יש לי חבר שחגג השבוע 28 ליציאתו מהרחם... הוא אמר שהוא בחיים לא משתמש בפתקי החלפה...
הסיבה הרבה יותר גשמית מעצם העובדה שיכולתי להביא לו STRAP ON והוא היה צריך למצוא תירוץ ממש טוב בשביל להשתמש בו.
הוא עבד בתקופת הלימודים בחנות ציוד מחנאות ידועה... ( טוב נו סטודנטים שחושבים שהם היו פעם באיזה חור נידח ובצבא יכולים לעבוד בריקושט כי לא לוקחים אותם לעבודת שמירה האלו שבהם משלמים אחלה כסף כי הם לא באמת היו לוחמים )
מילא.. הסיבה היא שהוא צפה לא פעם בזה שאנשים קנו ממיטב כספם... ולחארות האלו בקניונים בהרצליה יש יאמבה כסף, מתנות לחברים שלהם. והאלו בתורם עוד בטרם קצו שעתיים, באו בריצה לבקש החזר כספי בעבור מתנתם!!!!
אז אני אומר, דיינו... אנחנו עם חרא.. לא מספיק שאנחנו לא באמת חברים אחד של השני, כי הרי לחבר אתה בוחר מתנה לא מעצם המחיר שלה או / גם מידת ההשקעה... אתה גם לא בוחר משהו שאתה היי רוצה.. אתה קונה מתנה כי בא לך שהוא יהנה מעצם השימוש במתנה.. בין אם זה יהיה שעון צלילה למישהו שצולל.. פאזל למי שחובב את הז'אנר או STRAP ON למי שאשכרה צריך או מסתובב איתו מתחת למחלצותיו..
קניתי לו מסגרת דיגיטאלית.. כי הוא צלם והוא צריך שיהיה משהו בחדר שיציג לו את מיטב עבודותיו.. ואם לא, אז לפחות תמונות שלי מחייך בצורה אינפנטילית ( מת, פשוט מת על המילה הזו.. ) תוך כדי אוננות מול אתר אינטרנט כלשהו ( הוא מאוננן כן, התמונות שלי זה להשראה )
קניתי לו גם נרות נגד טחורים, אבל זה כי רצה אצלנו בדיחה עוד מתקופת הצבא שבימי הולדת מביאים שתי מתנות.. אחת רצינית ואחת כגימיק מצחיק...
אני לא יודע להחליט מה יותר משמש כגימיק... כי בימינו תרופה נגד טחורים יכולה להיות ממש מוצר חובה בארון התרופות הלאומי שלנו..
אנחנו גם מהווים את הטחורים של אירן בפראפרזה כזאת או אחרת.. וגם של עוד כמה טרוריסטים בעולם.. כך שלהחזיק נרות בבית זה לא מגונה...
אחת הבעיות שלי היא שהמוצר ( בחבילה כחולה עם תמונה של איש גפרורים שיוצא לו אור אדום מהתחת ) ועם כיתוב של פרוקטו..משהו..
לא יכלה לגרום לי הנאה בקנייה... תג מחיר שערורייתי של 42 שקל ברשת הפארם הקרובה למקום מגוריי!!!
חקירה של המוכרת החביבה גילתה שמשחה עולה פחות.. אבל משחה זה לא מצחיק!
בשביל להצחיק הקקות האלה לוקחים לי 42 שקל מהכרטיס..
אבל את הבדיחה שלי השגתי מהר מהצפוי... הזבנית הנחמדה בת ה 40 ומשהו שכנראה לא למדה יותר מדי בחייה, או שהיא אמא ל 4 שבעלה הפסיק לפרנס אותם אחרי שהתמכר למת'.. החליטה לעזור לי לעטוף למתנה... האמת שזה חלק מהעבודה שלה.. חוץ מלמכור מוצרי קוסמטיקה ובשמים.. היא כל כך נהנתה לעטוף דווקא את המוצר שלי.. ש 3 כונפות שרצו מסקרה ואיי ליינר.. במבטא צפרוקאי/א לה ההיא שאומרת " באאאמת, מה אתה אומר".. קיבלו דחייה עצבנית כשניגשו לעבר הדלפק..
בת ה 40 גם שמרה על הדיסקרטיות של החבר שלי כשגוננה עם העטיפה... כדי שהכונפות חלילה לא יצחקו עליי..
היא חייכה לעברי במין חיוך אמהי של הבנה עמוקה למצב שאליו נקלעתי.. כנראה שגם היא קונה נרות בסתר...
כנראה שכולנו או לפחות רובנו צריכים אותם בארון התרופות הלאומי שלנו...
לפני 15 שנים. 21 במרץ 2009 בשעה 13:49