קיבעון

היום הבנתי משהו חשוב..

משהו שכנראה דחיתי ולא הפנמתי במשך כמה שנים כבר.

הפנמה כל כל חזקה שגרמה לי לא לחשוב על זה בצורה היסטרית, כמו התחושה שאני חווה עכשיו.

אני לא רוצה, מנסה להתעקש. מאמין שזה יעבור, לא מקבל את זה על עצמי כמובן מאליו..

אפילו הסתכלתי במראה 7 פעמים מאז תחילת היום רק בשביל להיות בטוח שזה לא נכון.

אני מרגיש שאני מזדקן.. פשוט ככה.. נכון שזה BITCHING ויהיו כאלה שיטענו שהמרמור שמביא איתו משבר המעבר..

אבל לא אכפת לי.. זה דומה קצת לזה שגברים חולים לא מסוגלים לעשות כלום, אבל כלום לבד... פתאום חוזרים להיות ילדים בני 4.

ד"א זה גם נכון באופן כללי, גברים, הם רשמית בני 4 לכל החיים.. סוג של פיטר פן. רק שאנחנו לא אוהבים להודות באשמה ורק ליד נשים

אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו רציניים.. ובכן, אותי אישית רק הבדסמ מוציא את הבגרות שבי... למרות שתחושת הפינוק שאני חש

כשמישהו מקרקר לידי ודואג לכל מכאוביי הגשמיים והמיניים הם פרץ של ילדותיים שעליה אין לי צורך להתגבר כמשסכת הבדסמ על ראשי...

בימים כתיקונם איני יכול להרשות לעצמי את הפריבילגיה המזורגגת הזאת של תחושת החופש האישי בלגרום למישהי למצוץ לי בדיוק מתי שלי בא.. או לעשות משהו כי אני רוצה את זה בדיוק כך, מתוךתחושה כנה שזה הדדי. אני נהנה מעצם העובדה שמישהו בידיעה גמורה מבצע את רצונותיי כי הם שלי והם שלו.. כי ההרגשה שמישהו עושה לך טוב כי הוא נהנה זאת תחושה עילאית שכל אדון ממוצע צריך לשאוף אליה מתוך תחושת נאמנות למושא שיעבודו..

אם כי רק בעולם השנוי במחלוקת הזה אני באמת יכול להרגיש את הזקנה המתקרבת..

אני רוטן על האקס המשועבדת שלי... היא ד"א עזבה ללמוד בחו"ל.. לא ידעתי שבשביל להיות ווטרינר צריך ללמוד בהונגריה..

אני גם לא מוצא מנוח בלחפש מישהי אחרת.. טוב לי ככה..

העבד שלי, עדיין איתי.. נכון היינו שלישייה נחמדה.. ועכשיו נשאר הכלבלב הקטן שלי..

אני אוהב את הגרגור שלו כשהוא יושב לידי בתנוחה מזמינה.. אבל עכשיו כבר לא כזה כיף..

לא יודע למה,, אולי כי תחושת השיעבוד היא מאולצת.. אולי כי קצתי בו.. אולי בגלל שמיציתי אותו והוא כבר לא יכול לחדש לי כלום בפן המיני שהוא, אישית נהנה ממנו... אבל חלאס!! אלף וארבע פימים אמרתי לו שיתגלח לפני שהוא בא אליי.. התחיל לזרוק בזמן האחרון..

אבל זה באשמתי.. שחררתי רסן, אני כבר לא תקיף אליו כמו בעבר.. נותן לו המון עצמאות.. אולי כי התבגרתי, הזדקנתי קצת..

אני כבר לא מוצא עניין בסתם ילדה / אישה / נערה תקראו לזה איך שאתם רוצים... ייצור ממין נקבה WHAT EVER, מציעה את עצמה לאחר שלפני רגע שיחקה אותה כאילו היא לא מולטי אורגזמית מטורפת..

פאק.. איןלי עצבים אפילו לחזור לתחושת ה אני צריך לגרום לך לעמוד בדוגי..

רוצה תעמדי, לא רוצה לכי הביתה שלך... למה המשחק המטומטם הזה??? לא מועיל, לא מוסיף וגורם לך אחרי זה לשבור לה צלחת על הראש בזמן שהיא מוצצת...

אין צדק בעולם.. אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים.. אני מאוד מתחבר לזה... כל מי שיכולה להיות סאבית טובה ושראיתי בזמן האחרון שיחקה אותה כאילו היא, היא ולא אחרת אמורה להיות הכל בחיי.. ממתי מה שהיא רוצה או בכלל מה שהיא חושבת אמור להיות משהו שאני מקבל כמובן מאליו... הרצונות של סאבים הם נקודה למחשבה שאדון טוב יכול לקבל מפאת העובדה שהוא אוהב את הסאב שלו כסאב.

לא מסובך, פשטני עד כדי בנאליות אבל ככה זה... כל דבר אחר הוא הטרוגניות לשמה שמהולה בקורטוב של ספאנקים על הטוסיק כדי לתבל חיי מין משועמיים או להחביא בולבול קטן מדי...

הזדקנתי..