהי למצוץ לי בדיוק מתי שלי בא.. או לעשות משהו כי אני רוצה את זה בדיוק כך, מתוךתחושה כנה שזה הדדי. אני נהנה מעצם העובדה שמישהו בידיעה גמורה מבצע את רצונותיי כי הם שלי והם שלו.. כי ההרגשה שמישהו עושה לך טוב כי הוא נהנה זאת תחושה עילאית שכל אדון ממוצע צריך לשאוף אליה מתוך תחושת נאמנות למושא שיעבודו..

אם כי רק בעולם השנוי במחלוקת הזה אני באמת יכול להרגיש את הזקנה המתקרבת..

אני רוטן על האקס המשועבדת שלי... היא ד"א עזבה ללמוד בחו"ל.. לא ידעתי שבשביל להיות ווטרינר צריך ללמוד בהונגריה..

אני גם לא מוצא מנוח בלחפש מישהי אחרת.. טוב לי ככה..

העבד שלי, עדיין איתי.. נכון היינו שלישייה נחמדה.. ועכשיו נשאר הכלבלב הקטן שלי..

אני אוהב את הגרגור שלו כשהוא יושב לידי בתנוחה מזמינה.. אבל עכשיו כבר לא כזה כיף..

לא יודע למה,, אולי כי תחושת השיעבוד היא מאולצת.. אולי כי קצתי בו.. אולי בגלל שמיציתי אותו והוא כבר לא יכול לחדש לי כלום בפן המיני שהוא, אישית נהנה ממנו... אבל חלאס!! אלף וארבע פימים אמרתי לו שיתגלח לפני שהוא בא אליי.. התחיל לזרוק בזמן האחרון..

אבל זה באשמתי.. שחררתי רסן, אני כבר לא תקיף אליו כמו בעבר.. נותן לו המון עצמאות.. אולי כי התבגרתי, הזדקנתי קצת..

אני כבר לא מוצא עניין בסתם ילדה / אישה / נערה תקראו לזה איך שאתם רוצים... ייצור ממין נקבה WHAT EVER, מציעה את עצמה לאחר שלפני רגע שיחקה אותה כאילו היא לא מולטי אורגזמית מטורפת..

פאק.. איןלי עצבים אפילו לחזור לתחושת ה אני צריך לגרום לך לעמוד בדוגי..

רוצה תעמדי, לא רוצה לכי הביתה שלך... למה המשחק המטומטם הזה??? לא מועיל, לא מוסיף וגורם לך אחרי זה לשבור לה צלחת על הראש בזמן שהיא מוצצת...

אין צדק בעולם.. אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים.. אני מאוד מתחבר לזה... כל מי שיכולה להיות סאבית טובה ושראיתי בזמן האחרון שיחקה אותה כאילו היא, היא ולא אחרת אמורה להיות הכל בחיי.. ממתי מה שהיא רוצה או בכלל מה שהיא חושבת אמור להיות משהו שאני מקבל כמובן מאליו... הרצונות של סאבים הם נקודה למחשבה שאדון טוב יכול לקבל מפאת העובדה שהוא אוהב את הסאב שלו כסאב.

לא מסובך, פשטני עד כדי בנאליות אבל ככה זה... כל דבר אחר הוא הטרוגניות לשמה שמהולה בקורטוב של ספאנקים על הטוסיק כדי לתבל חיי מין משועמיים או להחביא בולבול קטן מדי...

הזדקנתי..

כמה זמן עבר...

כמעט כלום לא השתנה...

החלק המעניין שאפשר לזנוח את הכתיבה בבלוג מזורגג לשנים ואז לחזור לזה כאילו כלום..

הסיפורים נראים כמו אותם סיפורים... המינוס בבנק לא השתנה.

עורכי הדין המזדיינים שרודפים אחריך כי לא שילמת דוח חנייה בביקורך לפני 5 שנים ברמת השרון או משהו בסגנון...

אפילו החדשות הן אותן חדשות..

איציק מרדכי = קצב

נחשון וקסמן = גלעד שליט

חברת החשמל, מפעלים בפריפריה... השמן מנולד לרקוד או מת לרזות

רמי וריטה... טוב נו, הם לא כמו דץ ודצה...

זה כאילו היית בחו"ל 3 שנים וחזרת לחרא הזה בלבנט...

שלא יבינו אותי לא נכון... חזרתי מחו"ל ( טוב סוג של.. )

הרבה סיפורים חדשים אין, אבל אני כבר לא קורא "ידיעות" כל יום בבוקר, אהה ומכינים לי קפה אם אני רוצה.

