קיבעון

כמה זמן עבר...

כמעט כלום לא השתנה...

החלק המעניין שאפשר לזנוח את הכתיבה בבלוג מזורגג לשנים ואז לחזור לזה כאילו כלום..

הסיפורים נראים כמו אותם סיפורים... המינוס בבנק לא השתנה.

עורכי הדין המזדיינים שרודפים אחריך כי לא שילמת דוח חנייה בביקורך לפני 5 שנים ברמת השרון או משהו בסגנון...

אפילו החדשות הן אותן חדשות..

איציק מרדכי = קצב

נחשון וקסמן = גלעד שליט

חברת החשמל, מפעלים בפריפריה... השמן מנולד לרקוד או מת לרזות

רמי וריטה... טוב נו, הם לא כמו דץ ודצה...

זה כאילו היית בחו"ל 3 שנים וחזרת לחרא הזה בלבנט...

שלא יבינו אותי לא נכון... חזרתי מחו"ל ( טוב סוג של.. )

הרבה סיפורים חדשים אין, אבל אני כבר לא קורא "ידיעות" כל יום בבוקר, אהה ומכינים לי קפה אם אני רוצה.

חוצמזה הכל אותו חרא.. למרות שאני אוהב את המדינה שלנו.. ואין, החרא שלנו עדיף פי אלף מהחרא הנורווגי, אפילו מהחרא של היפני והאמריקאי... יש לנו חרא מס' 1.

הקטע המצחיק שאפילו קראנו לחרא שלנו בשמו של רה"מ לשעבר שאפילו עוד לא מת...

הזוי, פארק אריק שרון, זה השם החדש של חירייה...

לא חשבתי שאפשר לקרוא למשהו בשמו של מישהו בטרם האומלל הסתלק מהעולם...

טוב נו, לפחות אני מכיר מישהי שמתבלבלת בין מנחם בן למנחם בגין... מצחיק, פיפי.

ביבי עוד פעם פה... הו לא נראה קצת יותר שמן?? אולי הוא גם יתחיל איזה ריאליטי???

פוליטיקאי שלא ניצח בכלום וזכה בהכל??? סוג של חיפוש אתונות..

אבל הכי יפה זה נאום קצב... עברתי בטעות ליד קרית מלאכי, יש שם שלט... "העם עם קצב"

פעם היינו עם רמת הגולן.. אני מעדיף את הפרות ואת שדות המוקשים מאשר להיות עם הפדופיל, לכאורה...

טוב נו... די לבכות..