חוצמזה הכל אותו חרא.. למרות שאני אוהב את המדינה שלנו.. ואין, החרא שלנו עדיף פי אלף מהחרא הנורווגי, אפילו מהחרא של היפני והאמריקאי... יש לנו חרא מס' 1.

הקטע המצחיק שאפילו קראנו לחרא שלנו בשמו של רה"מ לשעבר שאפילו עוד לא מת...

הזוי, פארק אריק שרון, זה השם החדש של חירייה...

לא חשבתי שאפשר לקרוא למשהו בשמו של מישהו בטרם האומלל הסתלק מהעולם...

טוב נו, לפחות אני מכיר מישהי שמתבלבלת בין מנחם בן למנחם בגין... מצחיק, פיפי.

ביבי עוד פעם פה... הו לא נראה קצת יותר שמן?? אולי הוא גם יתחיל איזה ריאליטי???

פוליטיקאי שלא ניצח בכלום וזכה בהכל??? סוג של חיפוש אתונות..

אבל הכי יפה זה נאום קצב... עברתי בטעות ליד קרית מלאכי, יש שם שלט... "העם עם קצב"

פעם היינו עם רמת הגולן.. אני מעדיף את הפרות ואת שדות המוקשים מאשר להיות עם הפדופיל, לכאורה...

טוב נו... די לבכות..

איזה כיף זה להיות עם מישהי בפעם הראשונה בנחל ג'ילבון. יום קריר, קרני השמש מחממות, אך טיפה...
אנחה קולנית ששוברת את השקט ומשתלבת עם רעש המים הקולחים מהמפל...
זאת הייתה החדירה האנאלית הראשונה שלה.... וגם בטבע...

כמה כיף לדעת שלפחות במשהו אתה הראשון שלה..

לאחר מכן המשכנו לצפון הרחוק.. בבוקעתה עצרנו וקנינו לעצמנו דברי מתיקה מזרחיים ( נשמע פלצני כשקוראים ככה לבקלאווה )

בכל אופן יום מושלם שנגמר בצורה יפהפייה בשקיעה בלא רחוק מהמנזר בכפר תבור..

ורק אני, וה WONABE שלי.
אין דרך טובה מזה לקראת הסופ"ש..

שליטה היא דבר חמקמק... קראתי סיפור נורא מזעזע על חינוך לשליטה... הזעזוע שלי היה מאיכות הקריאה ומשגיאות הכתיב של האדון שכתב את הסיפור שנראה יותר כמו סיפור זימה משנות ה 80 של המאה 19...

הסיפור הכיל תיאור של בחורה שנפלה קורבן לחטיפה ואחרי שנה של מכות, אונס, בעילה שלא בהסכמה,,, ועוד כהנה וכהנה עבירות פליליות שבגינן מאבדי אשכים בין כותלי בתי הכליאה בארץ..

ומה שעלה במוחי באותו רגע היו שתי מסקנות מדהימות!!!

1. יש חלאות שזה מעמיד להם אותו מהגועל נפש הזה... שממש משקיעים בקריאה ומקבלים הנאה מינית מסויימת...

2. הבחירה שלי היא להדדיות... אני את נושאי כליי בששום מקרה לא אחנך בצורה הנ"ל.. אלא מתוך רגשי הבנה לעולמו האמיתי ותכונותיו וסגולותיו....

הכוח כבר נגמר מהשבוע המייגע הזה... אפשר להתחיל סיכומים.

שום דבר טוב לא יצא מהשבוע הזה..

יש לאמהות תסמונת חתונה כשהילדים שלהם חוצים את גיל 25, זה משהו גנטי ותורשתי... יש את זה לכל האמהות מכל המינים והסוגים... זו מחלה שמגיעה עם תחילת תהליך הבלות של האשה הבוגרת... הצורך בנכדים!!!

ביום שישי שעבר הייתי באחד הפאבים הכי הזויים בעולם.. למרבה הפלא הוא נמצא בירושלים כך שאין סיכוי שאגיע לשם בעוד 100 שנה, גם אם אני אעבור טיפול במכות חשמל...

אני חושב שהייתי צריך לנסוע לאנאפוליס לפחות היה שם אחלה אוכל בין כל הדיונים...

שיהיה סופ"ש.. אפשר לישון ולשים ז על כל העולם. לכבות את הפלאפון, ולישון עד אין קץ... יקיצה טבעית זה אחלה.. אין ספק